BETA

08.05.2018

16:00

המבקר נגד ליצמן: "הסתיר את פגישותיו עם נציגי חברות הטבק"

שפירא ביקר בחריפות את התנהלות השר בנוגע למאבק בעישון. עוד עולה מהדוח כי משרדי ממשלה לא מתנהלים בשקיפות ונכשלים בצמצום תאונות בענף הבנייה ותאונות אופניים חשמליים

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, פרסם היום (שלישי) דוח העוסק בכמה תחומים. בין היתר, דן המסמך במאבק לצמצום העישון בישראל - סעיף שבו נמתחת ביקורת על שר הבריאות; בחוסר השקיפות של השרים ושל משרדי הממשלה - דבר המנוגד לחוק חופש המידע; בהתמודדות עם העלייה במספר התאונות של אופניים חשמליים, ובמערך בריאות הנפש.

 

היעדר פיקוח והסתרת מידע: ביקורת על ליצמן במאבק לצמצום העישון

 

בפרק הבוחן את פעולות רשויות השלטון לצמצום העישון ונזקיו תקף המבקר את תפקודו של שר הבריאות יעקב ליצמן (יהדות התורה). המבקר ציין בדוח כי השר ליצמן ובכירי משרדו נפגשו פעמיים עם נציגי חברות טבק, אך הוא לא הביא את דבר הפגישה לידיעת הציבור, בניגוד להוראות שנקבעו באמנה הבין-לאומית לפיקוח על הטבק. לדבריו, "יש ליידע את הציבור על פגישות של מקבלי ההחלטות עם נציגי חברות הטבק, מאחר שחשיפה לציבור של פגישות אלה יש בכוחה לבלום הפעלת לחץ של חברות הטבק על מקבלי ההחלטות, ולמנוע קבלת החלטות שאינן עולות בקנה אחד עם הצורך בשמירה על בריאות הציבור. כמו כן, הסתרת הפגישות עם חברות הטבק נוגדת את הצורך החיוני בשקיפות".

 

המבקר גם מתח ביקורת על השר בכך שלא הקים במשרדו יחידה למאבק בעישון, והמשימות בתחום נותרו מפוזרות בין גורמים שונים. המבקר ציין כי "יש להתייחס בחומרה רבה" לעובדה שמחודש מארס 2014 הפסיק המשרד לעסוק בקידום החוק להגבלת הפרסומת והשיווק של סיגריות, על אף שהגדיר את מוצרי העישון ככאלה שגורמים נזקים קשים.

 

לגבי האמנה הבין-לאומית' עלה בדוח כי ישראל פועלת על פיה באופן חלקי בלבד: על כמה מוצרי טבק מוטל מס נמוך יחסית; אין איסור על עישון בכל המקומות הציבוריים, ואין פיקוח על תכולת מוצרי הטבק; אין אזהרות גרפיות מרתיעות על האריזות; האזהרות המילוליות על החפיסות מצוינות על שטח קטן מהמומלץ באמנה; משרד הבריאות אינו מממן תכניות הסברה לציבור בעניין נזקי העישון ולא נאסר לפרסם מוצרי טבק בכל כלי התקשורת והרשתות החברתיות.

 

עוד כתבות בחדשות עשר >>

הרוכבים בוורוד: הקיבוצניקים שגנבו את ההצגה בג'ירו ד'איטליה

חשיפת תוכנית הנקמה - עוד מכה שמגבירה את החשש של טהראן מעימות

מצלמות האבטחה חשפו: כך פעלה כנופיית כייסים בחופי גוש דן

 

 

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן
 

"יש ליידע את הציבור על פגישות של מקבלי ההחלטות עם נציגי חברות הטבק". ליצמן (דוברות משרד הבריאות)

 

 

המבקר מתח ביקורת גם על תפקודו של שר האוצר משה כחלון בכל הנוגע למאבק לצמצום העישון, וטען כי השר מתנגד להעלאת מס הקנייה על טבק לגלגול בשל מדיניות משרדו שלא להעלות מיסים. זאת, למרות שנזקי הסיגריות המגולגלות אינם קטנים מנזקי הסיגריות הרגילות, שמחירם גבוה יותר. עוד עולה כי הסיגריות האלקטרוניות IQOS המכילות טבק לא סווגו כמוצר טבק שיש לגביו הגבלות פרסום. ההחלטה התקבלה ע"י משרד הבריאות מבלי שבכיריו התייעצו עם גורמים מקצועיים.

