BETA

06.05.2018

17:57

ללא תמיכת כחלון - פסקת ההתגברות לא תעבור בלי פירוק הממשלה

מרגע ששר האוצר הודיע על התנגדותו לחוק עוקף בג"ץ, לא ניתן להעבירו מבלי ללכת לבחירות - מהלך שייתכן ויהיה חיובי לנתניהו, בהסתמך על הסקרים האחרונים • פרשנות

מהרגע ששר האוצר משה כחלון הודיע על התנגדותו ל"פסקת ההתגברות", שעברה היום (ראשון) בוועדת השרים, אין שום דרך להעביר את החוק בכנסת מבלי לפרק את הממשלה וללכת לבחירות. ייתכן וראש הממשלה, בנימין נתניהו, יעדיף את האופציה הזו, מאחר ובשלב זה הוא ומפלגתו מובילים בכל הסקרים.

 

השר כחלון הוא זה שרקח את הדייסה, שהיום נדמה שבאה לקיצה. הוא זה שעצר את החוק מיומה הראשון של הקואליציה הנוכחית, ב-2015, והוא זה שפתח את חלון ההזדמנויות הזה במקרה של מבקשי המקלט, אותם רצה מאוד להוציא מישראל. בעת שהשרים איילת שקד ונפתלי בנט הבינו כי ישנה אופציה להעביר את פסקת ההתגברות על נושא ספציפי, הם פעלו על מנת להחילה על כלל החקיקה בישראל.

 

>> כתבות נוספות בחדשות עשר:

שוטרי ירושלים הופתעו: נהג הרכב - בן 14 בלבד

משכורות המחבלים: כ-10 מיליון שקל לרוצחי משפחת הנקין וסלומון

חילוץ נלהב: לוחמי אש הצילו כלבים שהושארו במכוון ברכב

 

בימים האחרונים קרו שני דברים מפתיעים שכבר הספקנו להתרגל אליהם בכנסת הנוכחית. תחילה, נתניהו ביקש לדחות את הדיון בגלל הנושאים המדיניים הביטחוניים שהוא עסוק בהם, השר שלו, נפתלי בנט, אמר, ולא בפעם הראשונה, שהדיון יתקיים בזמן שנקבע, ואכן בסופו של דבר הוא "מנצח" ונתניהו נאלץ להיכנע לו באופן פומבי.

 

 נתניהו, בנט וכחלון
 

נתניהו, בנט וכחלון( רויטרס, דוברות משרד האוצר)

 

 

דבר נוסף לו אנו כבר מורגלים, אך פעם היה נתפס כדרמה גדולה - מספר שתיים בסיעת כולנו נטולת הפריימריז, שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, הצביע בניגוד לעמדת ראש סיעתו ואף לא עדכן אותו במעשה.

 

בתוך כך, בכנס הוקרה לכבוד המשנה לנשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופט סלים ג'ובראן, מתח נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, ביקורת על פסקת ההתגברות ואמר כי "הפרשנות של הכרזת העצמאות קובעת את הקוד הגנטי של האסיפה המכוננת, שנועדה לקבוע חוקה שתממש את החזון של העם והאני מאמין שלו. היא אינה מוסמכת לפעול בניגוד לחזון. הכנסת אינה מוסמכת לבטל את אופיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. שניהם הם הביטוח לחזון העם. דרך ארוכה ממתינה לנו".

 

גם ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, אמר בפתיחת כנס ההוקרה כי "בעקבות קבלת ההחלטה היום בנושא פסקת ההתגברות, וזו דעתי האישית בלבד, אני מקווה שהצדדים יגיעו לפשרה שלא תפגע במעמדו של בית המשפט העליון מאחר ואסור לפגוע בבית המשפט העליון, שמהווה את מקום מפלטם האחרון של האוכלוסיות החלשות בחברה". עו"ד נוה הוסיף כי הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין יתכנס בימים הקרובים כדי לגבש את עמדת הלשכה הרשמית בנושא.

 

כמו כן, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופט אליקים רובינשטיין, אמר כי הוא חושב שפסקת ההתגברות היא פוליטית. "בית המשפט הוא שכפ"ץ של מדינת ישראל", הוסיף.

 

 אהרן ברק
 

אהרן ברק(חדשות עשר )

 

 

כאמור, ההצעה הייתה אמורה לעלות לאישור מליאת הכנסת בהמשך השבוע, אולם לשאלת השר יריב לוין אם הבית היהודי מתחייב להעלות את החוק ברביעי הקרוב, השר נפתלי בנט סירב להתחייב, והסביר שרה"מ בנימין נתניהו יימצא בחו"ל באותה העת. סיעת כולנו צפויה להחיל משמעת סיעתית נגד ההצעה, אם יבואו להצבעה במליאת הכנסת.

