BETA

05.06.2018

00:04

"אנליסט": המבוטחים מתו - גופי החיסכון ממשיכים לגבות כספים

למרות שהאחריות על עדכון פרטי המבוטחים הוטלה על הגופים הפיננסיים כבר לפני 15 שנה - החברות ממשיכות להתחמק מחובתן. "עשרות מיליוני שקלים נגבו ממבוטחים שנפטרו"

מאות אלפי ישראלים מחזיקים בביטוח חיים, לפעמים כדי לקחת משכנתא בבנק ולפעמים כדי להשאיר משהו למשפחה, אם יילכו לעולמם בגיל צעיר. אולם בדיקת "אנליסט" מראה כי לא תמיד תשלום הפרמייה החודשית מסתיים, אפילו אחרי המוות. ממצאי הבדיקה עולה כי חברות הביטוח המשיכו לגבות אלפי שקלים מלקוחות גם כשאלו מתו מזמן.
 

"נעמי הייתה אמא נהדרת, כשאיבדתי אותה באמצע החיים בגיל צעיר, זה היה קושי כפול ומכופל" סיפר בעצב ניסן קזיוף, שאיבד את אשתו ואם שמונת ילדיו בשנת 2011. למרות שהלכה לעולמה, חברת הביטוח המשיכה לגבות ממנה תשלומים בכל חודש עד לסכום של כ-6500 שקלים. "כשאנשים צעירים מתאלמנים, הראש לא פנוי לתת תשומת לב לביטוחים כאלה ואחרים", הוסיף קזיוף. "חברת הביטוח לא משמיעה קול וממשיכה לגבות כספים, היא צריכה לדעת שאי אפשר להתנהל כך".


משרד האוצר הבין לפני כבר לפני 15 שנה שקרובי הנפטרים לא זוכרים אילו פוליסות היו ליקיריהם שהלכו לעולמם. לכן, המדינה איפשרה לחברות לקבל מידע על מצב הלקוחות גם באמצעות רשם האוכלוסין. ב-2012, כבר חוייבו גופי החיסכון להתחבר מיוזמתם למאגרים ממשלתיים ממוחשבים לצורך עדכון הפרטים מדי חצי שנה. במילים אחרות, האחריות הוטלה על חברות הביטוח ולא על הלקוחות. "מגיעים לעשרות מיליוני שקלים שנגבו על ידי חברות הביטוח מאנשים שכבר נפטרו", טען עו"ד צבי מצקין, שהגיש תביעה ייצוגית נגד חברות הביטוח. "הרבה מאוד מהזכאים לא יודעים על התופעה הזאת".


>> עוד כתבות בחדשות עשר:
מה קרה כשהצבנו דוכן רחוב והצענו הלוואה מפוקפקת?
השרה שקד על אהרן ברק: מי שגר בבית מזכוכית - שלא יזרוק אבנים
הודו: ישראלית נהרגה בתאונת דרכים, ארבעה נוספים נפצעו
 

"חברת הביטוח המשיכה לגבות כספים מאישתו גם לאחר שהלכה לעולמה". ניסן קזיוף ובתו
 

"חברת הביטוח המשיכה לגבות כספים מאישתו גם לאחר שהלכה לעולמה". ניסן קזיוף ובתו (חדשות עשר)

 


גביית התשלומים מלקוחות שמתו היא רק דוגמה אחת לקצר בזרימת מידע שבין מבוטחים לחברות. לפי נתוני משרד האוצר כ-1.2 מיליון חשבונות של לקוחות ישראלים מוגדרים "מנותקי קשר" – כאלו שבהם גופי החיסכון לא שוחחו עם העמית מעל חמש שנים או שהדואר ששלחו אליו חזר פעמיים בתוך שלוש שנים. לעמיתים האבודים האלה יש אצל גופי החיסכון יותר מ-15.2 מיליארד שקלים, כאשר 51% מהכסף שייך ללקוחות מתים. לאורך השנים החברות קיבלו קנסות על חוסר המאמצים מצידן לאתר את הלקוחות, אולם רק 350 מיליון שקלים מתוך המיליארדים אכן הושבו לציבור.