BETA

28.03.2018

15:02

יריית הפתיחה לצעדת השיבה: מדוע "יום האדמה" כה משמעותי לפלס'?

מארגני מחאת תושבי עזה בחרו ב-30 במארס כתאריך הפתיחה בשל חשיבותו כאבן דרך בעליית התודעה הלאומית של האוכלוסייה הערבית. "חשוב להזכיר לממשלה שגם אנחנו אזרחיה"

ביום שישי הקרוב צפויה לצאת לדרך "צעדת השיבה" עליה הכריזו הפלסטינים לפני מספר שבועות. מארגני המחאה מקווים להוציא כמאה אלף מתושבי רצועת עזה לגבול עם ישראל ולהקים שם עיר אוהלים במשך חודש וחצי. הפלסטינים בחרו להתחיל את הצעדה ב-30 במארס, היום שבו הם מציינים את "יום האדמה". מה מיוחד ביום הזה שנבחר לציין את יריית הפתיחה לצעדה שהפלסטינים תולים בה כל כך הרבה תקוות? ומהו המקום שהוא תופס במסורת של החברה הערבית בישראל?

 

בניגוד ליום הנכבה, המציין את התסכול של ערביי ישראל מההכרזה על מדינת ישראל וליום הנכסה, המציין את ההפסד הצבאי של מדינות ערב במלחמת ששת הימים, יום האדמה אמנם אינו מתייחס לאחת המלחמות, אך השפעתו על החברה הערבית בישראל משמעותית.

 

 פלסטינים בהפגנות יום האדמה בצפון רצועת עזה
 

פלסטינים בהפגנות יום האדמה בצפון רצועת עזה (רויטרס)

 

 

 

"יום האדמה" – ראשית הדרך

 

יום האדמה צוין לראשונה בשנת 1976, לפני 42 שנים, כשהחברה הערבית יצאה לשביתה כללית והפגינה נגד החלטת ממשלת רבין הראשונה להפקיע אדמות של אזרחים ערבים בגליל. ההפגנות נערכו בשלושה מוקדים עיקריים: סח'נין, עראבה ודיר חנא. בניגוד למדיניות מערכת הביטחון כיום, המשתדלת להכיל הפגנות של ערביי ישראל, באותה עת ניסתה הממשלה למנוע את קיום ההפגנות מחשש לאלימות. ראש הממשלה יצחק רבין, שר הביטחון שמעון פרס ושר המשטרה שלמה הלל, הורו על הכנסת כוחות צבא ומשטרה כדי לדכא את הפרות הסדר ולהוביל לסיומן של ההפגנות. במהלך העימות נהרגו שישה ערבים מירי של הכוחות, דבר שעורר סערה בקרב ראשי החברה הערבית בישראל והפך לסמל מאבקם נגד המדיניות המפלה של המדינה, לתפיסתם.

 

עם זאת, מותם של ששת המפגינים אינו עומד לבדו בבסיס "יום האדמה", אלא התמורות שחלו בחברה הערבית ותחושות הקיפוח שחוו האזרחים הערבים בשלושת העשורים הראשונים מקום המדינה. אחד הנושאים המרכזיים שעמדו על סדר יומם היה הפקעת הקרקעות שהיו בבעלות ערבית. בשנותיה הראשונות של המדינה אישרה הממשלה חוקים ותקנות שהפקיעו שטחים נרחבים מהאוכלוסייה הערבית, בעיקר בגליל ובאזור המשולש. בין החוקים המדוברים, "חוק נכסי נפקדים", שחוקק בשנת 1950 והקנה למדינה את הזכות לנכסים של ערבים שעזבו את ישראל למדינות אויב במהלך מלחמת העצמאות, ו"חוק רכישת מקרקעים", שחוקק ב-1953 ושימש בדיעבד להכשיר הפקעה של קרקעות, ברובן הגדול של ערבים שלא היו נפקדים, שהוקצו לבסיסי צה"ל או ליישובים יהודיים.

 

 כותרת העיתון ב-30 באפריל 1976

 

 

כותרת העיתון ב-30 במארס 1976 (עיתון מעריב)

 

הציבור הערבי ראה בחוקים האלה ובמדיניות הממשלה בתקופה זו כתחבולות להפקיע קרקעות של ערבים. בשנת 1976 פרסם מנהל מקרקעי ישראל הודעה על הפקעת קרקעות באזור כרמיאל, לצורך הרחבת העיר. במגזר הערבי הביעו זעם על הכוונה "לייהד את הגליל" וניסו להניא את הרשויות מביצוע התוכנית. החברה הערבית בישראל, שעד אותה תקופה התקשתה להתאחד סביב הנהגה משותפת, החליטה להניח את המחלוקות בצד והכריזה על שביתה כללית.

