BETA

28.05.2018

10:39

איסור צילום חשוד והסדרת זכויות הנחקר: הרפורמה של שקד

שרת המשפטים חשפה בכנס לשכת עורכי הדין באילת את עיקרי רפורמת "הליך הוגן": "זכות החשוד נרמסת תחת גלגלי המשפט הפלילי - נובע מהזנחה של שנים"

בפני בכירי המערכת המשפטית, לצד עיתונאים ואישי ציבור, הציגה הבוקר (שני) שרת המשפטים, איילת שקד, בכנס לשכת עורכי הדין באילת, את עיקרי רפורמת "הליך הוגן" שעתידה להסדיר את זכויות הנחקרים ולאסור צילום של חשודים בפלילים. "זכותו של החשוד הישראלי לכבוד ולחירות נרמסת לא פעם תחת גלגלי מערכת המשפט הפלילי", אמרה שקד בכנס.

 

פרט לשרה שקד, בכנס נאמו גם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ועוד בכירים נוספים בהם מבקר המדינה יוסף שפירא, פרקליט המדינה שי ניצן והפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל שרון אפק.

 

בין היתר, הרפורמה שהציגה שקד כוללת הקמה של ועדה בראשות שופט העליון בדימוס יורם דנציגר, לצמצום הרשעות שווא; שמירת ראיות לצורך משפט חוזר; ניהול הוגן של החקירה הפלילית וכאמור - איסור צילום חשוד באולם ביהמ"ש. "הזלזול החמור בזכויות חשודים ונאשמים הוא מחדל קשה ומתמשך. הוא נובע מהזנחה של שנים שיצרה ואקום", קבעה השרה, "הוואקום הזה לא יכול להמשיך ולהתקיים עוד".

 

לכתבות נוספות בחדשות עשר >>

כביש החוף: נמלט מניידת משטרה, נהג נגד כיוון התנועה - ונהרג

רצה לרצוח את אשתו - וחיבל במצנח שלה לפני שצנחה ממטוס

הותר לפרסום: רחפן נפץ חדר מעזה לשטח ישראל

 

 שרת המשפטים, איילת שקד
 

שרת המשפטים, איילת שקד( הכנס השנתי של עורכי הדין )

 

 

בדבריה, שקד הציגה את "מבחן נאמן", שאמור להכווין את התנהגותה של מערכת אכיפת החוק כלפי חשוד או נאשם לכך שאם האדם יזוכה בסופו של ההליך, המערכת תוכל לומר כי היא נהגה בו בצורה ראויה. בנאומה הביאה שקד את סיפורו של אדם, אותו כינתה "נאמן". האיש, ששימש כיועץ משפטי ברשות גדולה, נעצר בשעת בוקר מוקדמת על ידי ארבעה שוטרים לעיני בנו בעל הצרכים המיוחדים. ברגע אחד, הפך "נאמן" מאזרח רגיל לחשוד בפלילים, כך לפי תיאורה של שרת המשפטים. "אסור לנו לעצב את מערך הזכויות שלנו באופן כזה שמניח אבחנה ברורה מדי בין האנשים הנחמדים והנורמטיביים לאנשים הלא נחמדים שמוצאים את עצמם בחדרי החקירות והמעצר", אמרה שקד.


הרפורמה של שקד כוללת כאמור הקמת ועדה לצמצום הרשעות השווא בישראל, בראשה יעמוד שופט בית המשפט העליון לשעבר יורם דנציגר וסגנו יהיה פרופ' אורן גזל. בוועדה יהיו חברים עוד פרופ' דוד ליבאי, ונציגי הסניגוריה הציבורית, פרקליטות המדינה, משטרת ישראל והיועץ המשפטי לממשלה.


עוד במסגרת הרפורמה, שרת המשפטים שקד ביקשה מהנשיאה חיות כי בבתי המשפט השונים יקפידו על נושא איסור צילום חשוד בבית משפט. "אם אראה שהמצב באולמות המשפט לא משתנה אתקן את החוק באופן שלא ניתן יהיה לפרש אותו", אמרה השרה. "שעת המעצר, בה נפגעת באופן מוצדק, חירותו של אדם - אינה מכשירה את גזילתה הלא מוצדקת של טיפת הכבוד שעוד נותרה לו".


נוסף על כך, שקד תגיש הצעת חוק לניהול חקירה במסגרתה יוסדרו זכויותיהם של חשודים ושל עדים במהלך החקירה. החוק יקבע נורמות ביחס למקום החקירה, משך החקירה, שפת החקירה ודרך תיעודה. בין היתר הוא קובע את זכותו של הנחקר לשינה, זכות השתיקה באופן רחב ולא רק בנוגע להפללה עצמית, והרחבת זכות היוועצות עם עורך דין, גם ביחס לחשוד שאינו עצור.

 

 להב 433
 

להב 433( חדשות עשר)

 

 

החוק יאפשר גם לערער על ההחלטה שלא לאפשר לחשוד לפגוש את עורך דינו. לאחר מכן, שקד תפרסם תקנות שיאפשרו לנחקר להקליט את חקירתו ולקבל את ההקלטה יחד עם כל שאר חומרי החקירה. במקביל, שקד בוחנת לאפשר לעו"ד להתלוות לכל נחקר במהלך חקירתו.


חוק נוסף ששקד צפויה לקדם הוא חוק שמירת מוצגים וראיות לפיו בכל עבירה יישמרו המוצגים, ללא יוצא מן הכלל, וזאת עד קבלתו של פסק דין חלוט; בעבירות פשע יישמרו המוצגים עד שחרורו של האסיר; ובעבירות פשע חמור במיוחד, שעונשן 15 שנה ומעלה, יישמרו המוצגים עד שלוש שנים ממועד השחרור.

 

בתוך כך, השופט מנחם פינקלשטיין, סגן נשיא בית המשפט המחוזי מרכז, טען בכנס כי "המשטרה דואגת שחלק מהחקירה לא יתועד". לדבריו, "זה נקרא תשאול נעלם. זה השם שהמצאנו. אני בתור שופט הכי דואג מהרשעה של חפים מפשע. יש מצב שיורשעו חפים מפשע בגלל שנעלמים חומרים. אני יכול להצביע על שני מקרים שנעשו – מקרה אחד שהתובע ביקש לזכות את הנאשם לא בגלל שיש חומר שאומר שאפשר לזכות אותו אלא בגלל שגילינו שיש חומר שהוא נעלם. העברנו את זה ליועץ המשפטי לממשלה ולכל הגורמים, נראה מה יהיה, אני חושש שאם לא יטלטלו את המשטרה בעניין הזה זה מקור לפורענות. אם המשטרה תפעל כמו שצריך לשרש את זה, אז תהיה פסקת ההתגברות של המשטרה ולא פסקת ההתרפות של המשטרה"

 

עוד לפני נאומה של שקד, עלו לבמה גם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, ויו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה. חיות התייחסה בנאומה לפרשת המסרונים, שנחשפה בחדשות עשר. "אנו כמערכת בתי המשפט נדרשים לפעול לתיקון תקלות וכשלים המתגלים לעיתים במהלך שגרת העבודה", אמרה חיות תוך שהיא מתייחסת לפרשה: "אירוע שקרה אך לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב והנוגע לממשק העבודה שבין השופטים וגורמי תביעה וחקירה בהליכים שלפני הגשת כתב אישום". חיות אמרה בדבריה כי היא מינתה צוות בדיקה פנימי בראשותו של שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון, שהגיש המלצות בנוגע להיבטים המערכתיים של ממשק העבודה בין השופטים לפרקליטים. המטרה שחיות הציבה, ושעתידה להיות מיושמת בקרוב, היא "קביעת נהלים אחידים ברמה ארצית בכל הנוגע לממשק העבודה".


