BETA

10.04.2018

12:15

אנטי ממלכתי: הסערות שהתחוללו סביב טקס הדלקת המשואות

האירוע שפותח את חגיגות העצמאות הפך לפרה קדושה, אך מעמדו כבר נפגע בעבר. נאום פוליטי של ריבלין, פגיעה ביחסים עם טורקיה ומחאה לשחרור גלעד שליט הקדימו את סאגת הנאום

כבר מספר שבועות עוסקת המערכת הפוליטית, או ליתר דיוק שלושה גורמים מרכזיים בה, בסוגיית נאומו של ראש הממשלה בטקס הדלקת המשואות. באופן מסורתי יו"ר הכנסת הוא הנואם המרכזי באירוע, אך השנה, לרגל חגיגות ה-70 למדינה החליטה שרת התרבות והספורט, מירי רגב, שאחראית על הפקת הטקס, לשלב את רה"מ בנימין נתניהו באירוע ולאפשר לו לנאום. יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין סירב להצעה ויצא נגד השרה, תוך שהוא מאיים לא להגיע לאירוע.

 

עדיין לא ברור ידו של מי תהיה על העליונה ומה בסופו של דבר יקרה בטקס שייערך ביום רביעי הבא, אך אין ספק כי הממלכתיות, שכה מאפיינת את המעמד, נפגעה. למרות העיסוק הרב בסוגיה, זו אינה הפעם הראשונה בה הטקס טומן בחובו רגעים מעוררי מחלוקת, חלקם אירעו בזמן אמת ולעיני מיליוני צופים וחלק עוררו סערה ציבורית ונמנעו לפני שבוצעו בפועל, אך דבר אחד משותף לכולם - אף אחד מהם לא הוסיף כבוד למעמד הרגיש כל כך לעם ישראל.

 

עוד כתבות בחדשות עשר >>

חוסר יציבות וחוסר ודאות: המערכת הבין-לאומית מבעבעת

עימות בין המשטרה ופעילי ימין סביב הפגנה באום אל-פחם

אל תספרו אותנו: המונולוג הכואב של סימה, ניצולת השואה מחיפה

 

טקס הדלקת המשואות הוא הטקס הרשמי הנועל את אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה ופותח את חגיגות יום העצמאות. בגלל התזמון ומיקומו ברחבת הר הרצל, בה נמצא קברו של חוזה המדינה, המסמלים יותר מכל את הישראליות על כל גווניה, כל רגע שסטה מהפרוטוקול המוגדר של הטקס עורר סערה ציבורית. לרגל הטקס הקרב ובא חזרנו למספר אירועים מעוררי מחלוקת בהיסטוריה שלו.

 

 שרת התרבות מירי רגב ויו"ר הכנסת יולי אדלשטיין
 

שרת התרבות מירי רגב ויו"ר הכנסת יולי אדלשטיין (דוברות הכנסת)

 

 

שנת 2003: כשהיחסים עם טורקיה עמדו על הפרק

 

נושא הטקס בשנת ה-55 לעצמאותה של ישראל היה "מאוחדים בלבבות ומשלבים זרועות" כהוקרה לכוחות הביטחון וארגוני ההצלה. בין האנשים שנבחרו להשיא משואה הייתה נעמי נלבנדיאן, סגנית האחות הראשית במחלקת השיקום בבית החולים הדסה הר הצופים שבירושלים. נלבנדיאן זכתה בכבוד לאחר שעסקה בשיקום הנפגעים בפיגועי הטרור, שהיו באותה תקופה כחלק מהאינתיפאדה השנייה.

 

מלבד היותה אחות, רצתה נלבנדיאן להדגיש את ההיסטוריה המשפחתית שלה וביקשה שיציגו אותה כ"דור שלישי לניצולי השואה הארמנית שהייתה בשנת 1915". באופן היסטורי נמנעה ממשלת ישראל בהכרה ברצח העם הארמני והעדיפה להתייחס לגורלם במלחמת העולם הראשונה כ"טראומה הארמנית", זאת כדי לא להכעיס את הטורקים, שהואשמו ע"י הארמנים באחריות למעשים.

 

בניגוד להסלמה ביחסים בין טורקיה לישראל בשנת 2010, בעשור הראשון של המאה ה-21 היחסים בין המדינות היו תקינים והמקרה איים לפגוע בהם. שגריר טורקיה בישראל פנה במחאה למשרד ראש הממשלה ולמשרד החוץ בעקבות העלונים שחולקו לאורחי החזרה הגנרלית ובהם הוזכרה "השואה הארמנית". בסופו של דבר הלחץ הטורקי עבד, נלבנדיאן נאלצה בעל כורחה לשנות את נוסח הדברים שתכננה לקרוא בזמן הטקס ועלונים חדשים ומתוקנים הופצו לקהל.

 

שנת 2005: כשההתנתקות פגעה בממלכתיות

 

שלושה חודשים לפני שתוכנית ההתנתקות יצאה לפועל, נערך טקס הדלקת המשואות במעמד יו"ר הכנסת דאז והנשיא כיום, ראובן ריבלין. ריבלין, שהיה לאחד המתנגדים הבולטים לנסיגה החד-צדדית של ישראל מההתנחלויות ברצועת עזה, נשא במחאה נאום בעל אופי פוליטי. יו"ר הכנסת תקף את ההחלטה בנאומו, כשאמר "לחלק מהציבור זו תהיה שנת גירוש עקירה, חורבן וסכנה אמיתית להמשך".

