BETA

25.04.2018

12:09

עימותים בגבול והתחמשות: כך הסכסוך בקוריאה חזר לכותרות

תחלופת מנהיגים, מצב כלכלי רעוע בצפון ונסיגה מהסכם ראשוני עם ארה"ב, שרק גרם להגברת המתיחות בחצי האי. "טראמפ שינה את התמונה" • "בין פיונגיאנג לסיאול" - חלק שני

מאז סיומה של מלחמת קוריאה המתיחות בין המדינות השכנות לא פסקה והיא נמשכת עד עצם היום הזה. אמנם היו תקופות שבהן היא לא הייתה במרכז התודעה העולמית, אבל האירועים באזור הגבול בחצי האי מעולם לא פסקו. חלק שני בפרויקט "בין פיונגיאנג לסיאול". לחלק הראשון

 

ב-15 ביוני 1999 אירע עימות באזור גבול הים הצהוב, הראשון מאז מלחמת קוריאה. סירה צפון קוריאנית ועליה כ-20 מלחים הוטבעה על כוחות דרום קוריאנים. שלוש שנים לאחר מכן אירע באותו אזור עימות נוסף כאשר סירה דרום קוריאנית הוטבעה על ידי סירה צפון קוריאנית. שישה מלחים דרום קוריאנים נהרגו, כמו גם 13 מלחים צפון קוריאנים.

 

>> לכתבות נוספות בחדשות עשר

הנחיה לקהילה היהודית בגרמניה: לא מומלץ לחבוש כיפה בפומבי

יום מתוח בדרום: תוך שעות - 5 פלסטינים חצו את הגדר ונעצרו

פעוט בן שנתיים נשכח ברכב באזור הקריות - ומת

 

מעבר לעימותים אלה, הדאגה האמיתית בקרב המערב בכל הקשור לסכסוך בחצי האי, חזרה בעקבות ההתחמשות הצפון קוריאנית. "מה שהוביל לכך שהסכסוך חזר להיות אקטואלי פעם נוספת הוא הניסיון של קוריאה הצפונית להתחמש בנשק גרעיני", אומר לחדשות עשר פרופסור בן עמי שילוני, מומחה למזרח אסיה מהאוניברסיטה העברית.

 

 קים ג'ונג און, מנהיג קוריאה הצפונית, צופה בשיגור טיל בספטמבר 2017
 

קים ג'ונג און, מנהיג קוריאה הצפונית, צופה בשיגור טיל בספטמבר 2017 (רויטרס)

 

 

"הגיע ממשל בוש - וההסדר מול ארה"ב בוטל"

הניסיון של קוריאה הצפונית להתחמש נמשך לא רק בשנים האחרונות. על פי דיווחים רבים, מצרים סיפקה לקוריאה הצפונית טילי סקאד בין השנים 1981-1976 וב-1984 ביצעה פיונגיאנג ניסוי בטיל שיוצר על ידי התעשייה הביטחונית שלה. גם העובדה שהתמוטטות ברית המועצות הובילה לכך שהמדינה המבודדת איבדה תמיכה כלכלית משמעותית, לא מנעה ממנה מלבצע ניסוי נוסף ב-1993, הפעם בטיל בליסטי לטווח בינוני.

 

אמנם נפילת ברית המועצות ב-1991 פגעה בתמיכה הכלכלית שקיבלה קוריאה הצפונית, אבל המשטר הקומוניסטי שהונהג במדינה לא קרס. "הצבא הרוסי הסובייטי והמשטר הסיני, שפחדו שיקרה לקוריאה הצפונית מה שקרה לברית המועצות, עזרו לצפון", מסביר שילוני, "לכן סין החלה לספק לה אנרגיה וקיימה איתה קשרי מסחר. היא הסיבה העיקרית לכך שגורל קוריאה הצפונית לא היה כגורל ברית המועצות".  

 

ב-1994 אירע רגע מכונן בהיסטוריה של קוריאה הצפונית כאשר המנהיג קים איל סונג מת בגיל 82. בנו, קים ג'ונג איל, החליף אותו כשליט המדינה. מ-1994 עד 1998, קוריאה הצפונית סבלה ממשבר כלכלי ובצורת, שגרמו למותם של בין 240 אלף לארבעה מיליון בני אדם. למרות המשבר, ההתחמשות לא הפסיקה. "למעשה, ג'ונג איל הוא זה ששם דגש על התחמשות גרעינית, זאת למרות המצב הכלכלי הרעוע", אומר שילוני.

 

עצרת לזכרו של קים איל סונג - 100 ימים לאחר מותו
 

עצרת לזכרו של קים איל סונג - 100 ימים לאחר מותו (רויטרס)

 

 

בתקופת ממשל קלינטון הגיעה ארה"ב להסכם מסגרת עם קוריאה הצפונית במטרה לנרמל את מערכת היחסים בין המדינות. תנאי ההסכם: קוריאה הצפונית תקפיא את תוכנית הגרעין שלה ותקבל בין השאר מארה"ב שתי תחנות כוח גרעיניות.

 

במשך זמן מסוים נראה היה שהנורמליזציה תשוב לאזור. ב-1998, בכירים אמריקנים שהיו מעורבים בהסכם, העידו בקונגרס שגם הממשל האמריקני וגם הסוכנות לאנרגיה אטומית מסכימים כי קוריאה הצפונית עומדת בתנאי ההסכם. למרות זאת, ההסכם בסופו של דבר בוטל לאחר שארה"ב החליטה לא לקיים את תנאיו ושתי תחנות הכוח לא נבנו עד היום.

