BETA

23.04.2018

22:12

"רוצות חופש וביטוי עצמי": החרדית החדשה - לא רק עזר כנגדו

יציאת נשים חרדיות לאקדמיה בשנים האחרונות הביאה כמה "תוצאות לוואי" חברתיות: הן מדברות ומתלבשות אחרת ואף מתחתנות מאוחר • הפרק השני בסדרת הכתבות "נושאי המגבעת"

יציאת הנשים החרדיות ללימודים באקדמיה בשנים האחרונות, הביאה עמה שורה של שינויים חברתיים הן נישאות מאוחר יותר וכן מגשימות את עצמן בתחום הקריירה.

 

מרים ברזסקי אוהבת לצייר מאז שהיא זוכרת את עצמה, אבל מעולם לא חשבה שהיא יכולה להפוך את התשוקה הזאת לקריירה. "יש היום את המיינסטרים החרדי, ששם הבעל הולך ולומד והאישה מפרנסת ומחפשת מקצוע. פחות מדברים על הגשמה ורצון אישי. לי לא הסתדר לחיות ככה", סיפרה מרים. בהתחלה היא הלכה ללמוד מדעי המחשב, בתקווה למצוא עבודה מכניסה, שתעזור לה בפרנסת המשפחה, אך היא רק רצתה לחזור הביתה ולהמשיך לצייר. "לא ידעתי שיש זרמים שונים באומנות, התחום הזה לא קיים בחברה החרדית", אמרה.

 

>> כתבות נוספות בחדשות עשר:

לאחר הריאיון בחדשות עשר: דבריה של מרקל בכותרות ברחבי אירופה

אחריות חברתית: מדוע נכשלו רשתות השיווק בשמירה על בריאותנו?

עקב ציוץ נגד עהד תמימי: טוויטר השעתה את בצלאל סמוטריץ'

 

כשבבית הספר לאמנויות "בצלאל" נפתחה השלוחה החרדית, זו הייתה ההזדמנות שלה, ומתלמידה בשלוחה היא הפכה למורה שם, ולאמנית שחולמת להציג את היצירות שלה בארץ ובעולם. "זה נותן לנשים חרדיות את האפשרות לחופש ולביטוי עצמי. למצוא מה הן מחפשות בתוך העולם הזה".

 

מרים ברזסקי
 

מרים ברזסקי (חדשות עשר)

 

 

אלי אדלר, איש חינוך חרדי שמעודד חרדים להתגייס ולהצטרף לשוק התעסוקה, מסתמך על העבר כדי להצדיק את הגישה היותר ליברלית שלו להגדרת החרדיות. "אני גדלתי בחרדיות שונה לגמרי. חרדיות שהייתה לא ציניות, אבל ראתה את עצמה כשותפה בחיי המדינה. רובם המוחלט והגורף של אנשים עבדו", סיפר אדלר.

 

אבל עו"ד דב הלברטל, אחד הדוברים הבולטים של המגזר החרדי, טוען שלעבר אין בכלל חשיבות. החרדיות היא אמנם שמרנית, אבל היא נולדה כתגובה למודרנה ולכן היא גם ממשיכה להשתנות ולהסתגר עוד יותר, ביחסה לעולם שבחוץ, או לפחות מנסה. "אלו שיוצאות ללמוד ולעשות קריירה, הן טרגדיה לעולם החרדי. כתהליך, אותם חרדים חדשים מוציאים את עצמם מכלל החרדיות. בסופו של דבר הם ימצאו עצמם מחוץ לעולם החרדי", אמר עו"ד הלברטל.

 

רחלי איבנבוים, חסידת גור ואם לשלושה, גרה במשך שנים בשכונת מאה שערים ואהבה את השכונה. כשיצאה לראשונה לעבוד היא לא ידעה וגם לא רצתה שהמהלך הזה יוביל ליציאתה מהשכונה. "לא הבנתי למה אני מפתחת קריירה במקום להיות אימא כמו שחלמתי להיות שנים וכעסתי על עצמי. הרגשתי שבגדתי בקהילה והיה לי קשה", סיפרה. היום היא פעילה חברתית במגזר החרדי ומנהלת חברה לשילוב תעסוקת חרדים. "בעלי ישב ולמד, אני הייתי המפרנסת היחידה בשכר מינימום, חיים מתחת לקו העוני והיה צורך לפרנס ששאב אותי פנימה. לא היה אלמנט של בחירה. כל מה שניסיתי זה להרוויח כסף. פתאום גיליתי שאני יכולה יותר ורוצה יותר", סיפרה רחלי.