BETA

21.03.2018

13:25

בין סוריה לאיראן: אולמרט הפציץ, נתניהו החמיץ • פרשנות

חרף ההבדלים בין המדינות, אולמרט הכריע והביא להשמדת הכור הסורי, בעוד נתניהו נאם – ולא עמד במבחן התוצאה. גם נאמניו לא יאמרו שרה"מ היה בוודאות מקבל את החלטת אולמרט

פרשנות: ב-14 בנובמבר 2006 עמד יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו על בימת ועידת הארגונים היהודים בארה"ב בלוס אנג'לס והזהיר מפני תוכנית הגרעין האיראנית. "השנה היא 1938 ואחמדינג'אד הוא היטלר. הוא מכין שואה שניה למדינה היהודית", אמר אז נתניהו בנאומו. כמה חודשים לאחר מכן הגיע לידי קהילת המודיעין הישראלית המידע על הכור הגרעיני שקוריאה הצפונית בונה עבור סוריה. כעבור כמה חודשים נוספים – בספטמבר 2007 – קיבלו ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט ובכירי ממשלתו את ההחלטה ושיגרו את חיל האוויר להשמיד את הכור.

 

צריך לפתוח ולומר שיש הבדלים רבים בין המקרה הסורי למקרה האיראני. תוכנית הגרעין הסורית הייתה מרוכזת באתר מרכזי אחד. אסד בנה את הכור הגרעיני בצורה חשאית תוך מידור רוב בכירי משטרו. הכור הגרעיני הסורי היה קרוב יותר גיאוגרפית לישראל וקל יותר להשמדה מבחינה מבצעית. מנגד, תוכנית הגרעין האיראנית מבוזרת ומפוזרת בשלל אתרים ברחבי המדינה. המשטר האיראני פיתח חלק גדול מתוכנית הגרעין שלו בגלוי – חרף קיומם של אתרים שהוקמו בחשאי כמו מתקן העשרת האורניום התת-קרקעי בקום. מתקני הגרעין האיראנים רחוקים משמעותית מישראל והשמדתם מורכבת יותר מבחינה מבצעית.

 

לכתבות נוספות בחדשות עשר >>

הלינץ' בתחנה המרכזית בבאר שבע: הסדר טיעון מקל לאחד הנאשמים

פרטי הצעירה מהסרטון המיני בידי המשטרה; צפויה לסרב לשתף פעולה

המשטרה חדרה לאפליקציית טלגראס: 43 חשודים נעצרו

 

 תקיפת הכור בסוריה
 

תקיפת הכור בסוריה (דובר צה"ל)

 

 

למרות ההבדלים הללו, פרסום פרטי המבצע להשמדת הכור הגרעיני הסורי 11 שנים אחרי שהתרחש מחייבת לבחון את האירועים בפרספקטיבה רחבה. ההשוואה בין התנהלותו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט במקרה הסורי לבין התנהלותו של בנימין נתניהו במקרה האיראני מתבקשת. ההשוואה חשובה גם מבחינת תהליכי קבלת ההחלטות וגם במבחן התוצאה. 

 

אולמרט ניהל את כל הטיפול בפרשת הכור הסורי בחשאיות מוחלטת. ללא התבטאויות בתקשורת או קמפיין הסברתי. היו לכך כמובן סיבות מבצעיות כבדות משקל לפני הפעולה, אבל גם אחריה במשך תקופה ארוכה אולמרט שתק - בניגוד מוחלט לאינטרס הפוליטי והאישי שלו.

 

נתניהו מנגד, בשנים 2012-2009, לא הפסיק לדבר על הגרעין האיראני. כאשר האופציה הצבאית מול תוכנית הגרעין האיראנית הייתה ממשית הוא ניהל קמפיין תקשורתי בוטה, לא פעם בעל ניחוחות פוליטיים פנימיים, תוך שימוש באיומים פומביים כלפי איראן. הקמפיין הגיע לשיאו בנאום "הקו האדום" שלו בעצרת האו"ם בספטמבר 2012, בו נפנף בקריקטורת הפצצה המפורסמת.

 

 נתניהו בנאום "הקו האדום" באו"ם
 

נתניהו בנאום "הקו האדום" באו"ם (רויטרס)

 

 

אולמרט שקל פתרון דיפלומטי לסוגיית הכור הסורי. שמעון פרס הציע לו באותו זמן לפתוח בדיאלוג ישיר עם אסד בנושא. שרת החוץ דאז ציפי לבני הציעה גם היא לבחון דרכי פעולה דיפלומטיות באמצעות ארה"ב או מועצת הביטחון של האו"ם, ומזכירת המדינה האמריקנית קונדוליסה רייס רצתה גם היא להתמודד עם הפרשה באמצעות הטלת סנקציות בינלאומיות חריפות על אסד שיכפו עליו לוותר על תוכנית הגרעין. עם זאת, גם אולמרט וגם לבני הבינו שהסיכון של מהלך מדיני עולה על הסיכוי ואין מנוס מפעולה צבאית.

 

נתניהו מנגד התבטא גם בפומבי וגם בחדרים סגורים בשנים 2012-2009 בזכות פעולה צבאית להשמדת אתרי הגרעין של איראן. הוא אף החל תהליך להכנת פעולה כזו הן מבחינה צבאית והן מבחינת תהליך קבלת החלטות בקבינט המדיני-ביטחוני. עם זאת, בסופו של דבר נתניהו נסוג משלל סיבות, קבע כי הסיכון של מהלך צבאי עולה על הסיכוי ונאלץ להסתפק בצעדים דיפלומטיים כגון הגברת הסנקציות על איראן.

