BETA

08.04.2018

16:22

לרגל חגיגות ה-70: אלו הם מדליקות ומדליקי המשואות בטקס

השרה רגב אישרה את רשימת 14 הנשים והגברים, הכוללת בין השאר את ד"ר אבשלום קור, נועם גרשוני ומוואפק טאריף. למרות דיווחים בנושא, נתניהו לא יכלל ברשימה

שרת התרבות והספורט, מירי רגב, אישרה היום (ראשון) את רשימת 14 מדליקות ומדליקי המשואות, שהומלצו על ידי הוועדה הציבורית: שלמה ארצי, אלוף במיל' ישעיהו (שייקה) גביש, רחלי גנות, נועם גרשוני, מרגלית זינאתי, שייח' מוואפק טריף, פרופסור מרסל מחלוף, פרופסור אביעזרי פרנקל, ליא קניג, זאב רווח, ד"ר אבשלום קור, מאי קורמן, נציגת מש"ב ונציג צה"ל. על אף דיווחים בנושא, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לא ייכלל ברשימה.

 

שלמה ארצי, מוזיקאי, מלחין ופזמונאי, ששיריו הפכו לחלק מהפסקול הלאומי של ישראל. הוא שירת בלהקת חיל הים ונמנה עם הסמלים הבולטים של הלהקות הצבאיות. ארצי הוא בן לשורדי שואה, וייסד את עמותת "צימאון" המבקשת לצמצם את הפערים בחברה הישראלית ולפעול למענם של תושבות ותושבי הפריפריה.

 

>> כתבות נוספות בחדשות עשר:

תיעוד: תלמידים נמלטים מאוטובוס שעלה באש בכניסה ללהבים

טראמפ על התקיפה הכימית בסוריה: רוסיה ואיראן תומכות באסד החיה

ניסיון פיגוע דקירה במישור אדומים: פלסטיני חמוש במברג נורה

 

אלוף (מיל') ישעיהו (שייק'ה) גביש מדור תש"ח, שימש כמפקד בכיר בפלמ"ח ובצה"ל; במלחמת העצמאות לחם בגבורה בגליל ובעמק יזרעאל; נמנה עם המתכננים של מלחמת סיני והוביל בתפקידו כמפקד פיקוד הדרום, בניצחונותיו המפוארים במלחמת ששת הימים. הוא מדור המייסדים של צה"ל, ממייסדי מוזיאון הפלמ"ח ועומד כיום בראש עמותת "דור הפלמ"ח", המנחילה לדורות הבאים את מורשת דור תש"ח. יחד עמו ידליק את המשואה נציג צה"ל.

 

 שלמה ארצי
 

שלמה ארצי( סער יעקב, לע"מ)

 

 

רחלי גנות היא אשת היי-טק חרדית, הפועלת למען שילובן של נשים חרדיות בתחום. היא מהווה נציגה בולטת למהפכת התעסוקה העוברת על המגזר החרדי; היא בעלים ומנכ"לית של חברת ההיי-טק "רייצ'יפ", מכשירה את הנשים לעבודתן, יוצרת עבורן סביבה מותאמת ומעודדת אותן לצאת לשוק העבודה.

 

נועם גרשוני היה טייס מסוק קרב שנפצע במלחמת לבנון השנייה. במסגרת תהליך השיקום מפציעתו החל גרשוני להתאמן בטניס וזכה במדליית זהב במשחקים הפראלימפיים בלונדון בשנת 2012. לאחר זכייתו צוטט גרשוני באומרו כי "שווה להיפצע למען המדינה הזו", אמירה שהפכה לסמל לרוחם של לוחמי צה"ל. כיום, מרצה גרשוני בארץ ובחו"ל, מתנדב בהוסטל "מקום אחר" בתל אביב ומלמד מתמטיקה לבני נוער.

 

מרגלית זינאתי, בת למשפחה יהודית עתיקה, המשמרת את היישוב היהודי בגליל ברציפות מאז ימי בית שני. לאורך כל חייה פעלה על-מנת לשמר את בית-הכנסת העתיק בפקיעין ולהנחיל את דברי ימיה של פקיעין ואת חוויית חייה של משפחתה לדורות הבאים. המרכז למורשת בית זינאתי, המתופעל ע"י המועצה הציונית בישראל מבית ההסתדרות הציונית העולמית, הפך למקום עלייה לרגל למטיילים וחוקרים. 

 

שייח' מוואפק טריף, המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית בישראל, שמונה לתפקידו לאחר מותו של סבו, שייח' אמין טריף. הוא ממשיך את דרכו של סבו,  שכרת את ברית הדמים בין יהודים לדרוזים בישראל. השייח' טריף הינו גורם מרכזי בשיח הבין-דתי בישראל, ופועל לבניית גשר של סובלנות והבנה בין בני הדתות והתרבויות השונות.

