BETA
 המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט,
המכון הישראלי לדמוקרטיה

המשנה ליועמ"ש: אנחנו נתפסים כלא לגיטימיים, גם בכנסת ובממשלה

על רקע קידום "פסקת ההתגברות", עו"ד אבי ליכט אמר כי קיימים "אתגרים חיצוניים - אנחנו פועלים במרחב של חוסר לגיטימיות". הבוקר עבר בוועדת השרים החוק המגביל את בג"ץ

עורך הדין אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, אמר אתמול (ראשון) כי לתחושתו בכנסת ובממשלה ישנה תחושה שהיועצים המשפטיים אינם לגיטימיים.

 

"ישנה תחושה של ירידת קרנה של המקצועיות בשירות המשפטי", אמר בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה. "אנחנו פועלים במרחב של חוסר לגיטימיות", המשיך, "בשנים האחרונות התפקיד ועיקר הפעילות שלנו של שמירת סף, קידום אינטרס הציבור וזכויות אדם נתפסים בקרב קהלים הולכים וגדלים כולל בכנסת ובממשלה כלא לגיטימיים. קמה גישה אידיאולוגית שמסבירה שמה שאנחנו עושים אסור".

 

ליכט הבהיר כי לתפיסתו התפקיד של היועצים המשפטיים אינו רק לסמן את גבולות החוק. " חובה עלינו לומר את דעתנו גם כאשר אין רק מניעה משפטית - תפקידנו הוא גם לקדם זכויות אדם ומנהל תקין", אמר ליכט, "גם אם אנחנו לא יכולים לכפות את דרך הפעולה. לכן אנחנו מציעים אלטרנטיבות ופתרונות אפשריים אחרים, זהו שיח לא כופה אלא שיח של שכנוע והצפת הקשיים".

 

נתניהו ובנט
 

נתניהו ובנט (רויטרס)

 

 

אתמול בבוקר אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את "פסקת ההתגברות". שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, הצביע בניגוד לעמדת שר האוצר ומנהיג מפלגתו, משה כחלון, ותמך ביוזמת השרים נפתלי בנט ואיילת שקד. משמעות פסקת ההתגברות כפי שאושרה היא שרוב של 61 חברי כנסת יהיה מספק על מנת לאשר חוק שנפסל על ידי בג"ץ.

 

ההצעה הייתה אמורה לעלות לאישור מליאת הכנסת בהמשך השבוע, אולם לשאלת השר יריב לוין אם הבית היהודי מתחייב להעלות את החוק ברביעי הקרוב, השר נפתלי בנט סירב להתחייב, והסביר שרה"מ בנימין נתניהו יימצא בחו"ל באותה העת. סיעת כולנו צפויה להחיל משמעת סיעתית נגד ההצעה, אם תובא להצבעה במליאת הכנסת.

 

"לסיעת כולנו יש הסכם עם ראש הממשלה לגבי בית המשפט העליון ושמירה על שלטון החוק", הבהיר כחלון, בהתייחסות להסכמים הקואליציוניים. "אנחנו לא נתן לקיצונים לקבוע את סדר יומה של מדינת ישראל. מהלכים קיצוניים לא יובילו אותנו לשום מקום. לכן, הציפייה והדרישה שלי מראש הממשלה – למתן ולהרגיע את השותפות לקואליציה".

 

לאחר מכן כתב השר כחלון בחשבון הטוויטר שלו כי "עצוב לראות איך חבורת קיצוניים לוקחת את תושבי דרום תל אביב כבני ערובה בשביל מאבק על כמה מנדטים וכותרות בעיתונים. כפי שהתחייבתי, נתמוך בכל פיתרון שיביא מזור אמיתי לתושבי דרום תל אביב ולהרחקת המסתננים. אם הם לא מסוגלים להביא את הפתרון, אנחנו נביא אותו".

 

 משה כחלון
 

משה כחלון (ראובן כהן)

 

 

מפלגת כולנו לא צפויה להגיש ערר אם ההצעה תעבור אולם חבריה לא יתמכו בה במליאת הכנסת בהתאם לזכות חופש ההצבעה שנתנה להם בהסכם הקואליציוני. המשמעות היא שאם השרים בנט ושקד יתעקשו להעלות את החוק להצבעה בטרומית ביום רביעי והוא יידחה - החוק ייקבר לחצי שנה.

 

במהלך הדיון, רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מסר כי עמדתו של מנדלבליט לגבי החקיקה השנויה במחלוקת היא כי "יש להתנגד לכל ההצעות". לדבריו, "אנחנו לא אומרים שזה לא חוקתי, כי זה תיקון לחוקי יסוד. אבל אנחנו מתנגדים לזה. חוק יסוד: החקיקה מטפל בכל המורכבות של היחסים בין הרשויות".

 

יו"ר המחנה הציוני, אבי גבאי, תקף את המהלך. "אנחנו רואים תהליך שחיקה בדמוקרטיה הישראלית", אמר גבאי. "סט שלם של נושאים שבהם הממשלה הזו רוצה לקחת את החופש שלנו וליצור עריצות של הרוב, כאילו דמוקרטיה, להביא לנו את טורקיה לישראל. נמשיך להילחם".

 

יו"ר מרצ, ח"כ תמר זנדברג מסרה בתגובה: "ממשלת ישראל לא מעבירה את פסקת ההתגברות כדי להגן על רוח מגילת העצמאות אלא כדי להכשיר כל שרץ גזעני, הומופובי, אנטי דמוקרטי ואנטי חילוני'". אילן גילאון הוסיף: "אנו נמצאים בתחילתו של מדרון חלקלק שעלול להוביל לחיסול אופיה הדמוקרטי של מדינת ישראל. נתניהו, בנט וסייעניו הקואליציוניים מובילים מתקפה מסוכנת נגד המשטרה, היועצים המשפטיים, מבקר המדינה, התקשורת, הכנסת ובית המשפט. נגד כל הרשויות המתנגדות לעריצות הרוב, לשחיתות ולגזענות אותם מובילה קואליציית נתניהו".


"המחנה הציוני והאופוזיציה בגיוס מלא לקראת ההצבעה על 'פסקת ההתגברות'", צייץ בטוויטר מרכז האופוזיציה, ח"כ יואל חסון. "לא נקזז את ראש הממשלה בזמן שהותו ברוסיה או כל ח"כ/שר מהקואליציה. מדובר בחוק לא לגיטימי המנוגד לאינטרס הציבורי ופוגע בדמוקרטיה ואין בכוונתנו לסייע לקואליציה להעביר אותו".