BETA

03.06.2018

07:57

עודכן:

בג"ץ דן בחוק ההסדרה: "ביטול יביא משבר חמור"

הרכב מורחב יכריע בהסדרת מעמד התנחלויות על קרקע פרטית. נציג המדינה: "זכות הכנסת להכתיב את כללי המשחק". נציג היועמ"ש: "החוק פוגע בזכויות אדם, צריך ביקורת שיפוטית"

בג"ץ דן הבוקר (ראשון) ב"חוק ההסדרה", שנועד להסדיר באופן חוקי התנחלויות שנבנו על קרקע פלסטינית. החוק קובע שבמידה ונבנה בית על אדמה של פלסטיני, בתום לב, בעלי הקרקע יפוצו - אבל הבית לא ייהרס. מיצג מחאה, תחת הכותרת "משחק מכור", הוצב מחוץ לבית המשפט. 

 

את המדינה מייצג בדיון עורך הדין הפרטי הראל ארנון, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שמתנגד לחוק, סירב באופן חריג לייצג את עמדת המדינה בנושא. ארנון טען בדיון כי פסילת החוק בבג"ץ תוביל למשבר חמור. "מאות אלפי משפחות יפונו ללא הסדרה", אמר, "זה יוביל למשבר פוליטי וחברתי מהשורה הראשונה". כמו כן, יצא ארנון נגד התערבות בית המשפט בחוק: "אם בג"ץ יתערב ויפסול את החוק הוא יהיה חייב להתערב גם במזרח ירושלים וברמת הגולן". 

 

>> עוד כתבות בחדשות עשר:
בכיר ישראלי: אין הסדר חדש על נוכחות איראן בדרום-מערב סוריה

דליקות בעוטף עזה עקב עפיפוני תבערה: שליש משמורת כרמיה נשרף

אחרי קבלת המכתב מקים - טראמפ הודיע: ניפגש כמתוכנן בסינגפור

 

ארנון ביקש להוריד מהשולחן את הדיונים סביב הטענה כי "חוק ההסדרה" נוגד את החוק הבינלאומי. "אם ביהמ"ש מייצר ביקורת שיפוטית על סמך הדין הבינלאומי, אז הוא חורג מסמכותו", טען, "אם תתקבל הטענה שזה נוגד את החוק הבינלאומי הרי שמדובר בהפיכה שיפוטית וזו התפרקות של הריבונות של הכנסת". לדבריו, "זכותה של כנסת ישראל להכתיב בחקיקה  את כללי המשחק".

 

 מייצג "משחק מכור" מחוץ לבית המשפט העליון
 

מייצג "משחק מכור" מחוץ לבית המשפט העליון (חדשות עשר)

 

 

היועץ המשפטי של הכנסת, עוה"ד אייל ינון, הגן גם הוא על עמדת המדינה בדיון: "'חוק ההסדרה' נועד בשל התנהלות בעייתית ביותר של ממשלות ישראל לדורותיהן. אם החוק ייפסל הבעיה לא תיעלם. מציע לשופטים לראות בחוק אירוע צופה פני עבר המצדיק חריגה מהשורה, מתוך הכרה שדרוש פתרון לא קונבציונלי". 

 

בהמשך הציע ינון: "יש פיתרון נוסף: לתת לכנסת זמן לתקן את החוק תוך מתן כלים מנחים". השופט עוזי פוגלמן ענה לו: "אתה רואה את הבעיות ויודע להצביע על הקשיים בחוק, אתה לא צריך אותנו בשביל זה".

 

נציג היועמ"ש בדיון, עו"ד ענר הלמן מפרקליטות המדינה, טען כי "חוק ההסדרה אינו חוקתי". לדבריו, "אפשר לעשות על החוק תילי תילים של מאמרים. זהו חוק שנוי במחלוקת ציבורית. צריך לצמצם את ההכרעה לעניינים חוקתיים". הוא הבהיר כי החוק פוגע בזכות לקניין, ואמר כי "לא ייתכן שהכנסת תחוקק חוק שפוגע בזכויות אדם מחוץ לשטח המדינה ולא תהיה על כך ביקורת שיפוטית".