           

בכל הקשור למאבק בתופעת העישון, המבקר טוען בדוח כי קיימת פעילות דלה של קופות החולים למניעת עישון וכי רופאי המשפחה לא עברו הכשרה מתאימה לכך. בדוח עולה כי גם משרד החינוך אינו נאבק בנחישות בתופעה, וכי התוכנית הלימודית בנושא הועברה רק במחצית מבתי הספר בישראל. גם בצה"ל הנתונים אינם מעודדים ובפברואר אשתקד חלה עלייה בשיעור המעשנים בקרב משרתי הסדיר והקבע. על פי הדוח, פעילות צה"ל בנושא התמצתה בקורס גמילה בלבד לחלק מהחיילים המעשנים.

 

בנושא האכיפה, מצביע המבקר על פעילות מצומצמת של הרשויות המקומיות באכיפת החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים. מהדוח עולה כי בניגוד לחוק, מרבית הרשויות אינן מדווחות לשר הבריאות על פעולות הפיקוח והן כמעט ולא מטילות קנסות בגין עישון במקומות אסורים. בנוסף, רק 45 מתוך 255 הרשויות המקומיות השתתפו בתוכנית "עיר נקייה מעישון".

 

למרות העלייה במספר התאונות שבהן מעורבים אופניים חשמליים – הפיקוח והאכיפה ברמה נמוכה

 

על רקע הגידול המתמשך בייבוא אופניים חשמליים - מ-1,239 זוגות ב-2010 עד 70,021 זוגות ב-2016 - מציין המבקר כי קיים פער ניכר בין נתוני המשטרה לנתוני המרכז הלאומי לחקר הטראומה, לגבי מספר הפצועים בתאונות שבהן מעורבים אופניים וכלים דו גלגליים חשמליים. על פי המשטרה, מספר הפצועים בשנים 2016-2013 עומד על 2,151, ואילו במרכז הלאומי הנתונים קובעים כי נפצעו 7,852 איש - פער של כ-365%. דבר זה מוביל לחשש כי תמונת המצב הכוללת שבידי המשטרה אינה מלאה, מה שעלול להשפיע עליה בקביעת מדיניות בנושא. בשנים אלו מתו בתאונות אלה 76 בני אדם.

 

המבקר תקף את משרד התחבורה שלא פעל להאריך את תוקפן של תקנות התעבורה שקבעו הוראות שונות לגבי השימוש באופניים חשמליים, הכוללות גם את גיל הרוכב. דבר זה, לפי המבקר, הוביל למצב אבסורדי שבמסגרתו התאפשר ייבוא חוקי של הכלים הללו במשך שלוש שנים, אך השימוש בהם לא היה חוקי. זאת, נוכח האיסור הקבוע בפקודת התעבורה על נהיגה ברכב מנועי בלי רישיון נהיגה. רק ב-2014 תוקנו תקנות התעבורה משנת 1961 והוסדר השימוש באופניים החשמליים.

 

עוד מציין המבקר כי משרדי התחבורה והכלכלה לא הסדירו ביניהם את סמכויות הפיקוח והאכיפה, ולכן הפיקוח על ייבוא ושיווק אופניים חשמלים הוא חלקי. "במצב זה", כותב המבקר, "החנויות והיבואנים עלולים למכור אופניים חשמליים שאינם עומדים בתקן ישראלי רשמי משנת 2014, ובכך לסכן את הציבור".

