BETA

בכירים בקואליציה: "נתניהו התקרר בנוגע לקידום פסקת ההתגברות"

פגישת מנדלבליט, רה"מ וראשי הקואליציה הסתיימה ללא החלטה, אולם השר ארדן איים: "אם יש נושא שראוי ללכת עליו לבחירות - זה הנושא". בנט: "אסור שזה יהפוך למריחה"

בתום פגישה של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הבוקר (ראשון) עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וראשי הסיעות, במהלכה הסביר את הגרסאות השונות של פסקת ההתגברות ומדוע הוא מתנגד להן, לא התקבלו החלטות. סוכם לקיים דיון נוסף בנושא. השר נפתלי בנט אמר לנתניהו כי צריך לקיים דיון בנושא, אך אסור שזה "יהפוך למריחה".

 

מנדלבליט אמר בישיבה כי מבחינתו ישנם שני תנאים מרכזיים לפסקת התגברות. תחילה, שהיא תיקבע בחקיקה כוללנית ולא ככזו שמיועדת רק לנושא אחד, כדוגמת מבקשי המקלט. שנית, שחקיקת חוק שנפסל על ידי בג"ץ ייעשה ברוב של שבעים חברי כנסת.

 

לפי ארבעה גורמים בקואליציה שהשתתפו בישיבה הבוקר, הרושם היה שנתניהו "התקרר" לגבי קידום החוק להגבלת בג"ץ ומתחיל לסגת. "הוא אמר בישיבת ראשי המפלגות שהוא מודע לכך ש'המודל הבריטי' הוא הגישה היותר קיצונית", אמר בכיר בקואליציה. "המודל הבריטי" הוצע בשבוע שעבר על ידי נתניהו ויריב לוין בישיבת ראשי מפלגות הקואליציה, וקובע כי בג"ץ לא יוכל לפסול חוקים של הכנסת, אלא רק להמליץ לכנסת לדון על החוק מחדש. שני גורמים נוספים בקואליציה שמעורים בתכני הישיבה אישרו כי נתניהו השתמש במונח "קיצוני" ביחס ל"מודל הבריטי". בסביבת נתניהו מכחישים כי הוא כינה את "המודל הבריטי" קיצוני.

 

>> כתבות נוספות בחדשות עשר:

מכון המחקר ממבט הלווין: תמונות חושפות את ההרס לאחר התקיפה

תחזית: מזג האוויר החמים נמשך; ביום הזיכרון צפוי שרב

שלושה נהרגו בסופת שלגים שאירעה במרכז ארצות הברית

 

 נתניהו ומנדלבליט בישיבת ממשלה
 

נתניהו ומנדלבליט בישיבת ממשלה( רויטרס)

 

 

בפתח ישיבת הממשלה, אחרי ישיבת ראשי המפלגות, אמר נתניהו: "סיימתי עכשיו דיון חשוב בשאלת יחסי גומלין בין הרשות המחוקקת לשופטת. יהיו דיוני המשך השבוע. יש לנו רצון להביא לפתרונות מאוזנים ונכונים. זה דיון שלא התקיים למעלה מעשור וזה דיון חשוב".

 

אחד הבכירים בקואליציה ציין כי הדיון בנושא יימשך בפורום ראשי המפלגות מחר. יש לציין כי השר כחלון לא ישתתף מחר בדיון מאחר והוא שוהה בחו"ל, לכן לא צפוי להיקבע בו כלום. לדברי אותו בכיר, במהלך הישיבה היום מנדלבליט הציג נוסח בו יהיה מוכן תמוך, ולפיו בג"ץ יוכל לפסול חוקים של הכנסת ברוב של שישה שופטים מול שלושה. הבכיר בקואליציה הוסיף כי שרת המשפטים, איילת שקד, הביעה תמיכה בהצעת מנדלבליט ומנגד השר לוין התנגד. שר האוצר משה כחלון ביקש שכל החלטה בנושא החוק נגד בג"ץ תתקבל בקונצנזוס של כל ראשי המפלגות אך נתניהו לא הסכים.

 

השרים גלעד ארדן ואופיר אקוניס מהליכוד התראיינו הבוקר לגלי צה"ל, ואיימו ללכת לבחירות על רקע פסקת ההתגברות. לדברי השר ארדן, "אם יש נושא שצריך ללכת עליו לבחירות - פסקת ההתגברות זה הנושא. יש כאן בעיה קשה מאוד שהופר האיזון בין הרשויות; אנחנו חייבים לתקן ולאזן". השר אקוניס אמר גם הוא כי "אף אחד לא רץ לבחירות, אבל אם לא נצליח להעביר את פסקת ההתגברות - נלך לבחירות". 