 

הדיון הופסק למשך כחצי שעה, ולאחר מכן ביקש עו"ד דן יקיר מהאגודה לזכויות האזרח לחשוף פרוטוקול של דיון שנערך בדלתיים סגורות בוועדה המשותפת לוועדות החוץ והביטחון, ועסק בהשלכות ובסיכונים המדיניים של חוק ההסדרה. עו"ד ינון אמר כי אותו דיון חסוי אינו דיון חקיקה קלאסי, וכי לנושאים שעלו בו אין השלכות על השאלה שבמוקד העתירות - אם חוק ההסדרה הוא חוקתי. "עשינו את המקסימום כדי לשחרר את מה שאפשר מאותו דיון. בפרסום של החלקים החסויים אין שום תרומה לדיון החוקתי, אך כן יש בהם פוטנציאל לנזק למדינת ישראל", הבהיר. השופטים קיבלו החליטו שלא להתיר את פרסומו.

 

"החוק אינו מאפשר לפלסטינים כל אפשרות להתנגד"

 

ח"כ יואב קיש (הליכוד), יוזם החוק, כתב אתמול כי "השבוע נקבל תזכורת לחשיבותה של פסקת ההתגברות - בג"ץ ידון בחוק ההסדר". ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) טען הבוקר בטוויטר כי הדיון הוא "משחק מכור בגוף פוליטי עם אג'נדה ברורה שלא מרגיש צורך לנהל הליך הוגן ולו למראית עין".

 

מארגון "יש דין", אחד מהעותרים, נמסר כי "בעתירה שהוגשה על ידי 23 ראשי מועצות פלסטיניים, ו-13 ארגוני זכויות אדם ועמותות שמאל, בהם 'יש דין', שלום עכשיו והאגודה לזכויות האזרח, נטען שהחוק אינו חוקתי מכיוון שהוא סותר את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו". עוד נטען כי "החוק כובל את שיקול הדעת של הרשויות ומחייב אותן להפקיע מפלסטינים את זכויות השימוש וההחזקה שלהם באדמותיהם הפרטיות לתקופה בלתי מוגבלת; אינו מאפשר לפלסטינים כל אפשרות להתנגד להליכי ההפקעה; מפר את המשפט הבינלאומי ועלול לסבך את אזרחים ישראלים וקציני צה"ל בביצוע פשעי מלחמה".

 

כזכור, החוק עבר בכנסת לפני כשנה, אך בג"ץ הקפיא אותו עד לדיון בעתירות שהוגשו בנושא. הוא עבר ברוב של 60 ח"כים מול 52, כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו, שעשה את דרכו חזרה ארצה מביקור בבריטניה, לא נכח בהצבעה. ח"כ בני בגין (הליכוד) הוא חבר הקואליציה היחיד שהצביע נגד החוק השנוי במחלוקת.

 

כאמור, היועמ"ש, שמתנגד ל"חוק ההסדרה", סירב באופן חריג להגן על עמדת המדינה בבג"ץ. "עשויות להיות השלכות קשות וחמורות ליכולתה של ישראל להתגונן בטריבונלים פליליים בינלאומיים, בכל הנוגע לטענות בדבר חוקיות ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון", טען היועמ"ש בחוות הדעת שהגיש בנושא. במהלך הדיון בבג"ץ, תקף נציג המדינה ארנון את הצעת היועמ"ש להסדיר בחוק שליש מהבתים.

 

 נתניהו ומנדלבליט בישיבת ממשלה
 

"השלכות קשות וחמורות". נתניהו ומנדלבליט בישיבת ממשלה (רויטרס)

 

 

בחודש אוגוסט האחרון ארגון "עדאלה" ו"מרכז ירושלים לזכויות האדם" עתרו לבג"ץ בדרישה לבטל את חוק ההסדרה, בשם 17 רשויות מקומיות פלסטיניות ושלושה ארגוני זכויות אדם פלסטיניים. העותרים טענו כי "החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה ושומרון" נוגד את המשפט הבינלאומי ההומניטארי, והינו בלתי חוקתי. כמו כן, טענו כי החוק, המכשיר התנחלויות שנבנו על קרקע פלסטינית, מפר באורח חמור את זכות קניין של התושבים הפלסטינים בגדה המערבית.

 

חוק ההסדרה קיבלת ביקורות רבות בעולם. בין המגנים היה גם מזכ"ל האו"ם הקודם, באן קי-מון, שקרא לישראל לשקול מחדש את חוק ההסדרה. "לחוק יהיו השלכות שליליות על ישראל, וכן על הסיכוי לשלום בין ישראל לפלסטינים", אמר באן בהצהרה אחרונה בתפקידו שנשא אודות המצב במזרח התיכון.

 

עדכונים שוטפים מבית המשפט: