BETA

מהלך סמלי ופילוג פנים-אמריקני: 6 נקודות על העברת השגרירות

העברת שגרירות ארה"ב לבירה היא אבן דרך ענקית שתכניס את טראמפ לספרי ההיסטוריה. לצד זאת, היא חוללה ויכוח בוושינגטון ובעולם, ואף יצרה משבר עם הפלסטינים • פרשנות

היום (שני) בשעה 16:00 תיפתח באופן רשמי השגרירות החדשה של ארה"ב בירושלים בטקס חגיגי בהשתתפות הנשיא ריבלין וראש הממשלה נתניהו. לצד ברכה מצולמת של הנשיא טראמפ שתשודר באירוע, את הנאום המרכזי מטעם הממשל האמריקני יישא יועצו הבכיר של הנשיא ג'ארד קושנר.

 

לרגל המאורע - הנה שישה דברים שכדאי לדעת:

  1. המהלך האמריקני הוא בשלב זה בעיקר סמלי. הדיפלומט האמריקני היחיד שיעבור מל-אביב לירושלים מחר בבוקר יהיה השגריר דיוויד פרידמן יחד עם ארבעה אנשי צוות. 800 עובדי השגרירות האחרים יישארו בינתיים לעבוד מהבניין על חוף ימה של תל-אביב. פרידמן אמר ביום שישי לחדשות עשר כי הוא ימשיך לגור בבית השגריר בהרצליה בשלב זה ויחלק את השבוע בין ירושלים לתל-אביב. השגרירות החדשה ממוקמת בבניין ששימש עד היום כקונסוליה האמריקנית שטיפלה בעיקר בהוצאת ויזות לישראלים שגרים בירושלים. השגרירות החדשה מוגדרת כ"זמנית" ובשנה הקרובה מתכוונים האמריקנים להרחיב את המבנה כדי להעביר עוד כמה דיפלומטים מתל-אביב לירושלים. בכל מקרה הקמת השגרירות הקבועה – שמיקומה הסופי עדיין לא נקבע – תימשך כמה שנים.
     
  2. למרות זאת – ההחלטה של טראמפ להעביר את השגרירות היא אבן דרך ענקית ביחסי ישראל-ארה"ב ונחשבת לאחד המהלכים המשמעותיים ביותר שנשיא אמריקני עשה בהקשר לישראל מאז הקמת המדינה. מאז שהקונגרס האמריקני קבע בחוק באמצע שנות ה-90 של המאה הקודמת שיש להעביר את השגרירות לירושלים עיכבו הנשיאים קלינטון, בוש ואובמה את המהלך. גם אם טראמפ לא יעשה דבר בהקשר הישראלי עד לסיום כהונתו בבית הלבן – הוא כבר הצליח להכניס עצמו לספרי ההיסטוריה.
     
     שגריר ארה"ב בישראל, דיויד פרידמן
     

    יעבור עם צוות מצומצם. השגריר פרידמן (חדשות עשר)

     
  3. השגרירות האמריקנית נמצאת במערב ירושלים – על אף שהבית הלבן מצניע את העובדה הזו בהתבטאויות הפומביות בנושא העברת השגרירות. מערב ירושלים נמצאת תחת ריבונות ישראל עוד לפני 1967 והפלסטינים מעולם לא ערערו על כך שבירת ישראל היא בחלק הזה של העיר. זו אחת הסיבות שרוב משמעותי בציבור הישראלי – גם כאלה שמחזיקים בעמדות מרכז-שמאל, אינם מצביעים לליכוד ולא תומכים בנתניהו – מצדדים במהלך הזה של טראמפ. זו גם הסיבה שראשי כל המפלגות בישראל למעט מרצ והרשימה המשותפת ישתתפו בטקס היום אחר הצהריים.
     
  4. בצד האמריקני התמונה שונה מאוד. למרות כמה דיווחים בתקשורת האמריקנית והישראלית, החגיגות סביב פתיחת השגרירות אתמול רחוקות מלהיות דו-מפלגתיות. המשלחת של הקונגרס לאירוע – עשרה חברי בית נבחרים וארבעה סנאטורים – היא על טהרת המפלגה הרפובליקנית. בנוסף – מי שקיבלו שני כסאות בשורה הראשונה בטקס קבלת הפנים החגיגי במשרד החוץ אתמול היו בני הזוג שלדון ומרים אדלסון. מלבד העובדה שהשניים הם פטרוניו של נתניהו והבעלים של העיתון "ישראל היום", הם גם גדולי התורמים לקמפיינים של פוליטיקאים רפובליקנים בארה"ב.
     
     דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב
     

    מהלך רפובליקני. טראמפ בהכרזת ירושלים בירת ישראל (רויטרס)

     
  5. ההחלטה של טראמפ להעביר את השגרירות לירושלים עוררה מחדש את הוויכוח הבין-לאומי על מעמדה של ירושלים. כמה מדינות החליטו ללכת אחרי הצעד האמריקני – גם בגלל היחסים עם ישראל אבל גם בגלל הרצון להדק את היחסים עם טראמפ. גואטמלה תחנוך את שגרירותה בירושלים ביום רביעי. פרגוואי תעשה זאת בסוף החודש והונדורס ככל הנראה תהיה הבאה בתור זמן לא רב לאחר מכן. המהלך של טראמפ גם יצר קרע בתוך האיחוד האירופי כאשר כמה מדינות כמו צ'כיה ורומניה החלו לשקול בעצמן להעביר את השגרירות לירושלים, זאת בניגוד גמור לעמדת 26 המדינות האחרות שחברות באיחוד האירופי.
     
  6. טראמפ נתן שתי הבטחות שקשורות באופן ישיר לישראל במהלך קמפיין הבחירות – להעביר את השגרירות לירושלים ולהשיג את "העסקה האולטימטיבית" בין ישראל לבין הפלסטינים. את ההבטחה הראשונה הוא מימש אבל כאשר עשה זאת הפך למעשה את המימוש של ההבטחה השנייה לקשה הרבה יותר. מאז הכרזת ירושלים של טראמפ ב-6 בדצמבר הפלסטינים מחרימים את הבית הלבן. "צוות השלום" של טראמפ עדיין שוקל אם ומתי להציג את תכנית השלום של הנשיא אבל אם המשבר בין ארה"ב לפלסטינים – החמור ביותר מאז 2002 – יימשך, יישום התכנית הזו יהפוך קרוב לבלתי אפשרי.