BETA

21.03.2018

19:15

תקיפת הכור הגרעיני: צפירת הרגעה שמנעה סוריה אחרת • פרשנות

זו הייתה אמורה להיות פריצת הדרך של אסד, ששום מדינה ערבית אחרת לא השיגה. אבל התקיפה הישראלית עצרה את נסיקתו של "ילד הפלא", והשפיעה גם על מלחמות הסונים והשיעים

תקיפת הכור בסוריה: בניית הכור הגרעיני בסוריה, שישראל השמידה בתקיפה אווירית בשנת 2007, הייתה אמורה להיות פריצת הדרך שלא עשתה שום מדינה ערבית אחרת, ואסד היה אמור להיות חתום עליה.

 

כינו אותו "ילד הפלא של העולם הערבי", וגם: "נושא דגל הערביות". בתקופה ההיא, נשיא סוריה עוד לא היה צריך להתמודד עם דאעש, לא עם ההשפעה האיראנית ולא היה כבול לחיזבאללה. הוא דחף לעליונות ערבית, ואתגר את סעודיה ומצרים: "מה עשיתם ב-2006?".

 

 הכור הסורי אחרי התקיפה
 

הכור הסורי אחרי התקיפה (דובר צה"ל)

 

 

זמן קצר לפני התקיפה הישראלית, אסד דיבר על התפתחות מאוד גדולה באזור. הוא הזכיר בפומבי הצעה של עמיר פרץ במהלך מלחמת לבנון השנייה ללכת לכיוון של תהליך שלום, ואז עשה סיבוב ואמר: "הישראלים חלשים". אבל בסופו של דבר, מה שניתח אותו הייתה מכה שחטף בסמטה אפלה.

 

השמדת הכור הגרעיני בסוריה הייתה צפירת הרגעה אדירה לא רק עבור אסטרטגיית הביטחון הישראלית, אלא גם למדינות ערב. נשק גרעיני בידיים סוריות היה מאיץ את מלחמות השיעים והסונים. הוא היה יוצר "סוריה אחרת", וייתכן שהייתה לו השפעה מכרעת על מלחמת האזרחים שהחלה כמה שנים אחר כך ועדיין מתנהלת. דוגמה אחת לכך: עד לפני שנה דאעש שלט בדיר א-זור, האזור שבו הוקם הכור הגרעיני.

 

 בשאר אסד
 

בשאר אסד (רויטרס)

 

 

הבוקר כאמור פורסם כי בלילה שבין ה-5 ל-6 בספטמבר 2007, יצאה ישראל למבצע "מחוץ לקופסה", שבמהלכו תקפו מטוסי חיל האוויר את הכור הגרעיני באזור דיר א-זור. עשר שנים וחצי אחרי, הותרו לפרסום פרטי ותיעוד התקיפה, ולמעשה זו הפעם הראשונה שבה מודה ישראל, ששמרה עד כה על שתיקה אופיינית, כי היא אכן עומדת מאחורי המבצע שעד כה יוחס לירושלים רק בפרסומים זרים. הפרסום התאפשר בעקבות סדרה של פניות מטעם חדשות עשר לבג"ץ, שדרש מהצנזורית הראשית לבחון מעת לעת את המשך איסור הפרסום שהטילה בעניין.

 

המבצע יצא לדרך בעקבות הערכת מודיעין שקבעה כי הכור ההולך ונבנה במדינה השכנה, צפוי להוות איום של ממש על ישראל והאזור. על פי ההערכות דאז, בסוף שנת 2007 צפוי היה המתקן הגרעיני להפוך למבצעי - לאחר שזוהה כי חובר למקור מים, נהר פרת הסמוך - מה שלא הותיר למערכת הביטחון ברירה. למבצע קדמה עבודת מודיעין ארוכה ומעמיקה, שהחלה בשלהי שנת 2004, כאשר המוסד יחד עם אגף המודיעין של צה"ל איתרו סיוע של מומחים זרים, בראשם צפון קוריאנים ופקיסטנים, לפרויקט הגרעין הסורי ההולך ומתהווה. ההערכות אוששו כשנתיים לאחר מכן, ועלתה לראשונה האפשרות שאכן בסוריה נבנה כור גרעיני.

 

לחיל האוויר, בפיקודו של אלוף (במיל') אליעזר שקדי, ניתנה הוראה להכין תוכנית פעולה בלוח זמנים קצר. לאחר הכנות מדוקדקות במסגרת לוח הזמנים הנתון, שכללו אף תרחיש של הידרדרות להסלמה אזורית, נבחרה בסוף התוכנית הסופית. התקיפה בוצעה על ידי שמונה מטוסי חיל האוויר שהמריאו מבסיסי חצרים ורמון לעבר דיר א-זור, מרחק של 450 קילומטרים מצפון-מזרח לדמשק. הכוח כלל ארבעה מטוסי F-15A, "רעם", מטייסת 69, וארבעה מטוסי F-16A, "סופה", מטייסת 253 ומטייסת 119.