BETA

27.03.2018

08:53

 מחאות נגד ההפרדה הגזעית במערכת החינוך באמריקנית
מחאות נגד ההפרדה הגזעית במערכת החינוך באמריקנית,
Getty Images

מתה האישה שסיפורה הוביל לביטול ההפרדה הגזעית בחינוך האמריקני

לינדה בראון הלכה לעולמה בגיל 76. בשנת 1954 קבע ביהמ"ש העליון כי המדיניות המפלה נגד שחורים פסולה, בעקבות עתירה שהגיש אביה, שרצה לרשום אותה לבי"ס ללבנים בלבד

לינדה בראון, שסיפורה האישי הוביל לביטול ההפרדה הגזעית במערכת החינוך האמריקנית, הלכה אמש (שני) לעולמה בגיל 76. אביה של בראון, שהייתה תלמידה בכיתה ג' בשנת 1951, רצה לרשום אותה לבית ספר בו למדו לבנים בלבד בגלל המרחק הקצר מביתם, אך נתקל בסירוב. בעקבות זאת, החליט לעמוד בראשה של קבוצת הורים שהגישה תביעה ייצוגית נגד מועצת החינוך של העיר טופיקה שבקנזס.

 

באותה תקופה הייתה נהוגה בארצות הברית מדיניות שנקראה "שווה, אבל נפרד" בהתייחס לאוכלוסייה השחורה במדינה. מדיניות זו יצאה לפועל מספר שנים לאחר סיום מלחמת האזרחים. במסגרתה האזרחים האפרו-אמריקנים אמנם קיבלו זכויות בסיסיות ונאסר להפלות אותם על רקע גזעם, אך הם הופרדו לחלוטין מהאדם הלבן בתחומים שונים: תחבורה ציבורית, שירותי הבריאות וכן במערכת החינוך.

 

עוד כתבות בחדשות עשר >>

דוח הפליטים: מספר הכלואים ירד - אך הצפיפות בתאים עדיין גבוהה

אין דמוקרטיה, יש כלכלה: האם א-סיסי עשה שינוי חיובי במצרים?

נשק חדש נגד מטרידים: מערכת לזיהוי צעקות הותקנה במטרו בסיאול

 

מחאות נגד ההפרדה הגזעית במערכת החינוך באמריקנית

מחאות נגד ההפרדה הגזעית במערכת החינוך האמריקנית (Getty Images)

 

 

בית המשפט הפדרלי בקנזס דחה את התביעה שהגישו בראון והורים נוספים וטען כי מועצת החינוך פעלה כדין, בהתאם למדיניות "נפרד, אבל שווה". בפסק הדין קבעו השופטים כי ההפרדה אכן פוגעת בחינוך השחורים, אך קבעו כי בתי הספר שווים מבחינת המבנים, תוכנית הלימודים והדרישות מהמורים.

 

בעקבות הפסיקה החליטו התובעים לעתור לבית המשפט העליון. השופטים התכוונו לתמוך בעמדת בית המשפט הפדרלי ברוב של 5 נגד 4. עם זאת, מותו של נשיא בית המשפט, שהתנגד לעתירה, הוביל לשינוי במאזן הקולות. ארל וורן שנכנס לתפקיד תמך בעתירה ושכנע את עמיתיו בדעתו, כך התקבלה העתירה פה אחד. בפסק הדין נכתב כי "חינוך נפרד הוא מפלה מטבעו" וכי "ההפרדה יוצרת נזק ממשי בתדמיתו של התלמיד השחור".

 

פסק דין בראון, שניתן בשנת 1954, לא הביא מיידית לביטול ההפרדה במערכת החינוך האמריקנית, אך קידמה את הפעולות שהובילו לחקיקת "חוק זכויות האזרח" שנחקק עשור מאוחר יותר והוביל סופית להפרדה הגזעית בארה"ב.

 

"האיגוד הלאומי לקידום אנשים צבעוניים", ארגון זכויות האדם למען אפרו-אמריקנים, שתמך באביה של בראון בזמן הגשת התביעה, ספד לבראון: "לינדה בראון היא אחת הגיבורות הצעירות החשובות בתקופתה, אשר יחד עם משפחתה שמה קץ לסמל האולטימטיבי של העליונות הלבנה - ההפרדה הגזעית בבתי הספר הציבוריים", אמרה שרילין אייפיל, נשיאת הארגון.