BETA

11.04.2018

22:37

"שכבתי וראיתי איך לקחו את כל היהודים": הישרדותה של גניה קופף

היא ברחה באקציה והתחבאה בבור בחצר של פולני. 75 שנים לאחר מכן, יצאה משפחתה למקום שבו גדלה, בעקבות קלטות שנמצאו לאחר מותה • כתבתה של חן זנדר | אחד משישה מיליון

משפחתה של גניה קופף, ניצולת שואה שגדלה בפולין, מצאה בעזבונה קלטות שבהן גוללה את סיפור חייה, שאותו מעולם לא סיפרה. בעקבות הגילוי, יצאו למסע מצמרר לעיירה שבה גדלה, ופגשו את צאצאיו של הפולני שהחביא אותה בבור בחצר ביתו.

 

באוקטובר 1942, גירשו הנאצים את היהודים מהעיירה טורבין שבפולין. "ביום האחרון יצאנו לגטו, זה היה יום שישי", נשמעת גניה מספרת בקלטת שהשאירה אחריה, "הגרמנים אמרו 'יודנריין' (נקי מיהודים). מחר שלא יהיו יהודים כבר פה במקום הזה, והיא בכתה, ואני בכיתי יחד איתה".

 

"זה היה לפנות בוקר", סיפרה על הרגע שבו הוציאו הנאצים את יהודי העיירה לבית הכנסה באיזביצ'ה הסמוכה, "הגרמנים התחילו לצעוק 'יודן פלוכטן', שזה יהודים מלוכלכים. 'מהר! מהר!', הכניסו אותנו לשם, כולם, וידענו שהלכים כבר".

 

לכתבות נוספות בחדשות עשר >>

פסקת ההתגברות - קורבן במאבק הפוליטי בין נתניהו לבנט

בצל איומי טראמפ: ספינות רוסיות עזבו את נמל טרטוס בסוריה

טראמפ יתקוף בסוריה ויאותת: שימוש בנשק כימי יביא לתגובה חריפה

 

  גניה קופף, ניצולת שואה, בילדותה

גניה קופף, ניצולת שואה, בילדותה (חדשות עשר)

 

כששמעה בבוקר את צעקות היהודים, יצאה לבדוק מה קורה בחוץ, למרות תחנוניה של אימה. היא נתפסה מיד, אך כאשר החייל הגרמני שהחזיק בה החל לרדוף אחרי יהודים אחרים שברחו, הבינה גניה שזו שעת הכושר לברוח - ונמלטה. במהלך הבריחה היא נתקלה בגדר תיל ונפלה. בתושייה רבה החליטה להישאר על הקרקע וקיוותה שיחשבו שאינה בין החיים.

 

"שכבתי, זה היה מזל והיה לי שכל", סיפרה גניה, "אם הייתי קמה, הוא היה הורג אותי. הוא עמד לידי, אז הוא הלך שם בכיוון אחר וגרמנים אחרים עברו וראו שאני שוכבת ככה. הם חשבו שאני מתה".

 

 מפת העיירה טורבין
 

מפת העיירה טורבין (חדשות עשר)

 

 

גניה עוד הספיקה לראות את אימה כעבור כמה שעות, כשהנאצים הוציאו אותה מבית הכנסת, יחד עם האחים והאחיות שלה. זו הייתה הפעם האחרונה שהיא ראתה אותם. "לקחו אותם לרכבת ואני שכבתי", סיפרה, "אני ראיתי עם העיניים איך לוקחים את כל היהודים".

 

גניה נמלטה בשארית כוחותיה, והגיעה לבית זר. היא עלתה לאסם והתחבאה שם. בבוקר מצא אותה שם אנתוני טקלט, בעל הבית, והחליט להחביא אותה בבור שבחצרו. "כשאני ישבתי שם בבור, וביקשתי מהגוי הזה שיהרוג אותי, הוא אמר שלא", תיארה גניה את הרגע המצמרר, "מי שנתן לך את החיים, שייקח לך את החיים. מי שנתן לך את הנשמה, שייקח לך את הנשמה".

 

"שמעתי את הרעש מהרובה, אז ידעתי שהורגים את היהודים", תיארה את הימים שבתוך הבור, "חשבתי, מה עשו איתם, עם כל המשפחה שהרגו אותם?. הייתי שומעת כלב בחוץ, אז אמרתי לעצמי 'תראי, הכלב בחוץ מסתובב ואני לא יכולה להיות בחוץ'". גניה נשארה בבור עד סוף המלחמה, אז בא אחיה הגדול לקחת אותה. אולם, שם לא תם סבלה. אחיה הלך לעיירה כדי להגיע לחנות שהייתה שייכת אליו לפני המלחמה, ונרצח.

 

 משפחתה של גניה נפגשת עם משפחת טקלק
 

משפחתה של גניה נפגשת עם משפחת טקלק, משמאל בתה לאה מתחבקת עם הצאצא של אנטק (חדשות עשר)

 

 

75 שנים לאחר מכן, יצאו בני משפתה לעיירה שבה גדלה, כדי להתחקות אחר הסיפורים שתיארה בקלטות שהשאירה. "מרגע שהבנו שאנחנו הולכים להגיע לטורובין", סיפר עמית הירש, נכדה של גניה, "הפכנו כל אבן שיכולה לספר את הסיפור שלהם. הבנו שזאת ההזדמנות לעשות את זה, שלא תהיה עוד הזדמנות אחרת"

 

אחרי מאמצים רבים איתרו את טוטקו, צאצאו של אנטק טקלק, שהציל את גניה, וארגנו פגישה מרגשת. "בשבילי למעשה הוא מסמל את אנטק טקלק, שהציל את אמא שלי", סיפרה בתה לאה, "אני מתקרבת, ופשוט הרגליים רועדות, ואני לא מאמינה שזה קורה".