 

בהודעה לעיתונות שפרסמה ההנהגה הערבית לפני השביתה, נכתב: "אנו מאמינים כי האינטרס האמיתי של מדינת ישראל על כל תושביה, היהודים והערבים, אינו עולה בקנה אחד עם מדיניות ההפקעות ונישול האזרחים הערביים מאדמותיהם. שארית האדמות שנותרו בידי התושבים הערביים אין בהן כדי לספק את הצרכים הבסיסיים למחיה, כגון הקמת מבנים, שטחים לשימוש ציבורי ואפילו לא לבתי קברות, שלא לדבר על שטחים לחקלאות כמקום פרנסה לעובדי האדמה".

 

 כותרת העיתון ב-31 במארס 1976

 

 

כותרת העיתון ב-31 במארס 1976 (עיתון מעריב)

 

"יום האדמה" – סמל המאבק

 

"יום האדמה" נתפס כציון דרך בעליית התודעה הלאומית של ערביי ישראל. לפני כן, המחאה הערבית נגד שלטון מפא"י הייתה שקטה ונקודתית ולא יצרה תהודה בקרב הציבור הישראלי. בנוסף, האירוע גרם להדגשת הזיקה בין הערבים בישראל לבין הערבים בשטחים. במאמר "בין מולדת, עם ומדינה: פטריוטיזם בקרב המיעוט הפלסטיני בישראל", כתב פרופ' אמל ג'מאל: "כל השנים הייתה מודעות רבה לנושא בעיני מוסלמים רבים, ואנשים רבים השקיעו מאמץ ניכר בניסיון לחולל שינוי במדיניות המדינה ביחס לאוכלוסיה המוסלמית ולמעמדה בקהילה, אך עלייתה של התנועה האסלאמית בתחילת שנות השבעים היא שסימלה את התפנית בהתייחסותה לסוגיית ההקשר הדתי של הבעיה הלאומית".

 

ג'מאל הוסיף כי "התנועה האסלאמית שאפה להחיות את המודעות הדתית של הקהילה המוסלמית בישראל, ובכך להרחיב את זירת הקונפליקט עם המדינה. הדת נהפכה למרכיב מרכזי בגיוסם של הפלסטינים בישראל למאבק נגד האפליה הפוליטית ובעיקר נגד חילול המקומות המקודשים למוסלמים כמו נכסי הווקף, מסגדים ובתי קברות".

 

לאחר אותו יום הוכנסו שינויים מבניים, שמטרתם הייתה לצמצם את הפערים במעמדם של האזרחים הערבים ולשלבם בתוך מוסדות ההסתדרות. ה-30 במארס הפך ליום המחאה הערבי המרכזי בכל שנה ולאירוע היסטורי בעל חשיבות רבה. מאז, החלו לציין את היום בתהלוכות בערים הערביות בישראל וברשות הפלסטינית. לרוב מונפים דגלי פלסטין ונשמעות קריאות בגנות הפקעת אדמות מערבים, הקיפוח הכלכלי-חברתי והשליטה הישראלית ביהודה ושומרון. בשנים האחרונות התרחבה המסורת ומצאה קורת גג גם בערים מעורבות דוגמת יפו ולוד.

 

 איש חמאס מרחיק מפגינים ברצועת עזה ביום האדמה
 

איש חמאס מרחיק מפגינים ברצועת עזה ביום האדמה (ארכיון - רויטרס)

 

 

במאמרו, התייחס ג'מאל להשפעה של מלחמת ששת הימים על התחייה הלאומית הערבית: "למלחמת 1967 הייתה השפעה מרבית על מודעותם הקולקטיבית של הפלסטינים בישראל. בעוד שתבוסת המדינות הערביות גרמה לתחושת מועקה וייאוש, הקשר המחודש עם הפלסטינים בשטחים שנכבשו ע"י ישראל אפשר עיצוב מחדש של המרחב הזהותי והמודעות התרבותית. המחסומים התקשורתיים עם העולם הערבי נפלו והרב-שיח התרבותי עם שאר הערבים הלך והתחזק". עוד הוסיף כי "הפטריוטיזם של האוכלוסייה הפלסטינית בישראל הפך במרוצת הזמן לפעיל יותר, ומנקודת המבט של הממסד אף למתגרה יותר".

 

עלי עאסלה, ראש עיריית עראבה, הסביר בשיחה עם חדשות עשר מדוע חשוב מבחינתו לקיים את יום האדמה: "אנחנו חייבים לזכור את הקורבנות שנהרגו לפני 42 שנה ולהשמיע את המסר שלנו נגד הקיפוח המתבטא בהריסת מבנים ובקיפוח מתמשך". מאזן גנאים, ראש עיריית סח'נין, אמר: "כל יום אדמה הוא חשוב כדי להזכיר לממשלה שאנחנו אזרחיה ושהיא צריכה לקחת אותנו בחשבון". עוד הוסיף כי "לא יכול להיות שמשפחות רבות חיות ללא קורת גג וזה לא מעניין את הרשויות".

