BETA

07.05.2018

16:48

נסראללה על הבחירות בלבנון: ניצחון להתנגדות - הגדלנו את כוחנו

מזכ"ל חזבאללה התייחס לתוצאות ספירת הקולות החלקית בבחירות: "המטרות שלנו הושגו". אל-חרירי התאכזב מאובדן כשליש ממושבי מפלגתו בפרלמנט: "לא קיבלנו את התוצאה שרצינו"

הבחירות בלבנון: לאחר ספירת קולות חלקית, התייחס היום (שני) מזכ"ל חזבאללה, חסן נסראללה לתוצאות, ואמר כי הארגון רצה להגדיל את נוכחותו במוסדות ו"על פי התוצאות הראשוניות של המטות שלנו, אנחנו יכולים להגיד בגדול שהמטרות שלנו הושגו", הצהיר. עוד לדבריו, מדובר ב"ניצחון גדול מבחינה פוליטית ומוראלית למען ההתנגדות אשר שומרת על ריבונות המדינה".

 

גם ראש ממשלת לבנון, סעד אל-חרירי, התייחס היום לתוצאות בנאום שנשא בטלוויזיה המקומית, זאת לאחר שמפלגתו איבדה כשליש ממושביה כיום, וקיבלה 21 מושבים בפרלמנט החדש, ואמר: "קיווינו לתוצאות טובות יותר, אבל הצלחנו להתמודד עם תוכנית לחסל אותנו פוליטית. ניצבים מולנו אתגרים רבים", אמר.

 

>> כתבות נוספות בחדשות עשר:

השקעות בעלייה: הנתון המעודד של ההיי-טק הישראלי בתחילת 2018

לראשונה: בלון הליום שנשלח מרצועת עזה הצית שדות בעוטף עזה

ראש עיר מהצפון וסגנו נחקרו בחשד למעורבות בעבירות שחיתות

 

למרות התוצאה הבעייתית מבחינתו, הקולות שנספרו עד כה מציבים את אל-חרירי כמוביל לראשות הממשלה, בתור המנהיג המוסלמי-סוני עם הגוש הגדול ביותר בפרלמנט. לפי שיטת הבחירות בלבנון, ראש הממשלה חייב להיות מוסלמי-סוני. "אני מושיט את ידי וקורא לכל לבנוני לקחת חלק בהגברת היציבות הפוליטית ובשיפור החיים במדינה", אמר אל-חרירי, והוסיף, "הקהילה הבין-לאומית צריכה להסתכל על תוצאות הבחירות באופן חיובי ביותר".

 

הניצחון המסתמן של חזבאללה בבחירות נובע מכמה סיבות, בין השאר בעקבות השינוי הדמוגרפי שמתרחש בלבנון, הכולל עזיבה של נוצרים והידלדלות של סונים, וכן פעולת עיקשת וסבלנית של איראן אל מול שאננות סעודית.

 

 תומכי חיזבאללה מאזינים לנאום נסראללה בביירות
 

תומכי חיזבאללה מאזינים לנאום נסראללה בביירות( רויטרס)

 

 

אמש נסגרו הקלפיות לאורכה ולרוחבה של לבנון, לאחר שבמדינה התקיימו בחירות כלליות, לראשונה מזה תשע שנים. ההערכה הרווחת בקרב פוליטיקאים וגורמים בכירים במערכת הלבנונית היא שהמחנה של ארגון הטרור חיזבאללה חיזק את כוחו באופן ניכר - וזכה לרוב במושבי הפרלמנט.

 

המחנה של חיזבאללה מונה את הארגון עצמו שמיוצג בפרלמנט, קבוצות פוליטיות שיעיות אחרות וכן את הנוצרים במדינה, שמונהגים על ידי הנשיא המכהן מישל עאון. בפרלמנט הנוכחי, מתוך 128 מושבים, חיזבאללה ובעלות בריתו החזיקו ב-57 מושבים, אל מול 71 בגוש של ראש הממשלה המכהן, סעד אל-חרירי. עתה, אם ההערכות אכן נכונות, הגוש שמוביל חיזבאללה יזכה ללפחות 64 מושבים.