 

"בכל מה שקשור לביטול ההסכם יש שתי גרסאות", אומר דוקטור אלון לבקוביץ, מומחה לקוריאה, "במקרה שאתה דמוקרט, אתה תטען שלמרות הכול ההסכם הצליח. במקרה שאתה רפובליקני, אתה תטען שפיונגיאנג רימתה את ארה"ב לאורך כל הדרך". ואכן, גישתו של ג'ורג' בוש, שנבחר לנשיאות מטעם המפלגה הרפובליקנית, התאימה לגישה של אנשי מפלגתו ולא מפתיע שבתקופתו המתיחות הגיעה לשיא נוסף. ב-2002, האשים בוש את קוריאה הצפונית במימון טרור ופיתוח נשק להשמדה המונית ביחד עם עיראק ואיראן. שנה אחת לאחר מכן, פיונגיאנג הכריזה שהיא נסוגה מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, עליה הייתה חתומה מאמצע שנות ה-80.

 

אותה הודעה הובילה בסופו של דבר לשיחות בין נציגים של שני חלקיו של חצי האי, ארה"ב, סין, יפן ורוסיה. המטרה הייתה לטפל בסוגיית הגרעין הצפון קוריאני בדרכים דיפלומטיות. השיחות לא הצליחו. ב-2006 ביצעה המדינה המבודדת את הניסוי הגרעיני הראשון שלה ושלוש שנים לאחר מכן את הניסוי השני.

 

נשיא ארה"ב לשעבר, ג'ורג' וו. בוש
 

גישה נוקשה כלפי קוריאה הצפונית. ג'ורג' וו. בוש (רויטרס)

 

 

ד"ר ג'ו יון רי, מומחית להיסטוריה ותרבות של קוריאה מהאוניברסיטה העברית, מסבירה כי עבור קוריאה הצפונית, לפיתוח הנשק יש שתי משמעותיות. "מטרה אחת היא להפגין חזית אחידה בפני העם הצפון קוריאני. חזית שנועדה להראות כי המשטר הצפון קוריאני סומך רק על עצמו. מטרה נוספת היא להגיע בעמדה טוב יותר במשא ומתן מול הקהילה הבינלאומית".     

"מנהיג שמתנהג בצורה פרנואידית"

בדצמבר 2011 קים ג'ונג איל מת ובנו קים ג'ונג און הפך לשליט קוריאה הצפונית. תחת שלטונו, נרשמה עליה בפיתוח הגרעיני של פיונגיאנג ושנתיים לאחר מכן נערך ניסוי גרעיני נוסף. שני ניסויים נוספים נערכו ב-2016. הדבר עורר דאגה רבה בקרב הקהילה הבינלאומית."ג'ונג און הוא מנהיג בעל אופי פרנואידי יותר", אומר שילוני, "הוא הוציא להורג אנשים שנחשבו לאופוזיציה מבחינתו ויש בו פחד כי ארה"ב תפלוש למדינה ביחד עם צבא דרום קוריאה במטרה להפיל את המשטר".

 

למעשה, הקונפליקט בין הצדדים רק גדל במהלך השנים האחרונות, כפי שמסבירה רי. "אין ספק שלפיתוח הגרעיני הייתה השפעה", אומרת, "צריך אבל לקחת בחשבון גורם נוסף, המאבק שנוצר בין סין לארה"ב על ההגמוניה בעולם. כל אחת מהן השתמשה באזור לטובת האינטרסים שלה, אז המתיחות בין הצדדים גדלה".

 

שלא ייעלב. קים עם נשיא סין שי
 

לסין יש אינטרסים. מנהיג קוריאה הצפונית קים ג'ונג און ונשיא סין שי ג'ינפינג בפגישה (רויטרס)

 

 

לא רק השינוי במנהיגות הצפון קוריאנית השפיע על המתיחות, אלא גם העובדה שבארה"ב נבחר לנשיאות דונלד טראמפ, שהחליף את ברק אובמה. במהלך 2014, הזהיר אובמה שארה"ב לא תהסס להשתמש בכוח צבאי מול קוריאה הצפונית על מנת להגן על בנות הברית שלה. ב-2016, בעקבות ניסוי גרעיני נוסף שביצעה קוריאה הצפונית, איים אובמה כי יהיו השלכות למעשים המסוכנים של המדינה המבודדת. למרות זאת, המילים בסופו של דבר לא הפכו למעשים. ישנם כאלה שטענו שהגישה של אובמה הייתה פרקטית, אבל בקרב מבקריו נטען כי הוא היה סבלני מדי.

 

מומחים לסוגיה טענו בשיחה עם "פוליטיקו" כי הגישה של טראמפ דומה לזו של קודמו, אבל על פניו נראה כי זו של הנשיא הנוכחי תקיפה יותר. "הממסד האמריקני, הן הפוליטי, והן הצבאי, תמכו במדיניות אובמה מכיוון שחששו שעימות עם קוריאה הצפונית יכלול בתוכו גם עימות עם סין והדבר יוביל למלחמת עולם שלישית", אומר שילוני, "טראמפ, שמתנגד לממסד במהות שלו, התנהל לעיתים קרובות כנץ דיפלומטי ונץ צבאי. דבר ששינה את התמונה".