BETA

08.05.2018

16:00

מבקר המדינה: הליך מינוי הקצינים במשטרה טעון שיפור

יוסף שפירא חושף כשלים בשיבוץ קצינים בכירים, בשמירה על חומרי חקירה ובטיפול בטביעות אצבעות ודנ"א של חשודים. "חדר האשפה הוסב לחדר מוצגים, מעבדת מז"פ - במטבחון"

מבקר המדינה יוסף שפירא מצביע בדוח שפרסם היום (שלישי) על ליקויים בהליכי מינוי קצינים במשטרה. על פי הדוח, הליקויים נוגעים להליכי שיבוץ וקידום של קצינים בדרגות רפ"ק עד ניצב. במצב הנוכחי, הסמכות למנות קצינים בדרגות אלה נתונה על פי פקודת המשטרה לשר לביטחון הפנים. בדוח נטען בין השאר כי נדרשת בחינה של ההסדר החוקי ולפיו הסמכות למינוי כ-800 הקצינים הבכירים של המשטרה נתונה בידי הדרג הפוליטי.

 

בדוח צוין כי ממצאי הביקורת מלמדים שהמשטרה השקיעה מאמצים ניכרים בפיתוח וביישום שיטת מינויים חדשה כדי להשיג אופטימיזציה בתחום מינויי הקצינים הבכירים ובהטמעתה בארגון, אך עדיין יש חסר יסודי בהליך מינוי הקצינים הבכירים והוא משקף חולשה בהליך הבחינה וההכרעה: האחד - הבניית שיקול הדעת של כל הגורמים המעורבים בהליך המינויים והמקבלים החלטות במסגרתו, והשני - הנמקה ותיעוד. 

 

>> לכתבות נוספות בחדשות עשר

ראש עיר מהצפון וסגנו נחקרו בחשד למעורבות בעבירות שחיתות
מה אמר הנשיא ניקסון לגולדה מאיר, שגרם ליצחק רבין להסמיק?

תיעוד: נערים נתקעו על שובר גלים - וחולצו באמצעות אופנועי ים

 

מהדוח עולה כי המשטרה לא גיבשה דרישות לכלל תפקידי הקצונה בדרגות רפ"ק עד ניצב המאוישים על ידי כ-65% מכלל הקצינים במשטרה. כתוצאה מכך, במשך שנתיים, בין השנים 2017-2016, "בוצעו מאות מינויים של קצינים והתקבלו אלפי החלטות בשלבים השונים של הליך השיבוץ, שלא על בסיס הגדרות תפקיד ודרישות תפקיד".

 

 להב 433
 

בעיות בהליכי מינוי במשטרה. להב 433( חדשות עשר)

 

 

לגבי דרגת הניצבים, נכתב, כי "המינוי מתבצע על בסיס תשתית חסרה של כללים ומידע. המשטרה לא קבעה כללים למינויים לתפקידי ניצב, ואלה מתבצעים שלא על בסיס הגדרות תפקיד ותחומי אחריות".

 

עוד נכתב כי "נדרשת בחינה של הנוהג ולפיו ההכרעות בעניין מינויים של קצינים לתפקידי ניצב מתקבלות לאחר התייעצות ב'ארבע עיניים' בין השר לביטחון הפנים לבין המפכ"ל, ללא הסתמכות על מידע מספק, ללא הנמקות ובהליך שרובו אינו מתועד".

 

המבקר מציין כי מינוי שלא על פי הליך סדור עלול לפתוח פתח למינויים משיקולים לא מקצועיים לתפקידים הבכירים ביותר במשטרה. כמו כן, יש במינויים המתבצעים באופן הזה, לדברי המבקר, כדי לפגוע בשקיפות הארגונית וייתכן שגם באמון המשרתים במשטרה והציבור.
 

בעניין זה מסר המשרד לביטחון הפנים כי על תהליך מינוי לתפקידי ניצב "להתבצע באופן שמשקף את חשיבות המינויים לצד שמירה על רגישות מכלול השיקולים הנשקלים. בהתאם, השלבים המוקדמים של מינויים אלו מתקיימים בפורום מצומצם המאפשר החלפת מידע ודעות בגילוי לב, וללא חשש לפגיעה במועמדים הנבחנים". 