 

שר החינוך, נפתלי בנט, התייחס בטוויטר לתוצאות המסתמנות: "תוצאות הבחירות בלבנון מבססות את תפיסתנו מזה זמן: חיזבאללה שווה לבנון. מדינת ישראל לא תבדיל בין מדינת לבנון הריבונית לבין חיזבאללה ותראה בלבנון כנושאת באחריות לכל פעולה היוצאת משטחה". דובר משרד החוץ האיראני מסר כי טהראן מכבדת את תוצאות הבחירות וכי היא מוכנה לשתף פעולה עם אלה שנבחרו.

 

תומכי חיזבאללה יצאו אמש בשיירות לחגיגות ניצחון בעיירות דרום לבנון ורובע דאחייה שבביירות כשהם מנופפים בדגלי הארגון ושרים שירי ניצחון. שר הפנים של לבנון, נוהאד-אל משנוק, אמר לאחר סגירת הקלפיות כי אחוזי ההצבעה בבחירות לפרלמנט עמדו על 49.2% והם נמוכים מאחוזי ההצבעה בבחירות הקודמות לפרלמנט, שעמדו על 54%. תוצאות הבחירות הרשמיות יפורסמו לפי הערכות במהלך היום.

 

967 מועמדים, מהם 111 נשים, ניסו להתברג לאחד מ-128 מושבי הפרלמנט. המועמדים היו מפוזרים על פני 77 רשימות שעמדו לבחירה ב-15 מחוזות ו-27 תת-מחוזות. עבור לבנונים שחיים בחו"ל, חלק מהקלפיות נפתחו כבר ב-27 באפריל וקרוב ל-70% מ-12,615 בעלי זכות ההצבעה ניצלו את זכותם להשפיע בבחירות.

 

 נשיא לבנון מישל עאון וראש ממשלת לבנון סעד אל חרירי
 

נשיא לבנון מישל עאון וראש ממשלת לבנון סעד אל חרירי( רויטרס)

 

 

הבחירות לפרלמנט הלבנוני אמורות להתקיים כל ארבע שנים, אבל נדחו כמה פעמים בשנים האחרונות בגלל סיבות שונות. בשנת 2014, הבחירות נדחו פעמיים, תחילה בשל אי היכולת לבחור נשיא ולאחר מכן בשל מלחמת האזרחים בסוריה ואי היציבות הביטחונית במדינה בשל כך. נקבע כי הבחירות יידחו בשנתיים ו-7 חודשים תחת חקיקת חוק בחירות חדש, שנחקק רק ב-2017 - והבחירות נקבעו למאי 2018.

 

שינוי שיטת הבחירות במסגרת אותו חוק כולל בין השאר הקטנת מספר המחוזות, כאשר מספר המושבים בפרלמנט יוקצה בצורה פרופורציונלית בהתאם לעדות שחיות בלבנון. השיטה החדשה גם תאפשר ייצוג למפלגות קטנות יותר, אבל התוצאות עשויות לפגוע בשתי הבריתות החזקות במדינה - "8 במארס" ו-"14 במארס".

 

אחד הגורמים המשפיעים בברית "14 במארס" היא תנועת "העתיד", שנוסדה על ידי ראש ממשלת לבנון לשעבר רפיק אל-חרירי, שנרצח ב-2005 ואשר בנו, ראש הממשלה סעד אל-חרירי, עדיין חלק ממנה. הגורם המשפיע ביותר בברית "8 במארס" הוא חיזבאללה. שתי הבריתות מייצגות שתי תפיסות שונות, כאשר "14 במארס" היא פרו-סעודית ואילו "8 במארס" היא פרו-איראנית.

 

ערב הסעודית הזרימה כספים רבים כדי לחזק את המחנה של אל-חרירי שלפני כמה חודשים לא הרגיש בטוח להישאר בלבנון ויצא פעם נוספת לגלות. במקביל, איראן מזרימה כסף וטילים ומעוניינת לראות את לבנון בסיס קדמי מול ישראל במלחמה הבאה – ואל-חרירי לא רוצה בכך. הבחירות הנוכחיות צפויות להכריע לאיזה כיוון תיטה לבנון.