 

"לסיעת כולנו יש הסכם עם ראש הממשלה לגבי בית המשפט העליון ושמירה על שלטון החוק", הבהיר כחלון, בהתייחסות להסכמים הקואליציוניים. "אנחנו לא נתן לקיצונים לקבוע את סדר יומה של מדינת ישראל. מהלכים קיצוניים לא יובילו אותנו לשום מקום. לכן, הציפייה והדרישה שלי מראש הממשלה – למתן ולהרגיע את השותפות לקואליציה".

 

מאוחר יותר כתב השר כחלון בחשבון הטוויטר שלו כי "עצוב לראות איך חבורת קיצוניים לוקחת את תושבי דרום תל אביב כבני ערובה בשביל מאבק על כמה מנדטים וכותרות בעיתונים. כפי שהתחייבתי, נתמוך בכל פיתרון שיביא מזור אמיתי לתושבי דרום תל אביב ולהרחקת המסתננים. אם הם לא מסוגלים להביא את הפתרון, אנחנו נביא אותו".

 

ח"כ רחל עזריה הבהירה בהודעה שפרסמה בטוויטר כי תתנגד לחוק כשיעלה להצבעה במליאה, מה שעשוי לסכן את הרוב לקואליציה. לדבריה, "פסקת ההתגברות שודדת מהאזרח את האפשרות לקבל עזרה כשנפגעות הזכויות הבסיסיות שלו. אני לא תמיד מסכימה עם בג"ץ אבל החוק הזה פוגע בזכויות יסוד של כל איש ואישה בישראל". גם ח"כ מירב בן ארי הבהירה: "אני לא תמיד מסכימה עם בג"צ ויש לי ביקורת כלפיו, אפשר היה למצוא פתרון יחד עם כל סיעות הקואליציה ולא כך. חשוב לזכור כי הזכויות שקיבלו מיעוטים במדינה הזו בזכות בג"ץ עשו שינוי היסטורי עבורם".

 

 השרים נפתלי בנט ואיילת שקד
 

השרים נפתלי בנט ואיילת שקד( Mark Neyman)

 

 

מפלגת כולנו לא צפויה להגיש ערר אם ההצעה תעבור אולם חבריה לא יתמכו בה במליאת הכנסת בהתאם לזכות חופש ההצבעה שנתנה להם בהסכם הקואליציוני. המשמעות היא שאם השרים בנט ושקד יתעקשו להעלות את החוק להצבעה בטרומית ביום רביעי והוא יידחה - החוק ייקבר לחצי שנה.

 

במהלך הדיון, רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מסר כי עמדתו של מנדלבליט לגבי החקיקה השנויה במחלוקת היא כי "יש להתנגד לכל ההצעות". לדבריו, "אנחנו לא אומרים שזה לא חוקתי, כי זה תיקון לחוקי יסוד. אבל אנחנו מתנגדים לזה. חוק יסוד: החקיקה מטפל בכל המורכבות של היחסים בין הרשויות".

 

במקביל, בנט ושקד דחו במהלך הדיון את ההצעה של חבר סיעתם מוטי יוגב, שביקש להביא לאישור את "המודל הבריטי", שאוסר כליל על בג"ץ לפסול חוקים.

 

בתוך כך, עשרות אנשי אקדמיה חתמו הבוקר על מכתב נגד פסקת ההתגברות שמקדמת הממשלה. בין החותמים נמצאים גם מרצים שמזוהים עם הימין ועם קו שמרני יותר. "רואים בדאגה רבה את ההצעה הממשלתית לחוקק את פסקת ההתגברות שתאפשר לכנסת ברוב של 61 מחבריה לתת תוקף לחוק שנפסל על ידי בית המשפט העליון".

אתמול מסרו גורמים בליכוד כי הם מעריכים שנתניהו לא יטיל וטו על קיום ההצבעה, וכי היא תיערך כמתוכנן. "ראש הממשלה הרי מקדם את החוק בעצמו וביקש דחייה של שבוע בהצבעה רק כדי לרתום את כל חברי הקואליציה ובכך להביא את החוק בתמיכה מלאה של הממשלה", אמרו. "נראה שהיחיד שפוגע בסיכוי להעביר את החוק הוא מי שלא יכול לשלוט בדחף לקבל כותרת ולעשות עוד סיבוב פוליטי", אמרו הגורמים ברמיזה לשר החינוך.

 

בהכנת הידיעה השתתף אביעד גליקמן