 

 השר גלעד ארדן ביום פתוח במכללה הלאומית לשוטרים
 

"יש אפשרות להחליף דעות". השר לביטחון פנים - ארדן (דוברות המשטרה)

 

 

עוד מסרו במשרד לביטחון הפנים כי "בשלביו המתקדמים של התהליך, מינוי הקצינים הבכירים ביותר של המשטרה עובר בדיקות נוספות של הגורמים המקצועיים במשרד לביטחון הפנים בטרם האישור הסופי. בהתאם לאמור לעיל, השר לביטחון הפנים אינו מוצא לנכון לשנות מהותית את התהליך הקיים למינוי של הקצינים הבכירים ביותר של המשטרה". 


השר לביטחון הפנים מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה בפברואר 2018 כי הוא סבור שככלל ראוי שפגישות אלו המתקיימות ב"ארבע עיניים" יתועדו ובכלל זה הצגת המלצות המפכ"ל, עיקרי הדברים שהוחלפו בפגישה וסיכום הפגישה וההחלטות שהתקבלו. 
 

עוד עולה מהדוח כי במקרים מסוימים ניתן לפרמטר הגיל משקל בדיונים המתקיימים במסגרת הליך המינויים בדבר קידומו של מועמד או בדבר הכשרתו לצורך קידום בעתיד, דבר שלא עולה בקנה אחד עם הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, האוסר על הפליה מטעמי גיל.

 

המבקר מצא ליקויים גם בהליך הגיוס לתפקידי קצונה בכירים של מועמדים חיצוניים - "שמונה מתשעת הקצינים הבכירים שמונו בהליכי גיוס חיצוניים גויסו בהליך לוקה בחסר", נכתב, "חלק מהתפקידים כלל לא פורסמו בתפוצה פנים-משטרתית, ועקב כך נבצר מקציני המשטרה להגיש את מועמדות. בכך צמצמה המשטרה את מאגר המועמדים הפוטנציאליים".

 

המבקר ממליץ למשרד לביטחון הפנים ולמשרד המשפטים לבחון עם המשטרה אפשרות לשנות את ההסדרים הקיימים ולשקול למסור למשטרה סמכויות החלטה בדבר מינוי קצינים בכירים, או חלק מהם. "בבחינה זו יש להבטיח את המרחק הראוי בין הדרג הפוליטי לבין ההחלטות שמקבל הדרג המקצועי", נכתב בדוח.

 

 המפכ"ל רוני אלשיך והשר לביטחון פנים גלעד ארדן בטקס חילופי מפקדים במשטרה
 

"להבטיח מרחק ראוי בין הדרגים". רוני אלשיך וגלעד ארדן בטקס חילופי מפקדים ( דוברות המשטרה)

 

 

המבקר גם ממליץ למשטרה לגבש ספרי תפקידים, לפרט בהם את התפקידים הרלוונטיים לדרגות השונות, את הגדרות התפקידים ואת האחריות הכרוכה בהם, וכן את דרישות התפקיד באופן שיאפשר להשיג את תכלית הליך המינויים. בדוח אף נכתב כי "כשיגובש ספר התפקידים, עליו להיות פומבי לכלל המשרתים במשטרה ולשמש עוגן מתעדכן לכל הליכי השיבוץ והקידום, הן במסגרת סבב שיבוצים כללי והן במסגרת מכרזים פרטניים".

 

בהמשך הדוח ניתנו המלצות לפעולה למפכ"ל רוני אלשיך ולאגף משאבי אנוש במשטרה. "עליהם לנקוט את הפעולות הנדרשות לצורך אפיון תפקידי קצונה והשלמת החסר בהבניית שיקול הדעת בהליך המינויים, זאת באמצעות גיבוש אמות מידה שקופות שיסייעו בגיבוש ההחלטות בכל שלב משלבי ההליך, ואף ישמשו בסיס לנימוקים תוך ציון השיקולים העיקריים שעליהם התבססו", נכתב בדוח.

 

במסגרת הליך מינוי לתפקיד ניצב, ראוי לדברי המבקר כי "הוא יתקבל לאחר שפורום מתאים יבחן היבטים של כשירותו והתאמתו לתפקיד, ובכך ישמש ככלי עזר למפכ"ל בגיבוש המלצתו לשר. על המשטרה והמשרד לביטחון הפנים להקפיד לתעד באופן מלא את כל שלבי הליך המינויים ולנמק את החלטותיהם באופן שגורמי הבקרה המוסמכים יוכלו ללמוד על השיקולים לקבלתן".

