BETA

17.04.2018

23:03

אהבה גדולה שמסופרת במכתבים: סיפורם של האחים אוטנהיימר

אורי ובצלאל אוטנהיימר היו הזכר היחיד למשפחתם, ונהרגו למען היישוב היהודי בארץ ישראל, שעליו נשבעו להגן. הם השאירו מאחוריהם צעירה אוהבת, שלא הפסיקה מעולם להתגעגע

בסוף שנות ה-30 של המאה הקודמת, נמלטו פרנץ ואריך אוטנהיימר משטוטגרט שבגרמניה, והשאירו מאחור את הוריהם. פרנץ הפך בארץ לבצלאל והחל ללמוד בבית הספר החקלאי כדורי. אריך עברת את שמו לאורי, והצטרף לגרעין ההקמה של קיבוץ להבות הבשן, שישב אז במושבה כרכור.

 

אורי התאהב בתמר ביכלר, בת משק מקומית, והשניים הפכו לזוג ועברו לגור יחד. אורי נהרג על ידי המשטרה הבריטית בעת שהצטרף לכוח שניסה לבטל את הסגר על קיבוץ גבעת חיים.

 

מותו היה קשה מאוד עבור תמר. "היא כמובן נשברה מאוד", סיפר אריה פולברמאכר, ממייסדי להבות הבשן וחברו הקרוב של אורי, "היא אהבה אותו מאוד, את זה אני יודע, היא אמרה לי".

 

לכתבות נוספות בחדשות עשר >>

יהודים מרחבי העולם ישתתפו בטקס הזיכרון של יהודי התפוצות

הילה נהרגה בהר הרצל, משפחתה רוצה לרכוש אמבולנס על שמה

כל יום הוא יום זיכרון: משפחות מלכא וקוקיא נכנסו למעגל השכול

 

עם מותו של אורי, בצלאל התקרב מאוד לתמר, היחידה שסימנה קשר למשפחתו, שנהרגה כולה. הוא החל לכתוב לה סוג של יומן מתמשך, יום אחרי יום, והיא בלעה את כתביו בשקיקה.

 

 אורי ובצלאל אוטנהיימר
 

אורי ובצלאל אוטנהיימר (חדשות עשר)

 

 

"לתמר רב שלומות. פרשה עצובה מאוד וקשה לתופסה לפעמים", כתב בצלאל לתמר, "למרות שהכול עבר כבר, נדמה לי שהיה כבר מזמן, כאילו בחיים הקודמים. לפעמים נדמה לי שהתחלתי מחדש לחיות והעבר הוא כמו פצע שהגליד. אני מקווה שנתראה בקרוב, ולכן להתראות, בצלאל".

 

"הערב עברתי על התמונות שלי, מעטות הן התמונות אשר לי - שתיים מהוריי ושתיים מאורי וקצת תמונות מחברים, והסכום של התמונות האלה הוא כל כך עצוב", כתב לה במכתב נוסף, "את יודעת, לפעמים אני נורא מיואש, אם כי כלפי חוץ אני גם מחייך. יש לי תוכניות שאולי היו משנות קצת את מצב רוחי, אבל הן לדעתי כמעט לא ניתנו לביצוע".

 

ביום שבו הוכרזה הקמת המדינה, ה' באייר התש"ח, נפל בצלאל בקרב שבו פיקד, בהגנה על קיבוץ נירים, שאז עוד נקרא דנגור. כך, נגדע הענף האחרון במשפחת אוטנהיימר.

 

"רואים גדוד שלם עולה עליך וזה היה לא נעים כי לא היה לנו מספיק נשק", סיפר אריה גניסלב, שלחם ליד בצלאל איתן בקרב שבו נהרג, "אנחנו חיכינו להם וירינו, הרגנו בסוף 35. היינו חיילים די חדשים, הוא נפגע כנראה מאיזה פגז בהתחלה".

 

תמר זכרה במשך כל השנים את שני האחים שאהבה, ולמרות שהתחתנה והמשיכה הלאה, מעולם לא הפסיקה להתגעגע. היא קראה לבנה ובתה על שמם - בצלאל ואורית, אך מעולם לא סיפרה להם את הסיפור על האחים שהיוו את ההשראה לשמם.

 

סיפורם של האחים אוטנהיימר נחשף בעקבות מחקר של יורם יגאל מתנדב ארגון "לתת פנים לנופלים". כך התגלה סיפור האהבה שלא סופר ונמצאו פרטים רבים שהיו חסרים על גבי המצבה ובאתר יזכור.

 

ביום הזיכרון מתנדבי "לתת פנים לנופלים" ידליקו נר ליד קברו של כל אחד ממאות נופלי הישוב בהקמת המדינה. הם ינקו את המצבה, יניחו פרח ויצדיעו בליבם לאלו שלא הכירו, אשר נפלו למען המדינה שבה הם חיים. לאורך כל השנה עסוקים 28 המתנדבים בחיפוש אחר פרטי סיפור חייהם של חללי המערכות שקדמו לקום המדינה, שמצבותיהם חסרות וסיפורם עלום. לקראת יום העצמאות השבעים למדינת ישראל, יעלה אתר ובו שבעים סיפורים שהיו עלומים ופוענחו במאמץ רב.

 

לפני חמש שנים נפגשו בבית העלמין הצבאי בהר הרצל מקימי הארגון דורית פרי ואורי שגיא, שלא הכירו זה את זו, יחד הם יצאו למסע. במשך שנים רבות נוהגת דורית פרי לפקוד את בית העלמין הצבאי בהר הרצל בימי הזיכרון. סמוך למצבה הריקה של החייל יוסף לחנה פגשה את אורי שגיא, שאיבד שלושה מחברי כיתתו. שיחה קצרה בין השניים, הולידה פרויקט יוצא דופן.

 

"שנינו כואבים יחד את הסיטואציה, שבה יש כל כך הרבה חללים שנפלו ואין עליהם שום פרט באתר יזכור, מיד הבנו שיש כאן בעיה מוסרית שצריך לתקן", אומר שגיא. "באותו היום החלטנו לעשות הכול כדי לחשוף את סיפוריהם של הגיבורים האלמוניים הללו, שמסרו את נפשם כדי שאנחנו נחייה פה ולהחזיר חוב של חסד לאלו שמסרו את נפשם" הוסיפה פרי.

 

לחצו כאן והיכנסו לאתר "לתת פנים לנופלים"