 

המבקר טוען שהמשרד שינה באופן משמעותי את חובת הרישום והרישוי של האופניים החשמליים כמה פעמים, אך לא קדמה להחלטות הללו עבודת מטה מקיפה. בנוסף, נכתב בדוח כי המשרד לא קיים מבצעי פיקוח ואכיפה על חלפים ועל כלים דו גלגליים חשמליים מינואר 2016.

 

על פי הדוח, ב-2014-2013 מיעטה המשטרה באכיפה כלפי רוכבי אופניים חשמליים, ורשמה לרוכבים 66 דוחות בלבד. ב-2016-2015 חל גידול חד במספר הדוחות שהיא רשמה לרוכבים - 12,356 בסך הכל. 

 

המבקר אף ציין כי משרד החינוך פרסם בשנים האחרונות הנחיות מפורטות הנוגעות ליישום התקנות בבתי הספר בנושא הרכיבה על הכלים הללו, אך הוא לא בדק אם בתי הספר יישמו את ההנחיות ואם התלמידים אכן נחשפו לנושא. למרות הגידול החד במספר התאונות שבהן מעורבים ונפגעים בני נוער, משרד החינוך לא חייב את שילוב הנושא בתוכנית הלימודים.

 

המבקר קורא למשרד התחבורה ולרשויות המקומיות לקדם הקמת יותר שבילי אופניים ולתחזק אותם, מכיוון שרכיבה "על מדרכות תוך סיכון הולכי הרגל והפרעה להם היא תופעה הולכת ומתרחבת". מצד שני, מציין המבקר כי "הולכי רגל משתמשים בשבילים המיועדים לאופניים, ובכך מסכנים את עצמם ואת רוכבי האופניים ומפריעים להם בנסיעתם". עוד ממליץ המבקר לבחון אפשרות לרישוי ורישום של אופניים חשמליים.

 

המשטרה מסרה בתגובה: "כחלק מהמאבק המתמשך בקטל בכבישים, משטרת ישראל מבצעת פעולות מניעה, הסברה ואכיפה נגד רוכבי אופניים חשמליים המבצעים עבירות תנועה מסכנות חיים בניגוד לחוק. לאחרונה, תוקן החוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות, באופן המאפשר לפקחי הרשויות המקומיות לאכוף נגד רוכבי אופניים, רוכבי קורקינט, הולכי רגל ורוכבי אופנוע, בנסיבות אשר הוסדרו בחוק. במקביל, משטרת ישראל פעלה להדרכת הפקחים ולהסמכתם של מאות פקחים בפריסה ארצית.

 

"נציין כי הנתונים הנמצאים ברשותנו כוללים מידע על תאונות שדווחו ונחקרו במשטרה בלבד. אגף התנועה אמנם פנה מספר פעמים במהלך השנתיים האחרונות למכון גרטנר לקבלת נתוני חומרת הפגיעה אותם הוא מרכז מבתי החולים בכדי לטייב את נתוני המשטרה, אולם לצערנו, נכון להיום לא ניתן לקבלם מטעמי צנעת הפרט. למען הסר ספק נציין כי כמות הנפגעים איננה מעידה על היערכות המשטרה לביצוע פעילות אכיפה ולראיה - העלייה הדרמטית בנפח האכיפה אשתקד". 

 

רוכב אופניים בן 66 נהרג. אילוסטרציה
 

רוכב אופניים נהרג בכפר סבא (דוברות מד"א)

 

 

 מבקר המדינה יוסף שפירא
 

מבקר המדינה יוסף שפירא (יחסי ציבור)

 

 

חוסר שקיפות: השרים ומשרדי הממשלה לא עומדים בחוק חופש המידע

 

חוק חופש המידע מחייב את השרים, משרדי הממשלה ויחידות הסמך לספק מידע לציבור בהתאם לשאילתות שיוגשו אליהם. עם זאת, מדוח המבקר עולה כי הגופים לא עומדים בהנחיות המפורטות. כך למשל, משרד ראש הממשלה ומשרד התרבות והספורט לא פרסמו את הדוחות השנתיים שלהם בשנים 2016-2015, כפי שנדרש בחוק. בנוסף, 44% מיחידות הסמך לא פרסמו את הדוח השנתי לשנת 2016.