 

 נועם גרשוני
 

נועם גרשוני( Getty Images)

 

 

פרופ' מרסל מחלוף, דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, העומדת בראש "המעבדה למערכות שחרור מבוקר כנגד סרטן ותרפיה תאית". במסגרת מחקריה החדשניים הגיעה לפריצות דרך רבות, המאפשרות טיפול מדויק וממוקד יותר בסרטן מבלי לפגוע בתאים הבריאים,  תוך שימוש בטכנולוגיות ביולוגיות חדשניות. 

 

פרופ' אביעזרי פרנקל נמלט עם משפחתו מגרמניה הנאצית, לחם במלחמת השחרור ותרם במשך עשרות שנים לביטחון המדינה. פרנקל הוא מראשוני העוסקים במדעי המחשב בישראל, והיה חלק מהצוות החלוצי שבנה את "ויצק", המחשב הישראלי הראשון, שפותח במכון ויצמן. הוא מהוגי הרעיון שמאחורי "פרויקט השו"ת" (מאגר היהדות הממוחשב) של אוניברסיטת בר-אילן; פרויקט שיצר מהפכה היסטורית בארון הספרים היהודי. בשנת 2014 נחטף ונרצח נכדו, נפתלי פרנקל, יחד עם עוד שני הנערים גיל-עד שער ואיל יפרח.

 

ליא קניג, ברחה במהלך המלחמה לברית המועצות והשתקעה לאחריה ברומניה; הופיעה בהצגות רבות בתיאטרון היידי ובשנת 1961 עלתה לארץ. מאז ועד היום הפכה לאחד מסמליו של התיאטרון הלאומי, "הבימה", כשגילמה מגוון דמויות מרכזיות במחזות עבריים ומתורגמים. 

 

 אבשלום קור
 

אבשלום קור(ללא קרדיט )

 

 

זאב נחום רווח: נולד ב-1940 במרוקו ועלה עם משפחתו לירושלים. רווח הוא סמל בולט של התרבות הישראלית, שחקן, מפיק, תסריטאי, קומיקאי ובמאי ישראלי, שיצירותיו בקולנוע ובתאטרון הפכו לחלק מהקלאסיקה הישראלית וחידודי הלשון של דמויותיו שגורים בפיהם של ישראלים רבים. 

 

מאי קורמן, תלמידת תיכון עם לקות שמיעה, שפיתחה פטנט ייחודי למניעת התופעה הכאובה של שכחת ילדים ברכב, אשר גובה בכל קיץ מחיר כבד בחיי אדם. הפטנט מבוסס על מפסק חשמלי זול המסוגל לזהות ילד שנשכח ברכב, למנוע את נעילתו, לפתוח את חלונות הרכב, להפעיל אזעקה ואף לקרוא לכוחות ההצלה.

 

עוד ידליק משואה נציג המרכז לסיוע ושיתוף פעולה בינלאומי (מש"ב) במשרד החוץ, יחידה המופקדת על גיבוש, הובלה ויישום מדיניות סיוע החוץ של ישראל. היחידה שהוקמה ב-1958 חוגגת השנה שישים שנה לקיומה. לאורך עשרות שנים היא מכשירה מאות אלפי חניכים מכל רחבי העולם. יחד עם נציג מש"ב ידליק משואה נשיא הונדורס, חואן מנואל הרננדז, בוגר מש"ב הראשון, שנבחר לעמוד בראש מדינתו. לראשונה ישתתף נשיא מדינה זרה בטקס הדלקת המשואות.

 

 השייח' מואפק טריף
 

השייח' מוואפק טריף( ללא קרדיט)

 

 

לבסוף, ד"ר אבשלום קור, בלשן, לשונאי ואיש רדיו,  מאשפיה של הלשון העברית, נצר למשפחה של  שורדי שואה. ד"ר קור חיבר ספרים רבים, הנחה תכניות רדיו וטלוויזיה, חידונים ומופעים המוקדשים לעברית.

 

השרה רגב אמרה בעת פרסום שמות מדליקי המשואות כי "ארבעה עשר מופלאות ומופלאים אלה מייצגים את כל חלקי העם שלנו. בכל אחת ואחד מהם נוכל למצוא את עצמנו ואת הטוב, שבו השתבחנו כיחידים, כעם וכמדינה. הנשים והאנשים רבי הפעלים, אשר נבחרו להדליק משואות ביום חגנו מרכיבים יחד פסיפס ישראלי רב גוני של קולות וטעמים, דתיים, חילונים, יהודים, ערבים, צעירים, מבוגרים, נשים ואנשים עם  צרכים מיוחדים, מרכז ופריפריה. סיפוריהן וסיפוריהם  של מדליקות ומדליקי המשואות הוא תצרף מרתק המספר את סיפורה של החברה הישראלית ומהווה קשת של גוונים בחיינו בארץ הזאת".