 

 מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך בדיון בוועדת הפנים בכנסת
 

צריך לקבל כלי עזר לפני המלצה על ניצב. מפכ"ל המשטרה (דוברות הכנסת)

 

 

עוד כותב המבקר כי על המשטרה לוודא שגיל הקצין לא יהווה משקל כאשר ידונו בקידומו או בהכשרתו לצורך קידום עתידי. בנוגע לשיבוץ מועמדים חיצוניים, כתב המבקר כי על אגף משאבי אנוש במשטרה לגבש כללים לאיתורם ולתת אפשרות למועמדים פנימיים להתמודד על התפקידים.

 

המשטרה מסרה בתגובה: "אנו רואים חשיבות במתן עצמאות למשטרה למנות את קציניה, זאת אף מעבר למצב הקיים בכל גוף בטחוני אחר. בהקשר זה נציין כי הליך השיבוץ והקידום בגופים ביטחוניים מקבילים מבוצע במרביתו על ידי ראש הארגון בלבד. למעלה מן הצורך, נציין כי מאז כניסתו של המפכ"ל לתפקידו, המלצותיו למינוי קצינים בכירים אושרו על ידי השר לביטחון הפנים. עם זאת נדגיש, כי אין בכוונת המשטרה לקחת לידיה את הסמכות למנות את כל שדירת הקצונה הבכירה, אלא רק את דרגות הסנ"צ והנצ"מ, וזאת על מנת לאפשר ניהול תקין ויעיל של הארגון עם מינימום חשיפה לשיקולים אחרים. בשנים האחרונות, הנהיגה משטרת ישראל שיטת מינויים חדשה, במסגרתה עבר כובד המשקל בשיקולים למינוי קצינים בכירים, בעוד שבעבר ניתן משקל גדול יותר לרקע המקצועי הרי שכעת המשקל הוא על מדדי האיכות כאשר רק הקצינים האיכותיים ביותר מקודמים. כך, ככל שדרגת המינוי גבוהה יותר, מדדי איכות הקצין הופכים לשיקול מרכזי יותר בקידומו, והרקע המקצועי שלו הופך משני.

 

"בימים אלה מגובש ספר תפקידים חדש שיהווה עוגן וקו מנחה, בעל גמישות רבה יותר. כל קצין במשטרת ישראל נמדד ומדורג בעזרת כמה וכמה כלים ומדדים, מספר גבוה יותר של כלים ומדדים ביחס לארגונים מקבילים. הקשר בין הגיל לבין הקידום, נובע ברובו מן הקשר הקיים בין איכות הקצינים לבין גילם. איכות המועמדים משפיעה על סיכוייהם להתקדם בפועל יותר מהשפעת גילם. הליך המיון לדרגת הניצב הנו הליך קפדני, המבוצע על ידי הדרג הבכיר ביותר במשטרה ובמשרד לבט"פ. מתוך מאות מינויים בכירים שנעשו בשנתיים האחרונות, רק תשעה קצינים בכירים גויסו מחוץ לשורות הארגון. קצינים אלה, מונו לתפקידים מקצועיים הדורשים השכלה ו/או ניסיון תעסוקתי נקודתי המהווה יתרון בולט לתפקידים אליהם גויסו".

 

תגובת משרד הבט"פ: "נפעל לוודא שמשטרת ישראל תיישם את המלצות הדוח. דוח המבקר כולל בתוכו סתירה מהותית במסקנותיו - מצד אחד הדוח מצביע על ליקויים שונים, חלקם משמעותיים, בהליכי המינוי במשטרת ישראל, ומצד שני המבקר ממליץ לבחון מתן סמכויות מינוי נוספות למשטרה בתחום זה. מסקנה זו הפוכה להיגיון, כיוון שממצאי המבקר מוכיחים, שיש דווקא להגביר את הפיקוח והבקרה של המשרד לביטחון הפנים ושל השר לביטחון הפנים בכדי שהמשטרה תימנע מהליקויים הקיימים בהליכי המינוי הפנימיים שלה".

 

"כתבי אישום - בלי חומרי חקירה"

 

המבקר הצביע על ליקויים הקשורים בהליכי חקירה פלילית ובדוח ציין כי לא תמיד נמסרים כל חומרי החקירה לגופי התביעה. בנוסף, בתיקים רבים מוגשים כתבי אישום שחסרים בהם חומרי חקירה, והם מצורפים לתיקים זמן רב לאחר הגשת כתבי האישום. בתוך כך, ישנם תקלות ועיכובים בהעברת חומרי חקירה לנוכח אי הסדרת תחום אבטחת המידע וכשלים בשיטות ההעתקה והצילום של החומרים. על פי הדוח, חל עיכוב מתמשך בניסיונות להסדיר חלופה ממוחשבת להעברת חומרי חקירה בין המשטרה לפרקליטות.