 

היחידה לחופש המידע, המוסמכת לברר תלונות נגד משרדי הממשלה ויחידות הסמך הנוגעות ליישום החוק, פרסמה רשימה של שישה משרדי ממשלה שאותם הגדירה כ"רשויות מפרות". זאת מכיוון שלא השיבו על בקשות מידע או לא פרסמו מידע כנדרש. המשרד "הבעייתי" ביותר הוא המשרד להגנת הסביבה שטרם סיים לטפל ב-150 בקשות מידע שהוגשו אליו בשנים 2016-2013. גם משרד ראש הממשלה אינו זוכה לציון טוב בנושא - מתוך 211 בקשות מידע שהגיעו למשרד בשבעת החודשים הראשונים של שנת 2017 הוא לא החזיר תשובה ל-41 פניות.

 

נדבך נוסף בשקיפות השלטונית מתייחס לסדר יומם של נציגי הציבור. בדוח המבקר עולה כי עד חודש אוקטובר אשתקד, 9 מבין 29 משרדי הממשלה (31%) לא השיבו לבקשה לקבל את יומניהם של שרי הממשלה. המשרדים שלא השיבו לבקשה הם: הביטחון, הפנים, פיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, הגנת הסביבה, ירושלים ומורשת, הבינוי והשיכון, העבודה והרווחה, התחבורה והמדע והטכנולוגיה. חשוב להדגיש כי אי מתן מענה עומד בניגוד להוראות החוק ולהנחיית היועץ המשפטי לממשלה.

 

המשרד להגנת הסביבה מסר בתגובה: "קיים מחסור חמור בכוח אדם, שאינו מספיק כדי לבצע את תפקידי המשרד ולמלא אחר סמכויותיו. לכן, לעתים קרובות המשרד עומד בפני דילמה בין השקעת משאבים בשימור הסביבה, שיקום, פיקוח ואכיפה של מפגעים סביבתיים לבין הגברת השקיפות ודיווח לציבור. הגידול הדרמטי במספר בקשות חופש המידע מצביע על חשיבות הנושא הסביבתי בכלל ועל עלייה בעניין הציבורי בנושאי הסביבה בפרט. בשנים האחרונות נערכו קיצוצי כוח אדם רוחביים במשרד בעקבות החלטות ממשלה, שאינם מאפשרים למשרד לבצע בצורה מיטבית את המשימות המקצועיות שלו מחד ומאידך להגביר את ההשקעה בשקיפות המידע לציבור. המשרד מקפיד בכל פעולותיו להנגיש ככל שניתן את המידע לציבור ופועל משמעותית לטובת הגברת השקיפות. לאור זאת, ננקטו מספר צעדים כדי לפרסם ולמסור מידע סביבתי רב ככל הניתן".

 

 מליאת הכנסת
 

השרים לא מתנהלים בשקיפות. מליאת הכנסת (רויטרס)

 

 

צפיפות, מחסור בכוח אדם ואלימות: תמונת מצב במערך לבריאות הנפש

 

מבקר המדינה בחן את מערך האשפוז בבתי החולים הממשלתיים לבריאות הנפש - תחום הנמצא תחת אחריות משרד הבריאות. המבקר התייחס בדוח לצפיפות במחלקות הפסיכיאטריות, שכן בכמה בתי חולים הגיעה התפוסה בחודשים מסוימים לשיעורים גבוהים במיוחד. כך למשל באברבנאל שבבת ים, במחלקה שבה 34 מיטות, הגיעה התפוסה באופן קבוע ומתמשך לממוצע של 60 מטופלים ביום ו-40 מטופלים בלילה.