 

גנאים, המכהן כראש עיריית סח'נין בעשור האחרון, הסביר מהם שני הערכים המסמלים עבורו את יום האדמה: "השלום והשוויון נמצאים במוקד היום. אני לא חושב שיש מישהו שלא רוצה את זה", אמר. הוא הסביר כי "הכוונה לשלום בין מדינתנו לבין אחינו הפלסטינים והכוונה לשיוויון בין אזרחי ישראל הערבים והיהודים".

 

יום האדמה – 2018

 

ראשי העיריות התייחסו גם ליום האדמה הנוכחי: עאסלה אמר כי "לכל שנה יש את המאפיינים הייחודים שלה, אך אנחנו מנצלים את היום הזה כדי להעביר מסרים שמסמלים את הקיפוח כלפיי החברה הערבית ולהציגם לממשלה. עוד הוסיף כי "השנה יש שני נושאים מרכזיים: הראשונה, הבנייה שמתייחסת להריסות מבנים ועיכוב באישור תוכניות מתאר במגזר הערבי והשנייה, ההחלטה של טראמפ להכיר בירושלים כבירת ישראל ולהעביר אליה את השגרירות האמריקנית". לדבריו, "ההחלטה של נשיא ארה"ב היא סתמית, לא אחראית ומכוערת, כיוון שהוא לא צד בעניין". גם גנאים התייחס לסוגיית הבנייה, ואמר: "יש מחסור אדיר בקרקעות ביישובים ערביים, כיוון שרובן נמצאות בידי המועצות האזוריות. הממשלה צריכה לפתור את נושא הדיור ולהרחיב את תחומי השיפוט".

 

 

 תמונותיהם של אסירים ערבים ישראלים במהלך אירועי יום האדמה בעראבה
 

תמונותיהם של אסירים ערבים ישראלים במהלך אירועי יום האדמה בעראבה (סמי עבד אל חמיד)

 

 

שניהם התייחסו ל"צעדת השיבה" שתחל ב"יום האדמה" והביעו סולידריות עם תושבי רצועת עזה. עאסלה אמר: "אני אמנם לא חי בעזה, אבל אני יודע שהחיים שלהם קשים מאוד תחת המצור, ולכן הם חייבים להשמיע את קולם". גנאים אמר: "אם אנחנו מדברים על שלום ושיוויון כערכים מובילים אז ברור שכולנו בעד הצעדה. אם רוצים לעשות שלום אמיתי זה חייב לכלול את זכות השיבה". לטענתו, "אין טעם לחכות לתיווך חיצוני אמריקאי או אירופי. המרחק בין רמאללה לירושלים הוא חמש דקות והמנהיגים צריכים לגלות אומץ ולחצות את הגבול". עוד הוסיף כי "הסכסוך הזה לא מוסיף כבוד לאף אחד מהעמים והגיע הזמן לסיים את שפיכות הדמים המיותרת".

 

שני ראשי העיריות מנסים להרגיע את הרוחות לקראת יום האדמה וטוענים כי למרות הסמיכות להכרזתו של טראמפ הם מעריכים כי לא יירשמו אירועים אלימים. ואילו גנאים הוסיף: "לא ניתן לאף אחד להתפרע". עאסלה הוסיף כי "אני לא מאמין שיהיה משהו חריג אבל אנחנו חייבים להציף את הנושא ולהעביר את המסר שההחלטה הזו היא סימן להריסת תהליך השלום".

 

 מאזן גנאים, ראש עיריית סחנין
 

מאזן גנאים, ראש עיריית סחנין (ללא קרדיט)

 

 

מוועדת המעקב העליונה של הציבור בישראל, המרכזת את הפעילות של הציבור הערבי במדינה, נמסר כי: "לא מדובר רק באירוע היסטורי מכונן בתולדות המאבק של הציבור הערבי, אלא גם בבעיות בוערות בתחום הדיור והתכנון, ובמדיניות החנק, ההריסה וההדרה; לרבות ב"חוק הלאום" הגזעני שממסד אפליה גזענית ביישובים קהילתיים ונותן השראה לפסילת מכרזי דיור שבהם זוכים זוגות ערביים".

 

אירועי "יום האדמה" יתקיימו השנה במספר מוקדים: התהלוכה המסורתית שיוצאת מסח'נין לעראבה לציון ההפגנות ב-1976, מחאה על תוכנית הממשלה להעביר קו מתח גבוה שיפקיע חלק מהקרקע הסמוכה לאום אל-פחם ובנגב בסימן ההתנגדות לתוכנית מכרה הפוספט שיביא לעקירת אלפי משפחות.

 

 

סייע בהכנת הכתבה סמי עבד אלחמיד