 

"תהליך העברת חומרי החקירה מהמשטרה לגופי התביעה טרם הוסדר בנוהל או הנחיה באופן מפורט, ועדיין לא גובש פתרון מערכתי לליקויים בתהליך העברתם של חומרי חקירה", נכתב בדוח, "לא פעם מתחו בתי המשפט ביקורת על גורמי אכיפת החוק בשל ליקויים אלו והשפעתם על זכויותיהם של נאשמים בהליך הפלילי".

 

  המשטרה אוספת מחשבים וקלסרים ממכינת בני ציון
 

אין הסדרה של העברת חומרי חקירה (ארכיון, חדשות עשר)

 

 

בדוח נטען כי בתיקים רבים מתקבלים תמלילים חיוניים הקשורים בתיק חודשים רבים אחרי הגשת כתב אישום. "מתכתובות של הפרקליטות עלה כי מדובר בבעיה כלל ארצית, הגורמת לעיכובים מיותרים ופוגעת באיכות העבודה", צוין בדוח.

 

נמצאו גם מקרים שבהם הפרה המשטרה איסור פרסום מחקירות ופרסמה חומרים המתעדים את המעצר וחשפה בפני עיתונאים פרטים אסורים לפרסום. "דוברות המשטרה לא פעלה בשנים האחרונות לאתר פרסומים אסורים מחקירות", נכתב בדוח.

 

בעיות נוספות נמצאו גם בסוגיית טיפול בחומרי חקירה ושמירתם. "ליקויים נמצאו בביקורת שבוצעה בארבע תחנות משטרה", נכתב בדוח, "בכולן יש מחסור חמור במקום לאחסון ובשלוש מהן יש מוצגים המאוחסנים במכולות". עוד צוין כי אין אמצעי כיבוי אש בחדרי המוצגים ובשלוש מהתחנות מונחים על הרצפה שקי סמים בחדרים לא מאווררים ובהם ריח חריף המקשה לשהות בהם. בתחנה אחת חדר האשפה הוסב לחדר מוצגים ובשלוש תחנות אוחסנו מוצגים תחת כיפת השמים. בשתי תחנות אוחסנו כלי רכב כשהם חשופים לפגעי מזג האוויר, חלקם עם חלונות פתוחים. 

 

 חדרי אכסון של המשטרה
 

"חדר אשפה הוסב לחדר מוצגים". חדרי אכסון של המשטרה (מבקר המדינה)

 

 

המבקר ממליץ לפרקליטות לצמצם ככל הניתן את הפער בין מועד הגשת כתב האישום לבין מועד הגשת הבקשה לתעודת החיסיון והוצאתה. עוד ממליץ המבקר להנהלת משרד המשפטים והפרקליטות לפעול בתיאום עם אגף הביטחון והמשטרה כדי לטפל בתהליך העברת חומרי החקירה בין הגופים ואחסונם באופן בטוח. "על המשטרה אף לפרסם נהלים חדשים ולעדכן נהלים קיימים בנושא שמירת מוצגים ולפקח על יישומם", נכתב.

 

בנוגע לפרסומים אסורים צוין בדוח כי המשטרה והפרקליטות נדרשות לפעול למניעת פרסומים אסורים, לבדוק את המקרים בהם קיים חשש שפורסמו פרטים אסורים ולבחון דרכים יעילות יותר לטיפול בנושא. "יש מקום שהמשטרה תבצע בעצמה טשטוש פרטים בסרטונים שהיא מעבירה לכלי התקשורת ולא תטיל עליהם את האחריות לכך", נכתב בדוח.

 

המשטרה מסרה בתשובתה כי היא בוחנת דרכי פעולה לשיפור המצב הקיים בנוגע לשינוע מוצגים והשמדת סמים במחסני המוצגים. היא הוסיפה כי בתחילת שנת 2018 הוקצו למחוזות משאבים לטיפול במחסני המוצגים, על בסיס תכנית מסודרת שביצע כל מחוז.