 

מלבד הקושי להתמודד עם כמות העולה על היכולת של הצוות הרפואי, הצפיפות גורמת להתגברות תופעות אלימות ולמצבים שבהם למטופל אין מיטה משלו והוא נאלץ "לנדוד" - דבר הפוגע בסיכויי החלמתו ואף עלול להחריף את מצבו הרפואי. עוד קובע המבקר כי למרות מקרי האלימות הרבים בעת האחרונה, משרד הבריאות לא הכין תוכנית הכשרה להתמודדות הצוותים הרפואיים והסיעודיים עם גילויי אלימות ומסוכנות, דבר שמוביל אותם לפנות למוצא האחרון עבורם - שימוש בקשירת מטופלים. המבקר התייחס גם לטיפול לקוי בתשתיות ובתחזוקה במוסדות, דבר המוביל "לפגיעה באיכות חייהם של המטופלים עד כדי ביזוי ופגיעה בכבודם".

 

המבקר הוסיף כי למרות הצפיפות במחלקות והקושי להתמודד עם החולים, קיים מחסור חמור בכוח האדם. מהנתונים עולה כי היחס בין מספר המטפלים למטופלים בישראל נמוך בהרבה מהמקובל במדינות המערב: בשעות היום היחס הוא 1 ל-4 במערב לעומת 1 ל-8 בישראל, ואילו בשעות הלילה היחס במערב נותר ללא שינוי ובישראל היחס עומד על 1 ל-20. על אף הממצאים הקשים טוען המבקר כי משרד הבריאות אינו מקיים כלל בקרה על תפקוד הגופים הללו.

 

מערך אכיפה לוקה בחסר: עלייה במספר ההרוגים בתאונות עבודה

 

דוח מבקר המדינה התייחס גם לרישום קבלנים ואיכות הבטיחות בענף הבנייה - תחום הנמצא באחריות משרד הבינוי והשיכון. המבקר התבסס על הנתונים שמציגים כי בין השנים 2013 עד 2016 חלה עלייה במספר ההרוגים בתאונות עבודה בענף הבנייה. שיעור ההרוגים בשנים 2016-2015 עלה לכ-62% מכלל ההרוגים בתאונות העבודה בישראל, לעומת כ-51% בשנתיים שקדמו להן.

 

נתונים נוספים שהופיעו בדוח הראו כי תדירות ביקורי הפיקוח של מנהל הבטיחות באתרי בנייה נמוכה מאוד - בשנת 2016 ביקרו הפקחים בפחות מ-50% מן האתרים שתחת תחום אחריותם. עוד עלה כי מבין 7,000 מנהלי העבודה שהמנהל תכנן להכשיר לעבודה בגובה הוכשרו פחות ממחצית (3,377).

 

בהמשך לנתונים מדאיגים אלה, הצביע המבקר על מספר ליקויים: הליקוי הבולט מתייחס למערך אכיפה חסר, כלומר, משרד הבינוי ורשם הקבלנים אינם מפעילים מערך אכיפה יעיל הכולל מנגנון לאיסוף ראיות והכנת כתבי אישום נגד קבלנים מפרי חוק - דבר המוביל לכך שכתבי האישום כלל אינם מוגשים והם ממשיכים בעבודתם. עוד עולה כי רשם הקבלנים כמעט ואינו מפעיל את סמכותו להוציא צווי הפסקת עבודה מנהליים נגד קבלנים לא רשומים. על פי הנתונים שאסף מבקר המדינה, בין השנים 2013 עד 2016 הוצאו 30 צווים בלבד - פחות משמונה בשנה בממוצע. זאת, בזמן שישנם 20 אלף קבלנים פעילים בישראל שאינם רשומים כחוק.

