BETA

10.04.2018

22:59

חשיבה ביקורתית במערכת החינוך: בישראל מדשדשים מאחור

בתי ספר מסביב לעולם מכינים את התלמידים למציאות משתנה ובארץ מתקשים להכניס דיונים מורכבים לכיתות. למרות זאת, בכמה תיכונים מקדמים שאלות על מגדר, פמיניזם ושיוויון

בעולם כבר הבינו שחשיבה ביקורתית היא עניין שיש לעסוק בו עוד בגילאי בית הספר על מנת להכין את התלמידים למציאות משתנה ונזילה. בעוד במקומות אחרים בגלובוס הנושא זוכה להתייחסות בתוכניות הלימודים, מערכת החינוך הישראלית מתקשה להתאים את עצמה לשינויים המסחררים, או שאולי, אינה מעוניינת להתאים את עצמה.

 

"ההיסטוריה הכללית היא סוג של תפאורה להיסטוריה היהודית בשביל התלמידים במערכת החינוך הישראלית", אומר ד"ר אריה קיזל מאוניברסיטת חיפה. "כשמכניסים תלמידים לתודעה כה מסתגרת, זה יוצר אצלם תחושה שהעולם קטן".

 

מי שמנסים לפרוץ את העולם הקטן שמכתיבה מערכת החינוך הישראלי עוסקים למשל בשאלות של מגדר, שיוויון ופמיניזם. ברכה ברד, פעילה חברתית ומנכ"לית עמותת "כולן", היא אישיות לא רצויה ברוב בתי הספר, אבל בתיכון עירוני ה' בתל אביב היא מצליחה לעורר דיון ביקורתי סביב זכותן של נשים להתלבש כפי שהן רוצות מבלי להיאנס. מצד אחד הנערים עונים לה שעדיף כי נשים לא יסתובבו לבדן בלילה או יתלבש באופן חושפני, ומצד שני הנערות מסבירות מדוע זכותה של אישה להתנהג כיצד שמתחשק לה.

>> עוד כתבות בחדשות 10:
תמונות חדשות מהיעד הסורי שהותקף; בישראל נערכים לתגובה מטהראן
מקובל על חמאס ועל פתח: המדען שעשוי להחליף את אבו מאזן

פרסום ראשון: הפרקליטות חתמה על הסכם חדש עם עד מדינה ששיקר

 ברכה ברד מנכ"לית עמותת "כולן" בשיחה עם תלמידים
 

ברכה ברד מנכ"לית עמותת "כולן" בשיחה עם תלמידים (חדשות עשר)

 


אם הדיון בנושאי פמיזניזם ומגדר הוא סבוך בחינוך החילוני, אז בציונות הדתית זה קשה אף יותר. אולם בבית הספר הדתי "דרור" בירושלים הפכו הדיונים סביב קמפיין "MeToo" לחלק מלימודי הליב"ה. "הבשורה הגדולה של העשור האחרון זה הפמינזים הדתי", אומרת רני חזון-וייס, מנהלת התיכון. "ואני חושבת שכך אני מוציאה תלמידים ותלמידות עם כח ועוצמה ולא מרסקת אותם".