 

אין נוהל מסודר לטיפול בדנ"א של חשודים

 

ליקויים נוספים המצוינים בדוח קשורים לעבודת המחלקה לזיהוי פלילי במשטרה. על פי המבקר, אין במשטרה פקודה או נוהל המסדירים את אופן הטיפול בדגימות דנ"א שניטלו מחשודים, מרגע נטילתן ועד להגעתן למעבדת מאגר הדנ"א. עוד נמצא כי אלפי דגימות לא נקלטו במאגר עקב שגיאות. בנוסף, חוקרי הזירה אינם מיישמים את כל דרכי המניעה לזיהום מוצגי דנ"א ולא תמיד ממלאים את כלל ההוראות בדבר שימוש בציוד מיגון אישי. "זיהום של מוצג בדנ"א זר - של חוקר זירה, שוטר או אזרח - עלול לפגוע בדנ"א שהיה אפשר להפיק מהמוצג ולמנוע את האפשרות לזיהויו", נכתב, "במקרים חריגים, עלול זיהום להביא לכך שאדם שאינו מעורב בעבירה הנחקרת יקושר לעבירה זו, בעקבות גילוי הדנ"א שלו על המוצג המזוהם".

 

 מערכת זיהוי טביעות אצבעות
 

ליקויים בבדיקות דנ"א. מערכת זיהוי טביעות אצבעות (אילוסטרציה, חדשות עשר)

 

 

המבקר אף מצא בעיות בטיפול בטביעות אצבעות: "המשטרה התקינה ביחידותיה עשרות עמדות אלקטרו-אופטיות שנועדו להטבעה של טביעות אצבע, אך נמצא כי בחלק מהיחידות השוטרים עדיין מטביעים טביעות אצבעות של חשודים על טופסי נייר באמצעות דיו". לדברי המבקר, עיכוב בסריקת טפסי הנייר למאגר עלול לפגוע בסיכוי לגלות התאמה בין טביעת אצבע של חשוד לטביעת אצבע מזירות שבהן בוצע פשע שטרם פוענח.

 

"העובדה שאלפי דגימות דנ"א לא נקלטו במאגר עקב שגיאות מלמדת על כשל מקצועי של יחידות החקירה במשטרה המחייב פעולת תיקון והסדרה, שכן מצב זה פוגע ביכולתה לפענח תיקי חקירה באמצעות קישור ביצוע העבירות לחשודים על סמך פרופיל דנ"א", נכתב בדוח.

 

ליקויים נמצאו גם במעבדת השוואות טביעות אצבעות, בה מבצעים השוואה בין טביעות אצבעות מזירה לטביעות אצבעות במאגר החשודים המשטרתי. "במועד הביקורת, שבוצעה במהלך מארס-אוקטובר 2017, המתינו במעבדה כ-700 תיקים לכתיבת חוות דעת מומחה שנועדה לשמש להגשת כתבי אישום. מדובר בכ-64% מכלל חוות הדעת שמומחי המעבדה כותבים בשנה".

 

בדוח מצוין כי במעבדת הזיהוי הפלילי של משטרת ב"ש נמצא מטבחון, בחלל קטן מאוד. כאשר נדרשים חוקרי זירה לטפל במוצגי דנ"א וטביעות אצבע מזירות שונות, הדבר נעשה בעת ובעונה אחת במשטח העבודה היחיד במעבדה. במקרים אחרים נדרשים חוקרי זירה לטפל במוצגי הדנ"א וטביעות האצבעות על שולחנות משרדיים המוצבים בחלל ציבורי שנועד לעבודתם המינהלית ועל רצפת החדר, שבו נוכחים לסירוגין שוטרים שאינם שייכים למחלקה ונפגעי עבירה שזומנו למקום.

 

 מטבחון בתוך מעבדת מחלק הזיהוי במשטרת באר שבע
 

מטבחון בתוך מעבדת מחלק הזיהוי בתחנת משטרת באר שבע (מבקר המדינה)

 


בהמלצותיו כתב המבקר כי על המשטרה לבחון חלופות שונות כדי לשפר את יכולות הטיפול והבדיקה של מעבדת דנ"א ולספק פתרון מקיף שיאפשר למלא את צורכי יחידות החקירה. בנוסף, על המשטרה להסדיר נוהל שמטרתו להבטיח טיפול מיטבי בדגימות דנ"א שניטלו מחשודים ולוודא שיחידות החקירה יזינו את הדגימות שהן נוטלות מהחשודים.

