BETA

27.03.2018

09:20

דורון שפר במדי קונטיקט
דורון שפר במדי קונטיקט ,
גטי אימג'ס/אימג'בנק

דורון שפר ניצח שוב ושוב, אבל לא את תקרת הזכוכית

ביוני 1996, אחרי קריירת קולג'ים מפוארת, היה אמור דורון שפר להפוך לישראלי הראשון בליגת ה-NBA. אילו רק היה נופל על דראפט פחות היסטורי ותקופה אחרת • פרויקט 70/70

1 בנובמבר 1996 היה אמור להיות יום מרגש לכדורסל הישראלי. עשרות אלפי צופים היו אמורים לכוון שעון לאמצע הלילה ולצפות בישראלי ראשון לובש את מדיה של קבוצת NBA. אולי היה יכול לעלות מהספסל של אטלנטה, מאחורי מוקי בליילוק. אולי יוטה ג'אז היתה מחליטה שמישהו יוכל לתת כמה דקות מנוחה לג'ון סטוקטון. אולי שיקאגו הגדולה של פיל ג'קסון, שכבר הבינה את ערכו של שחקן אירופי חכם בזכות טוני קוקוץ', היתה מוצאת לו תפקיד. מצד שני, למה להיות בררנים. דורון שפר היה אמור, חד וחלק, לתקוע את הדגל הישראלי בליגה הטובה בעולם.

 

זה לא קרה.

 

כדי להבין למה, צריך לחזור עוד כמה חודשים אחורה. היכנסו איתנו למנהרת הזמן. יש כמה אורחים מעניינים בדרך.

 


 

26 ביוני 1996, איסט ראת'רפורד, ניו ג'רזי. שחקני המכללות הטובים ביותר לובשים חליפות לקראת דראפט ה-NBA. בין הרכזים הכוכבים נמצאים אלן אייברסון מג'ורג'טאון, סטפון מארברי מג'ורג'יה טק, שחקן קנדי אלמוני יחסית מאוניברסיטה קטנה בשם סטיב נאש, וגם - דורון שפר, הישראלי של קונטיקט.

 

 

שפר היה בסיומה של עונה נהדרת, השלישית שלו בקולג'ים והמוצלחת מכולן. הוא קלע 16.1 נקודות למשחק עם 6.1 אסיסטים וכמעט 5 ריבאונדים, 41 אחוז מעבר לקשת עם 2.7 שלשות למשחק. ה"אייסמן", שנקרא כך על שם קור הרוח האדיר שלו, והצלף המדויק ריי אלן, הובילו את קונטיקט למקום השלישי בדירוג המכללות הארצי, והפכו אותה לאחת הקבוצות המלהיבות בליגה.

 

"עונת הפרשמן שלי היתה מוצלחת לגמרי, בזכות יכולתו של דורון להיות מנהיג קולני על המגרש ומחוצה לו", נזכר רשאמל ג'ונס, השחקן השישי של ההאסקיז באותה עונה, בראיון לחדשות עשר. "דורון בטח בכולם והכניס את כולם למשחק, לא משנה מי אתה. אם היית פנוי - דורון היה מוסר לך את הכדור".

 

רשאמל ג'ונס מקונטיקט מול דונטיי ג'ונס בטורניר המכללות 1996
 

רשאמל ג'ונס מקונטיקט עף מול דונטיי ג'ונס ממיסיסיפי סטייט, בטורניר המכללות 1996 (גטי אימג'ס )

 

בטורניר ה-NCAA שפר קלע 17 נקודות במשחק הראשון נגד קולגייט, והמשיך עם 27 מרשימות נגד איסטרן מישיגן של ארל בויקינס, שימשיך לקריירת NBA נאה, ובריאן טולברט. בסוויט 16 הוא נתקל באריק דמפייר הענק וקלע 3 מ-14 מהשדה בהפסד למישיגן סטייט. ההאסקיז הודחו, חלום אחד אבד. חלום ה-NBA עדיין נשאר בתוקף, אבל מעליו ריחפה תקרה שקופה שלא נתנה מנוח.

 

"היום זה נראה יותר קל, אבל אז היתה תקרת זכוכית שקשה לפרוץ אותה, וזה הורגש", מספר לנו אורי כהן מינץ, ששיתף פעולה עם שפר בקונטיקט עונה קודם. "היו כמה שחקנים גבוהים אירופים שנבחרו, והיו גארדים מצוינים בביג איסט באותה עונה, אבל גארד לבן, ועוד ישראלי? זה לא היה מובן מאליו. דיברו על כך שהיה צריך ללכת למחנה קדם הדראפט בשיקאגו, אבל אני לא בטוח שזה היה עוזר".

 

 

 

ה-NBA היתה עוד לפני עידן ה"יורו-הייפ". בשנים שאחרי המשחקים האולימפיים בברצלונה 1992, התחילו הליגה הטובה בעולם והכדורסל בשאר העולם להכיר זה את זה. שחקנים מחוץ ליבשת, בעיקר אירופים, התחילו לגשש את דרכם לתוך הליגה. אבל אז עוד היינו לפני תחילת שנות ה-2000, לפני הגאסולים והנוביצקים, לפני שהטפטוף נהפך למבול.

