BETA

06.04.2018

12:52

יעקב בן יזרי, רפי איתן ומשה שרוני אצל הנשיא משה קצב
יעקב בן יזרי, רפי איתן ומשה שרוני אצל הנשיא משה קצב
, אבי אוחיון, לעמ

זה לא הגיל, זה התרגיל: נסיקתה המדהימה של מפלגת הגימלאים

בבחירות 2006, הולידה הצבעת מחאה את אחת ההפתעות הגדולות בפוליטיקה הישראלית - מפלגה של גימלאים שהכניסה 7 חברי כנסת. אבל גם ההצלחה הזו הזדקנה די מהר • פרויקט 70/70

הבחירות ה-17 בישראל הגיעו מיד לאחר סערה פוליטית שכונתה "המפץ הגדול". אריאל שרון היה ראש הממשלה, מפלגת העבודה שהייתה שותפה קואליציונית פרשה לאחר ההתנתקות, שרון פנה אל הנשיא בבקשה לפזר את הכנסת, לא הייתה ברירה – הבחירות הוקדמו.

 

האווירה הכללית של אזרחי ישראל באותה התקופה הייתה של מיצוי, תחושת חוסר היציבות הפוליטית השתקפה באופן ברור במערכת הבחירות הזו - ירידה בשיעורי ההשתתפות של האזרחים בבחירות, ניוד קולות בין מפלגות, היחלשות כוחן של המפלגות הגדולות יחד עם עמעום ההבדלים בניהן, ולבסוף, הופעה והיעלמות של מפלגות חדשות.

 

 

 

מפלגת הגמלאים אמנם לא הייתה מפלגה חדשה, אבל הפריצה הגדולה והמפתיעה שלה אכן התחוללה באותן הבחירות בשנת 2006, כאשר קיבלה המפלגה 7 מנדטים, מעל ומעבר לכל הציפיות. מצד אחד יכול להיות כי זו באמת הייתה האווירה הכללית בארץ שאפשרה את ההצלחה, ומצד שני, ציבור הבוחרים אולי קיווה באותה התקופה, כי דווקא ממרום גילם של חברי הרשימה של המפלגה, הם כבר הבינו דבר או שניים שהפוליטיקאים הצעירים, באופן יחסי כמובן, עדיין לא הבינו.

 

"זו הייתה בעצם מפלגת מפלט", מסביר לחדשות עשר פרופ' דני קורן, חוקר מדעי המדינה, את ההצלחה. "הם היו מפלגה שאם לא רצית להזדהות עם צד כזה או אחר, אם היתה לך קצת ביקורת על המערכת הפוליטית בכללה, והמערכת הפוליטית המנהיגותית התרחקה מהבוחרים - אז אתה שם או פתק לבן או לא בוחר בכלל, או מצביע לגמלאים".

 

>> עוד כתבות בחדשות עשר: 

פרקליטת תמימי: התלוננו על הטרדה בחקירה - לא נעשה דבר

המשטרה ההודית פתחה בחיפושים אחר קוף שחטף והרג תינוק

ניסיון חדירה שני תוך יממה: שני פלסטינים נתפסו בדרום הרצועה

 

יעקב בן יזרי, רפי איתן ומשה שרוני אצל הנשיא משה קצב
 

יעקב בן יזרי, רפי איתן ומשה שרוני אצל הנשיא משה קצב ( אבי אוחיון, לעמ)

 

 

 

מפלגת גיל – גמלאי ישראל לכנסת, נוסדה בשנת 1996, על ידי נאווה ארד ומשה שרוני, לקראת הבחירות לכנסת ה-14, אך היא לא עברה את אחוז החסימה. בבחירות לכנסת ה-15 התמודדו הגמלאים עם רשימה אחרת בשם "כוח לגמלאים", וגם אז לא הצליחה לפרוץ את דרכה לכנסת. לכנסת ה-16 המפלגה כבר לא ניסתה להתמודד בכל תצורה שהיא, אולי גם זו הייתה אחת מהסיבות שבבחירות ה-17 הם היו ההפתעה הגדולה וזכו לייצוג בכנסת עם 7 מנדטים.