 

מהדוח עולה כי בשבעת החודשים הראשונים של 2017 התקבלו לטיפול המעבדה 3,029 תיקי מוצגים וטופלו רק 1,643 תיקים. בתשובת המשטרה למבקר נמסר כי הפערים הקיימים בטיפול בתיקים שבהם נדרשה בדיקת דנ"א מקורם במגבלת משאבים.

 

 סירת השיטור הימי בתחנת המשטרה כשאנשי מז״פ עליה
 

אין שמירה על בטיחות אנשי המז"פ (ארכיון, גלעד שושן)

 


לסיכום כתב המבקר כי מממצאי הביקורת עולה כי המשטרה אינה מקיימת את כל הוראות הדין הנוגעות לבטיחות ובריאות תעסוקתית, למשל מערך הזיהוי הפלילי משתמש ברעלים ובחומרים מסוכנים ודליקים העלולים לסכן את השוטרים במעבדות.

 

המשטרה מסרה בתשובתה כי חודדו ההנחיות לנוהל דגימת דנ"א ומניעת זיהום. בנוסף, תחודדנה ההנחיות באשר לשימוש באמצעי מיגון אישיים.

 

תגובת המשטרה בעניין המז"פ: "השר והמשרד לביטחון הפנים מייחסים חשיבות רבה למעבדות לזיהוי הפלילי, ובכוונתנו לבחון כיצד ניתן להרחיב את המשאבים והאמצעים השונים המוקצים למעבדות לנוכח העליה המתמדת בערכן של הראיות ואל מול הביקוש הגובר והולך בתוך המשטרה לשירותי המעבדות. בנושא היבטים בזכות העיון ובטיפול בחומרי חקירה בהליך הפלילי, במטה הארצי קיימות פקודות ונוהל, הקובעים כיצד מסווגים ומעבירים חומרי חקירה. כמו כן, הוקם צוות משותף לפרקליטות ולמשטרה שמשימתו היא קביעת נהלים ותהליכי עבודה, במטרה לוודא העברה מוסדרת ומלאה של כל חומרי החקירה. לעניין השמירה והאיחסון של מוצגים, צוות עבודה משטרתי בליווי חברה חיצונית, הגיש המלצות אשר התקבלו במלואן ע"י המפכ"ל. מימוש ההמלצות יתבצע על פי מכרז חיצוני במהלך שנת 2018. לגבי פירסום מידע מהליכים פליליים, עבודה שהוכנה במשטרת ישראל, המציעה תיקון הנחיית היועמ"ש לממשלה בעניין, אושרה באחרונה ע"י המפכ"ל והועברה ליועמ"ש לממשלה".

 

תגובת המשטרה בעניין חומרי החקירה: "חלק ניכר מההערות נבחנו ואומצו עוד בטרם הפרסום. משטרת ישראל מנהלת מדי שנה למעלה מ-300,000 תיקי חקירה ביסודיות ובמקצועיות, ומתנהלת מול גופי התביעה בהתאם לנהלים מוקפדים, הוראות החוק ותהליכי פיקוח ובקרה מוסדרים. עם כניסת תיקון 75 לחסד"פ, נכתב נוהל המגדיר כיצד מסווגים ומעבירים את כל חומר החקירה בחלוקה לחומר שהופק מרשות מודיעין וחומר שהופק מרשות חוקרת לפרקליטות. בנוסף מתקיים פורום עבודה משותף המתכנס באופן שוטף בראשות המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים ועוסק במכלול הסוגיות הנוגעות לנושא זה, וכן הוקם צוות משותף לפרקליטות, שמטרתו לייצר נהלים ותהליכי עבודה על מנת לוודא העברה מסודרת ומלאה של כל חומר חקירה.

 

"זכותו של נאשם לקבל את חומר החקירה היא זכות יסוד שהמשטרה מכירה בה ופועלת לפיה. אולם לצערנו, מדובר טענה שסניגורים רבים מעלים במסגרת ההתדיינות מול התביעה, ובמקרים רבים הבקשות אינן מוצדקות, כשהמטרה היא לנסות לכפות על התביעה לחשוף חומרים חסויים או לטעון טענות אחרות, אשר נועדו לסייע לנאשמים בהשגת יתרונות בהליך הפלילי. משטרת ישראל רואה בתכנית למתן מענה הולם לשמירת המוצגים, כתוכנית אסטרטגית ותועדפה בהתאם. כך, הוקם צוות עבודה לתכנון המענה להסדרת הנושא במגוון ההיבטים. המלצות הצוות התקבלו במלואן ונותבו למימוש בתקופה הקרובה. לתמיכה במענה הוקמה מנהלת ליישום וכן מתוכננים מהלכים נלווים במערכי השטח.