 

 ריבלין נאם בטקס המשואות ועורר סערה
 

ריבלין נאם בטקס המשואות ועורר סערה (מארק ניימן לע"מ)

 

 

הציבור הישראלי הפנה ביקורת כלפיי ריבלין, שניצל את הבמה שניתנה לו לצרכים פוליטיים, במקום לאחד את אזרחי המדינה, שהייתה באחד מרגעי השפל בהיסטוריה שלה מבחינת פילוג האוכלוסייה. "אני סבור שאחטא לתפקידי אם לא אצעק כי אני חושש מפני שבר שהפינוי עלול להמיט על כולנו", אמר ריבלין. עוד הוסיף כי "אני חרד מפני קולות צורמים ומפני כוונותיהם של אלה שמאסו בארץ חמדת".

 

13 שנים לאחר אותו נאום מעורר מחלוקת, הסביר יו"ר הכנסת אדלשטיין כי התעקשותו להישאר הנואם היחיד בטקס, נובעת מרצונו לשמור על המעמד הממלכתי שלו ולהוקיע ממנו כל חלקה פוליטית. עם זאת, ריבלין הוכיח שגם יו"ר הכנסת יכול לנצל את המעמד כדי להפיץ את מסריו הפוליטיים. מאז, הוא נבחר לנשיא והעלה על נס את מימד הממלכתיות בכל עשייתו ולא רק באירועים המחייבים זאת.

 

שנת 2011: שנת הערבות ההדדית – (לא) כולל גלעד שליט

 

חמש שנים לאחר שגלעד שליט נפל בשבי חמאס, ובשיאה של מחאה ציבורית לשחרורו בהובלת בני משפחתו, התפרצו לבמה המרכזית במהלך טקס הדלקת המשואות יואל שליט, אחיו של גלעד, וחברתו יערה וינקלר בצעקות "גלעד עדיין חי". השניים הניפו שלטים עליהם נכתב "אבא שלי אח שכול, אני לא רוצה להיות גם" ו"ביבי העם החליט – ערבות הדדית ולהחזיר את גלעד שליט" כפרפראזה לנושא הטקס – "ערבין זה לזה – שנת הערבות ההדדית".

 

אנשי הביטחון שנכחו במקום לקחו מהם את השלטים, פינו אותם מהרחבה והשניים הורחקו מהמקום. שליט ווינקלר טענו לאחר הטקס כי הם רצו להציב את המאבק לשחרור גלעד שליט בבמה המרכזית והדפו את הטענות כי פגעו בממלכתיות הטקס. עם זאת, ישראלים רבים ביקרו את התנהלות השניים בטענה שיש מקומות שהמחאה לא מתאימה להם. חמישה חודשים לאחר מכן, מאבקה של משפחת שליט נשא פרי, כשרה"מ נתניהו הודיע על עסקה עם חמאס שבמסגרתה שוחרר גלעד.  

 

תיעוד פריצתם של שליט ווינקלר לרחבת הטקס

 

 

שנת 2012: האסון בהר הרצל

 

האירוע שהעיב על חגיגות יום העצמאות ה-64 היה מותה של סג"ם הילה בצלאלי, שנהרגה כתוצאה מקריסת גשר התאורה שהקיף את רחבת הטקס. בצלאלי, קצינת רפואה שנבחרה לשמש כדגלנית, נהרגה בחזרות, שלושה שבועות לפני קיום הטקס. בניגוד לאירועים הקודמים שעוררו סערה, הפעם עם ישראל התאחד לנוכח הטרגדיה, אך מה שבלטה יותר מכל הייתה הביקורת הרבה שהוטחה כלפיי מארגני הטקס.

 

למרות האירוע הקשה היה ברור כי "ההופעה חייבת להימשך" ולאחר שגורמי צבא ופסיכולוגיים שוחחו עם הדגלנים האחרים ועם שאר הצוות המשתתף במופע, החזרות לטקס שבו למסלולם. בעקבות האירוע הוחלט כי הוריה של בצלאלי ידליקו באותה שנה משואה לזכרה, יחד עם יו"ר הכנסת דאז, ראובן ריבלין, במה שהפך לאחד הרגעים המרגשים באירוע.

 

 הילה בצלאלי

סג"ם הילה בצלאלי (דובר צה"ל)

 

 

שנת 2016: "עם אחד – מדינה אחת"

 

לפני שנתיים האירוע מעורר המחלוקת בטקס לא היה קשור לבחירת מדליקי המשואות או למחאה של גוף כזה או אחר, אלא דווקא לתרגילי הסדר של הדגלנים, שבאופן מסורתי יוצרים צורות וסיסמאות שונות הקשורות למדינה. בשלב מסוים יצרו הדגלנים את הסיסמה "עם אחד – מדינה אחת", לכאורה אמירה תמימה המתייחסת לצביון היהודי של המדינה, אך היא הזכירה לרבים, ובעיקר לניצולי השואה את הסיסמה הנאצית "עם אחד, רייך אחד, מנהיג אחד".

 

סביר להניח כי המקרה לא היה זוכה לתהודה כה גדולה אלמלא האירועים שקדמו לו. שבוע לפני כן, התייחס סגן הרמטכ"ל דאז, אלוף יאיר גולן, בטקס יום השואה למצב בישראל ודבריו עוררו מחלוקת רבה. גולן אמר כי "אם יש משהו שמפחיד אותי בזיכרון השואה הוא זיהוי תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו באירופה בכלל ובגרמניה בפרט לפני 70 שנה ומציאת עדות להם כאן בקרבנו כיום". דבריו גונו ע"י בכירי המערכת הפוליטית, אך למרבה האירוניה שבוע לאחר מכן חזר ההקשר הנאצי לבמה המרכזית בהר הרצל, והביך במעט את מארגני הטקס ובראשם השרה מירי רגב.