 

"הדבר היחיד המשותף היה הגילאים שלנו. התפלגנו כי בכלל לא הכרנו אחד את השני", מסביר הח"כ לשעבר משה שרוני. "מה הייתי עושה אחרת? הייתי מחליף את האנשים

 

ניתן לומר כי המצע של המפלגה לא מפתיע, כשמה כן היא – המפלגה העמידה בראש סדר העדיפויות שלה את הדאגה לגמלאי. היא התחייבה לפעול להגנה על זכויות הפנסיה, להגדיל את סל התרופות והבריאות לגמלאים, והבטיחה דיור הולם לקשישים בטווח הגילאים הרלוונטי. בנושאים מדיניים-ביטחוניים, עמדותיהם של חברי הסיעה לא היו מוגדרות, לא הייתה עליהן הסכמה בקרב חברי המפלגה, אך ממילא לא את אלו הם באו לקדם.

 

משה שרוני, היה שלישי ברשימת המפלגה באותן הבחירות, סיפר לחדשות עשר כי לדעתו באופן חד משמעי האווירה בארץ היא זו שאפשרה ועודדה את ההצלחה המפתיעה. הוא זוכר כי חלק גדול מהמצביעים היו בכלל צעירים. "הם רצו שלגמלאים יהיה יותר טוב, הרי גם הם יהיו גמלאים, לא?", אמר שרוני.

 

 רפי איתן, מנהיג מפלגת הגימלאים, בהשבעתו לכנסת ב-2006
 

רפי איתן, מנהיג מפלגת הגימלאים, בהשבעתו לכנסת ב-2006 (רויטרס)

 

 

 

כשנשאל שרוני האם לדעתו המפלגה הצליחה במטרותיה והאם היה לה כוח, ענה: "בחלק הצלחנו אבל בחלק לא. בכל אופן, אי אפשר לשכוח שאנחנו החזקנו את הממשלה - בלי הגמלאים אולמרט לא היה מקים ממשלה". הוא מתפנה למנות את ההישגים: "הצלחנו להגדיל את הפנסיה, את אחוז הנכות, אני העברתי את החוק של נכי פוליו שהיו מוזנחים עשרות שנים. את מה שאני עשיתי למענם אף אחד לא עשה. הגדלתי את הפנסיה, את הציוד, החלפת הציוד כל שלוש שנים, זו היתה הצלחה".

 

שרוני הסביר כי לדעתו הסיבה שבגינה המפלגה לא הצליחה להחזיק מעמד ואף התפצלה במהלך הקדנציה היא מאוד ברורה – האנשים, וחוסר המכנה המשותף הבסיסי ביניהם. "הדבר היחיד המשותף היה הגילאים שלנו", הוא מסביר, וכאשר נשאל מה היה עושה אחרת, ענה: "הייתי מחליף את האנשים". 

 

"היה לנו ויכוחים, בגלל שיו"ר המפלגה קיבל תפקידים בקבינט הביטחוני, הלך עם אולמרט ושכח מהמפלגה", ממשיך שרוני, שהודח על ידי איתן מראשות ועדת העבודה. "כל אחד חשב שהוא יציל משהו, כל אחד סחב שמאלה וימינה, וככה המפלגה נעלמה. הבעיה המרכזית הייתה שלאט לאט התפלגנו בדעות שלנו כיוון שלא הכרנו בכלל לפני. אני הכרתי רק את שרה מרום שלו, היינו ביחד הרבה שנים בהסתדרות".

 

כשנשאל פרופ' קורן האם לדעתו ההצלחה של המפלגה היא גם זו שבישרה על מפלתה, ענה, "הם היו יותר מה שנקרא מפלגת אווירה. הם נמחקו מהר וזה היה ברור, מפעם לפעם מגיעה מפלגה שנעלמת מיד". עוד הוסיף קורן: "ההיגיון הוא שנושא הגמלאים יהיה בכל מפלגה, בייחוד בישראל שבה עוד 20 שנה יוכפלו מספר הגמלאים, אבל לא צריך מפלגה לזה. כל מפלגה שבשלטון צריכה תאורטית לעסוק בכך - אבל אין מה לעשות, זה לא חדש שאצלנו קבוצות לחץ פתאום הופכות להיות מפלגה".