 

"משטרת ישראל מפיצה מדי שנה למעלה מ-10,000 הודעות דוברות לכלי התקשורת בנושאים שונים ומגוונים תוך הקפדה יתרה על הוראות הדין, ובמקרים מסוימים אפילו תוך החמרה עליהן. אנו שמחים לגלות כי מתוך אלפי ההודעות ישנן רק הודעות בודדות שעלתה שאלה בגינן כאשר מרביתן הן תוצר של חומרים שאמנם פורסמו בכלי תקשורת אולם לא הופצו מעולם מטעם דוברות משטרת ישראל והגיעו לכלי התקשורת ממקורות אחרים שאינם דוברות המשטרה. לא זאת בלבד שהמשטרה נמנעת מפרסומים אסורים, הרי שלא אחת היא זו שפועלת באופן אקטיבי להסרת תכנים מעין אלו, תכנים שלעיתים קרובות סופקו ע"י החשוד, הקורבן, סניגוריהם או בעלי עניין אחרים בהליך הפלילי – גורמים הנחשפים לחקירה וראוי כי היה להסדיר לגביהם בחוק את אותם מגבלות פרסום חשובות. נציין כי מאז כניסתו של מפכ"ל המשטרה לתפקידו, הופצו הנחיות המסדירות את המגעים מול כלי התקשורת באמצעות דוברות וכן הונהג מבדק תעסוקתי, בין היתר, בכדי לאתר ולמנוע מקרים של הדלפות או מסירת מידע שלא כדין".

 

 

 

"מזון שמסופק לכלואים עלול לגרום להם לנזק בריאותי"

 

מהדוח עולים ליקויים במערך ההסעדה של שירות בתי הסוהר - הן בתחום איכות המזון והן בתחום השמירה על בטיחותו. "בניגוד להמלצות של ארגוני בריאות סופקו לכלואים בתדירות גבוהה מוצרי מזון מעובדים העלולים לגרום לנזק בריאותי", נכתב בדוח. עוד צוין כי בדוח כי אין הקפדה על מתן תפריט דיאטטי לאלו הזכאים לו.

 

 בית כלא בישראל
 

"אין הקפדה על איכות מזון". בית כלא (מבקר המדינה)

 

המבקר מציין כי על מערך המזון בשב"ס מוטלת החובה לפעול לאלתר לתיקון הליקויים שהועלו בדוח, במיוחד בהיעדר פיקוח רגולטורי על המטבחים. כמו כן, על שב"ס לקיים פיקוח ובקרה הדוקים ומקצועיים על איכות המזון, ועל עקרונות בטיחות המזון בכל התהליך, החל בשלב הראשוני של קבלת המוצרים מהספקים, עבור דרך האחסון וציוד המטבחים וכלה בהכנת המזון והגשתו.


מחסור בציוד הגנה ליישובים בקו העימות

 

המבקר מצא ליקויים בהגנה על היישובים בקו העימות. בדוח נכתב כי אף על פי שזרוע היבשה נושאת באחריות הכוללת לבניין הכוח בתחום הגנת היישובים, צה"ל לא הועיד לה תפקיד בתכנון מרכיבי הביטחון ביישובים בפקודה שמסדירה את אחריות הגופים המעורבים בתחום הגנת היישובים.

 

עוד עולה מהדוח כי לחלק מהמחלקות להגנת היישוב, שתפקידן לספק תגובה ראשונית באירועי חדירה ליישוב, אין מספיק ציוד. המבקר כותב כי פיקוד העורף, שאמור לספק ליישובים אמצעי קשר, הן עם צה"ל והן עם תושבים אחרים, העביר נכון ליולי 2017 63% מכלל מכשירי הקשר המיועדים לתקשורת פנימית ביישובים. "נכון לאותו המועד, טרם קבע פיקוד העורף לוח זמנים להשלמת ההספקה של המכשירים החסרים", נכתב.

 

בביקורת עלה כי בתכנית העבודה ל-2017 הוקצו שישה מיליון שקלים למטרת ריענון מרכיבי ביטחון ושיקומם, שהם רק כ-13% מהסכום הנדרש על פי הערכות פיקוד העורף. בתכנית העבודה נקבע כי היקף התקציב אינו מאפשר "יכולת אמיתית להשלים את ההגנה על היישובים המאוימים".

