BETA

10.04.2018

19:00

מנדלבליט נגד בקשת אולמרט לחנינה: ישנו פגם מוסרי

"מניעה מוסרית מלכהן בתפקיד ציבורי יכולה לקום אפילו כאשר נשיא המדינה החליט להעניק חנינה", אמר היועץ המשפטי לממשלה באירוע השקת ספר

אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, יצא היום (שלישי) נגד בקשת החנינה שהגיש ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט. "מניעה מוסרית מלכהן בתפקיד ציבורי יכולה לקום אפילו כאשר נשיא המדינה החליט להעניק חנינה", אמר מנדלבליט בהשקת הספר "עבירות שוחד" של ד"ר מאור אבן-חן.

 

"אני מצר על הדברים שפורסמו בעת האחרונה, מפיו של מי שהורשע בעבירות שחיתות וזה עתה סיים לרצות את עונש המאסר שנגזר עליו, אשר כללו השתלחויות קשות כלפי בכירי מערכת אכיפת החוק שקדמו לי. מדובר בדברים ראויים לגינוי בכל פה. היה עדיף שדברים אלה לא היו באים לעולם. מערכת אכיפת החוק מתנהלת ביושר ובהגינות. אנשיה מבצעים את מלאכתם בצורה יסודית ובאחריות, ללא מורא ובאופן חסר פניות, והכל מתוך מחויבות עמוקה לאינטרס הציבורי. הם עושים לילות כימים כדי לברר אשמה, ולהוציא אמת לאור.

 

לכתבות נוספות בחדשות עשר >>

הסכם מבקשי המקלט: מדוע שמו של השליח לאוגנדה מוסתר?

הפגנת הימין באום אל-פחם: האוטובוס עוכב, אדם אחד נלקח לחקירה

גשם באמצע האביב: קרני שומרון שיאנית המשקעים היום

 

"נוכח הפגיעה הציבורית הנובעת מביצוע עבירות חמורות, קבע המחוקק, והבהיר גם בית המשפט העליון, כי ביצוע העבירות יכול להטיל פגם מוסרי, אשר גורר במקרים המתאימים, בנוסף לענישה המקובלת בגין הרשעה בביצוע העבירה, גם מניעה מלכהן בתפקידים ציבוריים", הוסיף.

 

בתחילת דבריו, אמר היועמ"ש כי "התרבות עבירות השחיתות השלטונית, ובראשן כאמור עבירות השוחד, יכולה להוות איום של ממש על החברה הישראלית, ועל כן חובה עלינו כחברה, ובוודאי חובה עלינו כמערכת אכיפת החוק, להמשיך להיאבק בתופעת השחיתות השלטונית ביד קשה. לחשוף את העבירות ולהעמיד לדין את מבצעיהן. למנוע את הישנות המקרים".

 

עוד אמר: "החומרה היתירה בעבירות אלה מצויה בכך שהשלכותיהן של עבירות השחיתות חורגות מאוד מן המעשה העברייני עצמו. הן פוגעות בחברה כולה. הן מכרסמות באמון הציבור במוסדות השלטון ובתחושת השוויון של אזרחי המדינה. הן פוגעות בנכסים הציבוריים ופוגמות עד מאוד במנדט של השירות הציבורי להפעיל את כוחו השלטוני. מערכת אכיפת החוק לא יכולה לגלות סובלנות כלפי עבריינות מסוג זה".

 

כאמור, אולמרט, שריצה תקופת מאסר של כשנה וחצי בגין קבלת שוחד והפרת אמונים, הגיש אתמול לנשיא המדינה בקשת חנינה. הפנייה שהועברה לנשיא ריבלין, מבקשת לבטל את תקופת ההתיישנות ותקופת המחיקה של הרישום הפלילי בעניינו. בחדשות עשר פורסם לראשונה כי הפרקליטות מתנגדת לבקשה. שרת המשפטים, איילת שקד, תגיש בשבועות הקרובים את המלצתה.

 

בהודעה מטעם בית הנשיא נכתב כי הבקשה התקבלה והועברה לטיפול הגורמים הרלוונטיים. לאחר שיועברו חוות הדעת המשפטיות הנדרשות, תובא הבקשה להחלטת הנשיא ריבלין כמקובל, לשון ההודעה.

 

אולמרט שוחרר מבית הכלא ב-2 ביולי 2017, שנה וארבעה חודשים לאחר כליאתו. במקביל להליכי שחרורו מהכלא, עמד רה"מ לשעבר במרכז סערה ציבורית לאחר שנטען כי הדליף מסמכים מסווגים. בחודש מאי 2016, מספר שבועות לפני שוועדת השחרורים התכנסה לדון בעניינו של אולמרט, פשטה המשטרה על הוצאת "ידיעות ספרים". החיפוש במשרדי ההוצאה לאור הגיע לאחר ששירות בתי הסוהר טען כי אולמרט העביר חומר מסווג לאחד מעורכי דינו במסגרת האוטוביוגרפיה שהוא כותב. בתחילת השנה החליט משרד המשפטים כי לא תיפתח חקירה פלילית בנושא.