 

 אתר בנייה בנהריה שבו מת פועל שנפל מגובה
 

אתר בנייה בנהריה שבו מת פועל שנפל מגובה (חדשות עשר)

 

 

 

"פגיעה בקהילה המקומית": רבני הערים מרבים לשהות בחו"ל

 

מבקר המדינה בחן את תפקוד רבני הערים, וגילה כי 22 מתוך 95 רבני הערים נמצאים בנסיעות מרובות לחו"ל. חלקם שהו מחוץ לישראל תקופה ארוכה מאוד המגיעה לכמאה ימים בתקופה של שנתיים וחצי. אחד מהרבנים אף הגדיל לעשות ונסע 87 פעמים בארבע וחצי השנים האחרונות. תשעה מהרבנים שהו בחו"ל יותר מ-26 ימים בשנה, מכסת החופש השנתית המוקצית לרבנים בישראל.

 

על פי הדוח, "השהות הארוכה של הרבנים בחו"ל עשויה לפגוע ביכולתם לשרת את קהילותיהם ואת בני עירם, להקפיד על טיפוח הקשר עמם ולעמוד באופן שוטף לרשותם ולרשות המועצה הדתית". נוסף על כך, כשני שליש מהרבנים לא החשיבו כ-80% מהימים שבהם שהו בחו"ל כימי חופשה. עוד עולה מהדוח כי כ-56% מהנסיעות של רבני הערים לחו"ל היו במימון גורמים חיצוניים, דוגמת קהילות יהודיות בחו"ל, מוסדות, עמותות ועסקים פרטיים.

 

"חבר מביא חבר": מינוי מקורבים בחברת "עמידר"

 

המבקר בחן גם את התנהלות עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל, שבאחריות משרד הבינוי והשיכון. הליקוי המרכזי שהוצג בדוח מתייחס למינוי מכרים ומקורבים של בעלי תפקידים בכירים בחברה. על פי הדוח, כ-19% מהעובדים שגייסה עמידר מינואר 2014 עד יוני 2016 גויסו מבלי שנאלצו לעבור הליך התמודדות מסוים ונבחרו לבצע את תפקידם בהליך תחרותי פגום. בדוח נכתב כי בחלק מהמקרים המינוי בוצע בדרך של "חבר מביא חבר".

 

עוד צוין בדוח כי במינוים מסוימים היו מעורבים בעלי תפקידים בכירים בחברה, שפעלו למינוי מכרים – בעלי קרבה אישית או פוליטית אליהם - כשגולת הכותרת מתייחסת ליו"ר עמידר, שעל פי הדוח היה מעורב במינוי ארבעה עובדים. "מעורבותו של היו"ר לא הייתה תקינה", נכתב, שכן "היא אינה עולה בקנה אחד עם נוהל החברה הקובע שהאחריות לאיושה של משרה מוטל על אגף משאבי אנוש".

 

"הליקויים בטיפול באפר הפחם עלולים לפגוע בבריאות הציבור" 

 

המבקר גם מצא ליקויים בטיפול הרשויות באפר הפחם, העלולים לפגוע בבריאות הציבור. אפר הפחם מכיל יסודות רעילים ורדיו אקטיביים הפולטים קרינה. המבקר כותב כי "תהליך הסדרת השימוש באפר הפחם והפיקוח עליו מתאפיין בבוקה ומבולקה". ההתנהלות הזו, על פי המבקר, קירבה את אפר הפחם אל התושבים – לבתים ולצמחים.

 

המשרד להגנת הסביבה בתגובה: "הדוח זיהה כשלים שרובם ככולם טופלו עוד טרם הפרסום. כמויות אפר הפחם המיוצרות בישראל ילכו ויצטמצמו בשנים הבאות עקב סגירת תחנות הכוח הפחמיות, מהלך שאותו המשרד קידם. בהתאם לכך, הסיכון המצומצם הגלום בשימוש באפר פחם יצטמצם גם הוא".