 

המבקר ממליץ בין השאר כי שר הביטחון ומנכ"ל משרדו יטילו על צה"ל את האחריות לקבוע סדר עדיפויות לעבודתם של פיקוד העורף והיחידה להתיישבות בהקצאת מרכיבי ביטחון. בנוגע למחסור בציוד כתב המבקר כי על פיקוד העורף וזרועות היבשה להשלים בהקדם את הציוד החסר למחלקות להגנת היישוב. עוד עולה כי על פיקוד העורף לשפר את הבקרה שלו על אמצעי הביטחון ביישובים על מנת שיוכל להקצות את משאביו ביעילות.

 

עפיפון תבערה שגרם לשריפה ביער בארי
 

"ליקויים בהגנה על יישובים בקו העימות". עפיפון תבערה שגרם לשריפה ביער בארי (חדשות עשר)

 

 

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "שר הביטחון ומשרד הביטחון רואים בחיזוק ההתיישבות באזורי קו העימות מרכיב מרכזי בחוסנה הלאומי של מדינת ישראל. משרד הביטחון וצה"ל משקיעים משאבים רבים בכל שנה בחיזוק מרכיבי הביטחון ביישובים, כאשר השיקול המרכזי הוא הצורך המבצעי והביטחוני המוגדר על ידי צה"ל, באמצעות הפיקודים המרחביים ופיקוד העורף.  תכניות העבודה לשנים 2017 ו-2018 של היחידה להתיישבות ושל פיקוד העורף גובשו בתיאום מוחלט ובשקיפות מלאה בין הגופים. זאת על מנת לוודא שאין כפילויות ושסדרי העדיפויות נשמרים כפי שנקבעו והוגדרו על ידי שר הביטחון והגופים האמונים על כך. בשנתיים האחרונות חל שיפור משמעותי ביותר בכל הנוגע לתכנון, תיאום, ביצוע ובקרה של הפרויקטים השונים בתכניות העבודה. בכלל זה גובשה תכנית למרכיבי הביטחון באיו"ש, אשר הוצגה ואושרה על ידי סגן הרמטכ"ל, מנכ"ל משרד הביטחון והיא הוצגה למל"ל".

 

מצה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל מקדם בברכה את דוח המבקר, ילמד בקפידה את ממצאיו ויפעל ליישום הליקויים. כפי שצוין בדוח, התיאום בין גופי צה"ל והקשר עם גורמי ביטחון אחרים מהווה נדבך משמעותי במרכיבי הביטחון ביישובי העימות בישראל. לחלק ניכר מהמלצות הביקורת ניתן מענה כבר במהלכה. צה"ל ימשיך ללמוד את הדוח, ולפעול לאור ההמלצות הכלולות בו. בכל הנוגע לתיאום בין הגופים הרלוונטיים בצה"ל להגנת יישובי העימות, בימים אלו מבוצעות עבודות מטה המגדירות את ממשקי העבודה וסדר העדיפויות בנושא, בהתאם להערכת המצב".

 

עוד הוסיפו בצה"ל כי "ככלל, צה"ל מבצע התאמה של מרכיבי הביטחון לכל יישוב בהתאם לסיווגו ולאיומים הקיימים .

תכנית העבודה בנושא טיפול במרכיבי הביטחון לשנת 2018 נכתבה בשיתוף היחידה להתיישבות, זאת על מנת לוודא את התיאום בין הגופים. בכל הנוגע למעורבות הרבש"צים בביטחון יישובי העימות, בעקבות ההערות שעלו במהלך הביקורת, חודדו ההנחיות לכל כוח המגיע לתעסוקה מבצעית בנוגע למחויבותו לקיום קשר מול הרבש"ץ. צה"ל אחראי לזמן את הרבש"צים להערכות מצב תקופתיות ולעדכנם בכל נושא רלוונטי ובהתאם לאירועים. צה"ל רואה את תפקיד הרבש"ץ כגורם משמעותי לביטחון הגזרה ועל כן, מקיים בקרה בנושא. בכל עת נמצאים פיקוד העורף והפיקודים המרחביים בקשר שוטף ומקצועי עם ראשי הרשויות המקומיות ובעלי התפקידים הביטחוניים על פי צורך ודרישה".