BETA

26.03.2018

10:30

בית כלא (אילוסטרציה)
בית כלא (אילוסטרציה),
רויטרס

קשישים והסובלים מחלות קשות: "מתווה ה-70" לחנינת אסירים

לרגל יום העצמאות, נשיא המדינה ושרת המשפטים גיבשו מתווה להגשת בקשות חנינה, במסגרתו, יישקל שחרור מוקדם לעבריינים בעלי מאפיינים מסוימים, שריצו לפחות שליש מהמאסר

לרגל יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל, גבשו נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, ושרת המשפטים, איילת שקד, מתווה חנינות מיוחד, המבוסס על שיקולי חסד ורחמים ו"תקנת השבים", לפיה ניתן להיטיב עם עבריין המתקן דרכו. המתווה שגובש פורסם היום (שני) בכנס מיוחד שנערך בבית הנשיא.

 

על פי המתווה תישקל מתן חנינה לאסירים בעלי המאפיינים הבאים, שריצו לפחות שליש מתקופת מאסרם: אסירים הסובלים ממחלות קשות, אסירים בעלי לקויות קשות, אסירים מעל גיל 70, אסירים שילדיהם הקטינים מטופלים על ידי מי שאינו הורה שלהם, בשל המאסר, אסירים שעברו התעללות על ידי נפגע העבירה, אסירים המרצים מאסר במקום קנס ואסירים המרצים עונש מאסר ראשון של עד שנתיים.

 

>> כתבות נוספות בחדשות עשר:

היום שאחרי ברקת: הפוליטיקאים ששוקלים להתמודד לראשות העירייה

סוף ידוע מראש: החלו הבחירות במצרים; המצביעים אדישים

תוכנית המידע הרפואי של הממשלה: פריצת דרך או חדירה לפרטיות?

 

יש לציין כי החנינות יינתנו רק לאחר הגשת בקשת חנינה, שקילת כל מקרה לגופו, ולאחר קבלת חוות דעת שרת המשפטים, כל זאת כדי להבטיח שחנינות שיינתנו במסגרת המתווה לא יסכנו את הציבור, ולא יפגעו באכיפת החוק. ככלל, לא תינתן חנינה לאסירים שהורשעו בעבירות רצח והריגה, עבירות ביטחון עבירות מין ועבירות הנתונות לסמכות בית הדין הצבאי. 

 

בית הכלא סן קוונטין שבקליפורניה
 

מתווה חנינות מיוחד לאסירים לרגל שנת ה-70 למדינה (רויטרס)

 

 

המתווה המיוחד ייבחן בקשות חנינה בשלושה נושאים: מתן חנינה לאסירים, הקלה בעונשי קנסות ומחיקת מרשם פלילי בהיקף רחב לחיילים ומשרתי השירות הלאומי. במקביל, תימשך כרגיל בחינת בקשות החנינה המוגשות על ידי כל אדם, במסגרת סמכות החנינה הכללית הנתונה לנשיא המדינה.

 

ביחס לכל בקשה, ייבדקו, לצד מאפיינים אלה: חומרת העבירה ונסיבותיה, משך ריצוי המאסר, עבריינות חוזרת, מסוכנות, התנהגות בכלא, חרטה, תהליכי טיפול ושיקום, עמדת נפגעי עבירה במקרים המתאימים, הכל כמקובל בטיפול בבקשות חנינה מסוג זה. 

 

הנשיא ריבלין התייחס למתווה ואמר כי "אופיה של חברה, נבחן לא פחות באופן שבו היא רואה את אסיריה ומורשעיה כחלק בלתי נפרד ממרכיבי הזהות שלה. זהו הקשר בין חנינה לציוני הדרך הלאומיים. בציוני הזמן הלאומיים, כמו האישיים, אנחנו עוצרים לרגע, מתבוננים מעבר ליומיום, במבט על ולעומק, וצופים קדימה אל העתיד. אני מבקש לראות בשנת השבעים למדינת ישראל את הזדמנות להושיט יד ארוכה, יד מסייעת, הזדמנות לעצור, להתבונן ולראות את מי שאולי איננו רואים מספיק בימי שגרה. זה נכון לנו כעם, זה נכון לנו כחברה, זה ראוי להם כיחידים. משום כך, החלטתי השנה, בשיתוף שרת המשפטים ובסיועם של גורמים רבים, לרגל שבעים שנות עצמאות למדינת ישראל, ליזום מתווה חנינות מיוחד. לקרוא דרור ולעשות שימוש רחב יותר בסמכות החסד והרחמים, וב'תקנת השבים'".

 

השרה שקד ברכה גם היא על גיבוש המתווה והוסיפה: "חגיגות שנות ה-70 להקמת מדינת ישראל הן הזדמנות טובה להפעיל את מידת הרחמים ולשתף בחגיגות גם אנשים שמעדו ולא פעלו על פי החוק. הקריטריונים המיוחדים מאזנים בין הגנה על נפגעי עבירה – ונוכח זאת מונעים חנינה מיוחדת למי שביצע עבירה חמורה כמו רצח, הריגה, עבירות מין או עבירות ביטחון – לבין התחשבות במצב מיוחד של אסירים בעבירות קלות יותר. לכן אמליץ לנשיא על מתן חנינות באופן של הקלה מעונשי מאסר לאסירים בעלי אפיונים מיוחדים; על מחיקת רישום פלילי – בעיקר לחיילים ומתנדבי השירות הלאומי; וכן על הקלה בקנסות לגבי חייבים שבשל גילם המתקדם או מצבם הקשה הם אינם יכולים לפרוע את חובם. אני תקווה שהמחווה של מדינת ישראל לאותם עבריינים תסייע בשיקומם ובשובם למסלול החוק והיושר".