BETA

16.07.2012

23:42

עודכן:

סילמן לא לבד: "בגלל רשויות הרווחה אני מקבץ נדבות כמו סמרטוט"

כפי שקרה למשה סילמן, אנשים רבים במדינה מוצאים את עצמם לפתע מדרדרים לתהום. בעיה בריאותית מכריחה אותם לרדת לחצי משרה והם נאלצים לצאת לרחוב לקבץ נדבות, או שפיטורים מהעבודה גורמים להם לאבד את הבית. דרור, חי כבר חודשיים בחוף הים: "הדבר הראשון שעשיתי כשנקלעתי למצוקה היה לפנות למשרד הרווחה, שם אתה לא עובר את סף השומר אפילו"

סיפורו של משה סילמן הוא סיפורם של אזרחים רבים בישראל. אנשים עובדים, משלמי מיסים, שלפתע מתדרדרים לתהום. דרור גר כבר חודשיים בחוף הים. "הדבר הראשון שעשיתי כשנקלעתי למצוקה היה לפנות למשרד הרווחה, שם אתה לא עובר את סף השומר אפילו, אתה לא יכול אפילו לקבוע פגישה עם עובדת סוציאלית". הוא אומר

 

"אני כאזרח, מצפה לחזור ביום מן הימים להיות אחד מהשורה. היום אני שקוף, בשולי החברה", אומר דרור שהיה בעברו סוכן מכירות ואז פוטר מעבודתו. שלום מגיע למרכז ירושלים כמעט כל יום ומקבץ נדבות. לפני ארבע שנים קיבל כ-30% אחוזי נכות.

 

שלום עובד בחצי משרה, זכאי לדיור ציבורי, אבל אין דירות בירושלים, אז הוא מסתפק בסיוע לשכר דירה, אבל כסף לאוכל לא נשאר. "אני לא רוצה להזדקק לחסדים, אבל אין ברירה", אומר שלום. "אני חי ולא חי. אני מקבץ נדבות כמו סמרטוט ונמאס לי מזה".

 

הסיפורים של אנשים כמו שלום ודרור צפו בעקבות הסיפור של סילמן. לכן הוקם צוות "אורות אדומים" המשותף למשרד הרווחה ולביטוח הלאומי לטיפול במקרים קיצוניים במסגרתו יפעל קו חם שמספרו 118. לא בטוח שזה יעזור לשלום ודרור.