 

עוד כמה הבדלים בולטים עולים מהתנהלות אולמרט ונתניהו:

  • אולמרט הצליח לגבש אחדות דעים כמעט מלאה בתוך הקבינט המדיני-ביטחוני לגבי התקיפה בסוריה. דיוני הקבינט התקיימו בחשאיות כמעט מוחלטת ובשקט תעשייתי מלא. העימות בין אולמרט לברק התגלה רק בדיעבד ובכל מקרה לא נגע בשאלה האם לתקוף אלא מתי. מנגד, הדיונים בנושא האיראני בקבינט בתקופת נתניהו היו מלאי הדלפות וקרבות פוליטיים שנמרחו על כותרות העיתונאים. נתניהו לא הצליח לשכנע את שרי הקבינט שלו בנחיצות הפעולה הצבאית. שרים בכירים כמו משה יעלון, דן מרידור, בני בגין ואלי ישי התנגדו למהלך. כאשר נתניהו ניסה לבסוף להעביר החלטה בקבינט על תקיפה הוא אפילו לא הצליח לשכנע את נאמנו יובל שטייניץ וגילה שפשוט אין לו רוב.

 

  • במקרה הסורי אולמרט הצליח לייצר אמון ואווירת עבודה משותפת עם כל ראשי קהילת המודיעין ומערכת הביטחון. במקרה האיראני היחסים בין נתניהו ושר הביטחון שלו אהוד ברק לבין ראש המוסד מאיר דגן, הרמטכ"ל גבי אשכנזי ושאר ראשי קהילת המודיעין ומערכת הביטחון היו רעועים ומלאי חשדנות וחוסר אמון. מערכת הביטחון נערכה לתקיפה באיראן כפי שנתניהו פקד אולם לכל אורך התקופה היה ברור כי ראשיה אינם סומכים על ראש הממשלה ואף מטילים ספק בשיקול דעתו ובמניעיו.
 אהוד אולמרט
 

אהוד אולמרט בישיבת ממשלה (רויטרס)

 
  • יחסיו של אולמרט עם נשיא ארה"ב באותה תקופה, ג'ורג' בוש, היו קרובים, הדוקים ואינטימיים. בין השניים היו גם אמון וגם הערכה הדדית. במצב כזה יכול היה אולמרט גם לשתף את בוש בפתיחות בדילמת הכור הסורי, גם לבקש תקיפה אמריקנית וגם להודיע כי ישראל מתכוונת לפעול באופן עצמאי חרף התנגדות הבית הלבן. על יחסיו של נתניהו עם נשיא ארה"ב ברק אובמה מיותר להרחיב. בין השניים היה חוסר אמון עמוק ותיעוב מופגן. לכל אורך כהונת אובמה לא הצליח נתניהו לנהל דיאלוג עמוק ואמיתי עם אובמה שיאפשרו להגיע להבנות על טיפול משותף בגרעין האיראני או לפחות יאפשרו לישראל לפעול לבדה אם תחליט לעשות זאת.

 

  • הפצצת הכור בסוריה נכפתה על אולמרט וממשלתו. התוכנית של אולמרט הייתה בכלל להיכנס למו"מ מדיני עם אסד, מה שאכן עשה כמה חודשים אחרי השמדת הכור. עבור נתניהו הגרעין האיראני הוא הדגל המדיני-ביטחוני שלו מאז ומעולם. כל הקריירה הפוליטית שלו נבנתה סביב פצצת האטום של משטר האייתולות.
 אולמרט ונתניהו
 

אולמרט ונתניהו (רויטרס )

 

 

  • במבחן התוצאה אולמרט קיבל את ההכרעה הקשה, נתן את הפקודה והביא להסרת איום הגרעין הסורי. מנגד, נתניהו נמנע מקבלת החלטה בנוגע לתקיפת מתקני הגרעין עם איראן ומאוחר יותר גם נכשל במאמציו לסכל את הסכם הגרעין אותו הוא תיאר כקטסטרופה. במבחן התוצאה, עד כה, תכנית הגרעין של איראן עדיין קיימת ובמשמרת של נתניהו הגיעו כוחות איראנים למרחק של כמה קילומטרים מהגבול הישראלי.

 

למה הנאמנים של נתניהו כל כך חמוצים היום?

 

בערב שאחרי התקיפה בסוריה התייצב ראש האופוזיציה נתניהו באולפן ערוץ 1 ובניגוד לבקשות מפורשות מצדו של אולמרט - אישר אל מול המצלמות כי ישראל עומדת מאחורי התקיפה ואף התרברב כי עודכן מראש על המבצע. כמו שבמקרה הסורי נתניהו ייזכר בעיקר בגלל הדיבורים כך גם במקרה האיראני המורשת של נתניהו עד עכשיו היא בעיקר נאומים. פרסום פרשת הכור הסורי לא רק מעניקה לאולמרט את הקרדיט המגיע לו - באיחור של 11 שנים - אלא גם חושפת את ערוותו של נתניהו. ההבדל בהתנהלות השניים אל מול איומים גרעיניים על ישראל ברור לכל. גם נאמניו הגדולים ביותר של נתניהו לא יכולים לקבוע בוודאות שנתניהו היה מקבל את ההחלטה שקיבל אולמרט. אולי בגלל זה חלקם כל כך חמוצים היום.