BETA
 חלוקת הצווים במהלך מבצע גירוש מבקשי המקלט
חלוקת הצווים במהלך מבצע גירוש מבקשי המקלט,
ללא קרדיט

"המדינה מקשה על זרים לחיות בכבוד וכושלת בטיפול בבקשות מקלט"

המבקר קבע כי רשות האוכלוסין מערימה קשיים על יכולתם של זרים להתפרנס ולספק את צרכיהם המינימליים. עוד נקבע כי הטיפול בבקשות המקלט רצוף בכשלים שיש לתקן בדחיפות

דוח מבקר המדינה המתפרסם היום (שלישי) קובע כי רשויות המדינה הקשו על זרים שנקבע כי לא יורחקו, על ידי פגיעה ביכולתם להתפרנס ולחיות בכבוד. כמו כן, נקבע כי רשות האוכלוסין כשלה בטיפול בבקשות למקלט מדיני עבור זרים שנמלטו ממדינותיהם.

 

המבקר יוסף שפירא הסביר כי לפני שבע שנים נקבע הסדר זמני לאי-אכיפת האיסור להעסקת זרים. הוא מצא כי רשות האוכלוסין ממשיכה ליישם את ההסדר באופן המערים מגוון קשיים על זרים ועל מעסיקים פוטנציאליים, כך שהזרים נעדרים למעשה מעמד ברור או מסמך המאשר כי מותר להעסיקם, וישנו חוסר בהירות בפרסומים המיועדים למעסיקים. כלומר, מדיניות אי-האכיפה אינה ברורה.

 

המבקר קבע כי המדיניות הזו עלולה להקשות על זרים למצוא עבודה, לספק את צרכיהם המינימליים ולהתקיים בכבוד. עוד הוא קבע כי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לא בחן את ההסדר ולא בדק אם המצב לגבי העסקתם עולה בקנה אחד עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ועם הדין הבין-לאומי. על ליקויים דומים הצביע המבקר בדוח שפורסם לפני שלוש שנים.

 

מבקשי מקלט עוזבים את מתקן חולות
 

מבקשי מקלט עוזבים את מתקן חולות (רויטרס)

 

 

הדוח עוסק בין היתר בכ-55 אלף בקשות למקלט מדיני שהוגשו בישראל משנת 2009 ועד שנת 2017, ובכללם כ-14,000 בקשות של זרים שאינם בני הרחקה. המבקר הדגיש כי טיפולה של מדינת ישראל בבקשות מקלט של זרים שאינם בני הרחקה התאפיין משנת 2009, מועד הקמת היחידה לטיפול במבקשי מקלט, ברצף של כשלים. מרבית האוכלוסייה עליה מדבר המבקר הם יוצאי אריתריאה וסודאן, מדינות שלגביהן ננקטת הגנה חלקית מהרחקה, כנגזרת מאמנת הפליטים הקובעת שאין לגרש אדם לארץ שבה חייו או חירותו יהיו בסכנה. הוא הסביר כי שר הפנים אריה דרעי הותיר את הוועדה המייעצת לענייני פליטים ללא יו"ר למשך שמונה חודשים, מה שעיכב את השלמת הטיפול בבקשות מקלט.

 

המבקר ציין כי עד שנת 2013 לא טיפלה רשות האוכלוסין כלל בבקשות מקלט שהגישו זרים שאינם בני הרחקה, ולאחר מכן לא עמדה הרשות בהצהרה שמסרה לבג"ץ בדבר סיום הטיפול באלפי בקשות מקלט שלא טופלו. עד דצמבר 2017, הטיפול ביותר ממחצית בקשות המקלט לא הסתיים, בהן גם בקשות מלפני שמונה שנים. בבדיקת המבקר נמצא כי משך הטיפול בבקשת מקלט היה כשמונה חודשים וחצי בממוצע. במועד סיום הביקורת טרם סיימה הרשות לטפל בכ-2,200 בקשות מקלט של זרים שאינם בני הרחקה, וכן באלפי בקשות נוספות שהגישו זרים כאלה.

 

המבקר ממליץ לקבוע לוח זמנים לכל שלב בהליך הטיפול בבקשות מקלט, ולעקוב אחר ההליך. עוד נכתב כי על מנכ"ל רשות האוכלוסין, שלמה מור יוסף, לגבש בדחיפות תוכנית להשלמת הטיפול בבקשות מקלט, ולהתריע בפני שר הפנים במקרה של חסמים. הוא הציע לדון מחדש בכל בקשות המקלט שנדחו על הסף בשל איחור בהגשתן, ללא תלות בפניה של מגיש הבקשה, מאחר שאופן פעולת רשות האוכלוסין לשינוי המדיניות לא היה תקין. כמו כן, הוא המליץ לפרסם את הכללים בנושא זה באמצעות בירור יזום עם המבקשים ותוך פרסום באמצעי התקשורת הרלוונטיים להם, ובשפה מתאימה.

 

הפגנת מבקשי מקלט מול בית הנשיא
 

הפגנת מבקשי מקלט מול בית הנשיא (ללא קרדיט)

 

 

ביקורת נשמעה גם לגבי טיפול המדינה ביוצאי חבל דרפור. בין שנת 2009 לאוגוסט 2017 הגישו כ-2,500 יוצאי חבל דרפור בקשות מקלט. בכל פרק הזמן הזה התקבלה החלטה רק בנוגע לשש מהבקשות. המבקר ציין כי עד למועד סיום הביקורת טרם גיבש שר הפנים דרעי את עמדתו בסוגיית בקשות המקלט שהגישו יוצאי דרפור, למרות שבדיונים בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו הוחלט להעניק מעמד מטעמים הומניטריים לכמה מאות מהם, בלי שנקבע דבר בעניינם של שאר מבקשי המקלט מחבל זה. זאת אף על פי שהם חוו לחימה אלימה אשר הוגדרה בידי הקונגרס של ארצות הברית רצח עם. 

 

המבקר הסביר כי הממשלה החליטה על מדיניות הכוללת עידוד עזיבה של זרים, אך לצד זאת זנחה את גיבוש המדיניות לטיפול בזרים שעודם שוהים בארץ. הוא קבע כי הממשלה טרם נקטה פעולות ממשיות להבטחת זכויות האדם הבסיסיות של הזרים, כך שיעלו בקנה אחד עם הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ועם הדין הבין-לאומי. הוא הוסיף כי משרד רה"מ טרם גיבש מדיניות כוללת לטיפול בהם, ומשרדי הרווחה והבריאות לא השלימו את קביעת המדיניות בעניין. לגבי הגנה על קורבנות עינויים וסחר בבני אדם, המבקר ציין כי הוחלט ב-2006 על הקמת ועדת מנכ"לים, שנפגשה בפעם הראשונה במאי 2012, ומאז לא גובשו כלל מסקנות.