BETA

10.04.2018

00:05

משרד החינוך הישראלי מציג: ארבע היסטוריות שונות למדינה אחת

חילונית-ממלכתית, דתית-לאומית, חרדית וערבית - כל קבוצה בישראל מקבלת חינוך שונה. פסיכולוג חברתי: "זה משפיע על האינטראקציה בין התלמידים" • שיעור בסתימת פיות

בישראל 2018 מתקיימות ארבע מערכות חינוך נפרדות - חילונית-ממלכתית, דתית-לאומית, ערבית וחרדית. לכל אחת יש פיקוח נפרד, תוכניות לימוד אחרות, בגרויות שונות ואפילו נרטיב היסטורי נבדל.
 

"העובדה שיש ארבע מערכות חינוך שונות משפיעה בראש ובראשונה על כך שאין אינטראקציה בין התלמידים", מדגיש פרופסור עידן הלפרין, פסיכולוג חברתי מהמרכז הבינתחומי. "הם נמצאים או בתוך הקשר של קבוצה יהודית בלבד, או ערבית בלבד, או בכיתה שיש בה רק חילונים או דתיים".


כך למשל בבגרויות חורף 2018 ניתן לראות את ההבדלים בין מערכות החינוך השונות. בבגרות החילונית נשאלו התלמידים על תרומת תהליך החילון על התנועה הציונית; בבגרות הדתית ביקשו להסביר את הויכוח ההלכתי על עיבוד אדמה בשנת שמיטה; בבגרות החרדית שאלו על ה"בן איש חי" ועל המאבק בהשכלה, ואילו דווקא במערכת החינוך הערבית דנו בנושאים שקשורים לעם היהודי – השואה והתקומה, פינסקר והעליה השניה.

>> עוד כתבות בחדשות 10:
התקיפה בסוריה: רוסיה הוציאה לישראל כרטיס צהוב בוהק
אלטרנטיבה לצימרים היוקרתיים: חדרי האירוח ששוברים את השוק
חוסר יציבות וחוסר ודאות: המערכת הבין-לאומית מבעבעת

 

 שאלות מתוך בחינת הבגרות למערכת החינוך הערביץת בחרף 2018
 

שאלות מתוך בחינת הבגרות למערכת החינוך הערבית, חורף 2018 (חדשות עשר)

 



לא מפתיע אם כן לראות שתלמידים יהודים אינם יודעים דבר על הנכבה, או שמהצד השני, תלמידים במערכת החינוך הערבית לא מעוניינים ללמוד את הנרטיב היהודי, אולם בעוד התלמידים היהודיים לומדים את ההיסטוריה של עצמם, בצד הערבי, כמעט שלא לומדים את הנרטיב שלהם. "בבית הספר יש תכני לימודים של משרד החינוך, אנחנו מלמדים לפיהם, התוכנית לא כוללת מושגים כמו 'הנכבה'", אומר איסמעיל זועבי, מורה להיסטוריה בתיכון אפאק שבכפר מנדא. מנהל בית הספר, קדח טארק, מחזק אותו ואומר "יש חשש במערכת החינוך הערבית כי אין לנו את החוסן הפוליטי. המורה מרגיש שברגע שהוא יביע דעה אישית, זה יכול להגיע למקומות רחוקים שהוא לא רוצה להגיע אליהם".