 

עם זאת, גורמים יודעי דבר העידו כי הישיבה היתה עניינית, ואחריה נראה שהסבירות שהנושא יוביל לבחירות פחתה. עוד הוסיפו הגורמים כי קיימת הבנה בין ראשי הקואליציה בנוגע ליעדיה של הממשלה. 

 

שר התיירות, יריב לוין, אמר בצאתו מישיבת ראשי המפלגות כי הוא "מברך על קיום ישיבה ראשונה וחשובה בפורום רחב בנושא יחסי בית המשפט והכנסת. בישיבה היום התקבלה באופן מוחלט דעתי שאין מקום לפסקת התגברות נקודתית לסוגיית המסתננים. זו שגיאה מהותית אשר תביא לפסילה של חוקים ביניהם חוק ההסדרה. המטרה ליצור סדר נכון, ובמסגרת הזאת אני אעמוד על כך שאם רוצים לתת לבית המשפט העליון סמכות לפסול חוקים זה צריך להיות מלווה באישור מחדש של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וגם שינויים בהליכי בחירת השופטים".

 

עוד לדבריו, "צריך לזכור: הריבון במדינה דמוקרטית הוא העם ולא קומץ שופטים. פסקת התגברות ודאי אפשר לחוקק, אבל צריך לחוקק אותה בצורה נכונה שתתן לכנסת את הכוח להיות הגורם שקובע, ולא פחות חשוב, אם בית המשפט רוצה סמכות, ראוי ששופטיו ייבחרו בדרך מייצגת ושחוקי היסוד יתקבלו כפי שמתקבלת חוקה במדינות אחרות. אף אחד לא מעלה על דעתו שאנחנו נשאיר כאן את המסתננים. בג״ץ מונע את הוצאתם וכולם מבינים שהגיע הזמן לעשות שינוי".

 

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות התייחסה לנושא בנאום באוניברסיטת תל אביב, וטענה כי "משאנו מבקשים להתהדר, ובצדק, כלפי עם ועולם בהיותנו הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, עלינו לזכור כי אחת הערובות ההכרחיות לכך היא שמירה על מערכת בתי משפט עצמאית, מקצועית ובלתי תלויה המקיימת ביקורת שיפוטית המגנה על עקרונות היסוד החוקתיים של השיטה".

 

מאוחר יותר היום, במידה ולא קיים הסכם עם אוגנדה, אמורים להיות משוחררים מבקשי המקלט מסהרונים. בשבוע שעבר דן בג"ץ בעתירה לשחרור מבקשי המקלט הכלואים במקום, במסגרתה נדרש מהמדינה להציג הסכם לגירושם בכפייה למדינה שלישית - על מנת להצדיק את החזקתם בכלא. בסופו של דבר הציב, כאמור, בג"ץ אולטימטום למדינה: אישור הסכם עם מדינה שלישית עד היום, או שחרור.

 

  נתניהו, בנט וכחלון
 

נתניהו, בנט וכחלון(רויטרס, דוברות משרד האוצר)

 

 

כאמור, מנדלבליט דיבר עם נתניהו וקיבל את אישורו להסביר על כל הגרסאות, כמו המודל הבריטי, הגרסה בה שר האוצר משה כחלון מעוניין, וכו'. מנדלבליט מתנגד כאמור לכל הגרסאות ובעיקר למודל הבריטי, מאחר והוא סבור כי ביטול יכולתו של בג"ץ לפסול את חוקי הכנסת היא מנוגדת לדמוקרטיה. לגבי חוק יסוד החקיקה מנדלבליט מתנגד כי מדובר ברוב קטן של 61 ח"כים, במידה והיה רוב מוצק יותר להצעה ייתכן והיה תומך.

 

השר אלי כהן התייחס הבוקר לנושא בתוכנית "אורלי וגיא" ואמר כי "בג"ץ שכח מעיקרון הפרדת רשויות, כאשר פעם אחר פעם הוא פוגע במדיניות הממשלה לבוא ולקדם את הוצאת המסתננים ממדינת ישראל".

 

כזכור, בשבוע שעבר התעמתו נתניהו ושר החינוך נפתלי בנט בישיבת ראשי הקואליציה על רקע הניסיונות להגביל את התערבות בג"ץ בחוקי המדינה. שר האוצר משה כחלון, המתנגד לפגיעה בסמכויות בית המשפט העליון או בכוחו, נעדר בהפגנתיות מהישיבה.

 

פסקת התגברות רחבה, שלא תצריך רוב משמעותי מבין חברי הכנסת, מהווה שינוי סדרי עולם ביחסים שבין הכנסת ובג"ץ. שר האוצר, משה כחלון, צפוי לתמוך בפסקת התגברות נקודתית בלבד לעניין חוק המסתננים, אך להתנגד בתוקף לפסקת התגברות כללית. כחלון אף אמר בעבר כי הוא מתנגד לפסקת התגברות רחבה.