הנשיאה חיות התייחסה גם למצב השיח בחברה הישראלית, בדגש על החידושים שקשורים לרשתות החברתיות. "בשנים האחרונות אנו עדים להתדרדרות מדאיגה בכל הנוגע לתרבות השיח בחברה הישראלית, שהולך והופך בוטה ומתלהם יותר ויותר", אמרה. "הרשתות החברתיות תורמות את תרומתן להתדרדרות זו. אמצעי התקשורת המסורתיים מחרים ומחזיקים אחריהן וגם נבחרי הציבור לא תמיד משמשים דוגמה ומופת לשיח מכבד וענייני".

 

נשיאת בית משפט העליון, אסתר חיות
 

נשיאת בית משפט העליון, אסתר חיות (הכנס השנתי של לשכת עורכי הדין)

 

 

ראש לשכת עורכי הדין, אפי נוה, אמר בכנס: "אנו עדים בתקופה האחרונה למתקפות קשות נגד מערכת המשפט, ולהצעות שונות המבקשות לשנות סדרי בראשית במערכת האיזונים והבלמים העדינה של הדמוקרטיה הישראלית. לא נחריש שעה שיש המנסים לשפוך את התינוק עם המים. אנו נמצאים בתקופה בה גם בית המשפט העליון מותקף אולי יותר מאי פעם. ישנם חברי כנסת שהפכו את ההשתלחות בבית המשפט העליון כמקור להשגת לייקים בפייסבוק ולקידום בפריימריז. זוהי התנהגות פסולה שיש לגנות".


בהתייחסו לפסקת ההתגברות אמר נוה: "אני לא מסתיר את דעתי שהמתווה של פסקת ההתגברות שעלה לאחרונה לפני מספר שבועות בוועדת השרים לחקיקה, הוא מתווה לא נכון, שלא נעשה בהסכמה ובדרך המלך. הוא פוגע בביהמ"ש העליון ובעצמאותו השיפוטית ומי שיזם אותו ועומד מאחוריו לעניות דעתי לא ראה את העניין המשפטי עצמו אל מול עיניו, אלא את מאזן המנדטים באלקטורט שלו, וטוב שלא התקדם להצבעה במליאת הכנסת".

 

יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין
 

נאם אתמול בכנס. יולי אדלשטיין (חדשות עשר)

 

 

אתמול, נאם יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין בכנס שבאילת ומתח ביקורת על אי היישום של חוקים רבים שאושרו בכנסת, ע"י משרדי הממשלה. "הממשלה מבטלת בעשרות מקרים חקיקות של הכנסת. הבעיה בהפרדת הרשויות בין הכנסת לממשלה חמורה מהבעיה עם הרשות השופטת", כך לדבריו.

 

כל חוק עובר בשלוש קריאות, אך בהרבה מאוד מקרים הוא חוק כללי ועל מנת שהוא יתבצע, יש צורך שהרשות המבצעת, קרי משרד הממשלה המתאים, יתקין תקנות. "הדברים שאני מצאתי", אמר אדלשטיין, "זה שהממשלה ביטלה בעצם עשרות חוקים באופן הזה. לא באלימות ולפעמים לא בכוונה. העובדה היא שהחוק חוקק על ידי הכנסת - וכלום. חוק בלי תקנה הוא כגוף ללא נשמה. אין תקנות, אין חוק".

 

גם נשיאת בית העליון לשעבר, השופטת מרים נאור, נאמה אתמול בכנס והביעה עמדה תקיפה נגד פסקת ההתגברות. "יש מישהו שבאמת חושב שאפשר להוציא מכאן את כל המסתננים? הצענו בפסק הדין לפזר אותם, שלא יהיו רק במקום אחד. תושבי דרום תל אביב הפגינו מול ביתי, ואני מבינה לליבם. לא כל המסתננים צריכים להיות שם".

 

עוד הוסיפה נאור כי השקפתה האישית היא שאפשר להכיל כמות מסוימת וסבירה של מסתננים. "אפשר לחזור למתווה האו"ם. כדאי מאוד ליישם אותו. הקשר בין גירוש המסתננים לבין פסקת ההתגברות הוא מקרי בהחלט". גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי, התייחס לפסקת ההתגברות ואמר כי מדובר ב"מקל הליכה צולע. היחסים צריכים להיות מוסדרים בחוק יסוד החקיקה".