 


 

"ובמקום ה-25, יוטה ג'אז בוחרת את..."

 

הקהל טרוט העיניים מול המסכים בארץ כבר התחיל להיות מוטרד. הסיבוב הראשון, שבחירה בו מקנה חוזה מובטח, התקרב לסיומו, והיינו בשלב בו שפר קיווה להיבחר. כולם ידעו שהלייקרס, למשל, רוצים רכז. אבל הקבוצה, שכבר בחרה 11 מקומות קודם צעיר חצוף מהתיכונים בשם קובי בראיינט, העדיפה ללכת על שחקן אלמוני יחסית. דרק פישר, שנבחר במקום ה-24, אפילו לא היה הקלע המוביל של האוניברסיטה הקטנה - התואר הזה היה שייך לאחד, מאליק דיקסון. ואז, הגיע תורה של יוטה. מי כמו ג'רי סלואן יאהב גארד לבן, אינטליגנטי, קצת איטי, שיכול לשלוט בקצב. ודייויד סטרן ניגש לפודיום בחיוך. זהו, הרגע הגדול הגיע. איפשהו בישראל, מישהו עמד להפוך לשחקן NBA.

 

"...מרטין מיורסאפ".

 

מרטין מיורסאפ במדי א.א.ק אתונה
 

מרטין מיורסאפ במדי א.א.ק אתונה, אחרי שחזר מה-NBA (רויטרס )

 

 

"אני זוכר שראיתי את הדראפט בישראל, כולם היו בטירוף", משחזר מיורסאפ מביתו בטאלין בשיחה איתנו. "קיוויתי לראות את דורון ב-NBA. הוא היה נהדר באוניברסיטה עם ריי אלן, דוניאל מארשל, טראוויס נייט. הוא היה שחקן חכם ותוצר מוכן. ואני? עוד לא ממש הבנתי איך דברים עבדו". באותו לילה, עוד הועבר מיורסאפ בטרייד למיאמי. הוא עשה היסטוריה בעצמו, כשחקן ה-NBA הראשון - והאחרון עד היום - מאסטוניה. הוא שיחק שתי עונות בהיט ובדאלאס, ואחרי 83 משחקים ו-389 נקודות במצטבר, ארז מזוודות וחזר לאירופה.

 

"ברור שהוא היה יכול לשחק ב-NBA", אומר מיורסאפ, "אבל לפעמים יש אפילו שחקני סיבוב ראשון שלא מקבלים את ההזדמנות. זה תלוי באיזו קבוצה אתה, מי עוד נמצא בסגל. יכול להיות שפשוט להרבה קבוצות היו רכזים תחת חוזה, ואם היית אז מאחורי ג'ון סטוקטון או טימי הרדאוויי, כנראה שלא היית רואה מגרש ממילא". ג'ונס ממשיך: "אני חושב שהאופנה אז בליגה היתה ללכת על רכזים נמוכים וזריזים, ולא על גארדים גבוהים. אולי זו הסיבה שהוא לא נבחר בסיבוב הראשון. הוא לא היה מהיר כמו אלן אייברסון, אבל הוא היה מנהיג טוב יותר ורכז טוב יותר וגם קלע טוב הרבה יותר, לדוגמה. היו לו את הגובה, החוכמה והיכולת. המהירות, זו כבר היתה בעיה".

 

הבחירות המשיכו לזרום. במקום ה-26 דטרויט בחרה בפורוורד הקשוח ג'רום וויליאמס. בריאן אבאנס נבחר 27 על ידי אורלנדו, אטלנטה הרימה את פריסט לודרדייל במקום ה-28, ובבחירה האחרונה של הסיבוב הראשון, שיקאגו בחרה שחקן לבן מקונטיקט... הסנטר טראוויס נייט, בן מחזורו של שפר, עם כ-9 נקודות ו-9 ריבאונדים לערב. "אני זוכר ששאלו אותי אם הוא יכול להיות זר במכבי רמת גן", מחייך כהן מינץ מהצד השני של הטלפון, ולא ממשיך.

 

משחקו האחרון של שפר במכללות - ההפסד למיסיסיפי סטייט

 


 

חוזה מובטח כבר לא היה לו. שפר עדיין קיווה לטוב. מוצ'י נוריס, עוד רכז שציפה להיבחר בסיבוב הראשון, נבחר רק במקום ה-33. במקום ה-36, הוקרא שמו של שפר. לוס אנג'לס קליפרס הפכה אותו לישראלי הראשון שנבחר בדראפט. קבוצת תחתית, שהיתה ידועה אז בעיקר בזכות הבעלים הקמצן דונלד סטרלינג. תחת שרביטו של המאמן ביל פיץ', הקליפרס דורגו במקום השביעי והאחרון בבית הפסיפי. פו ריצ'רדסון וטרי דהר היו הרכזים שם, לא ממש חומר להיכל התהילה.

 

באין חוזה מובטח, שפר היה צריך לנסוע למחנה האימון של הקליפרס ולהיאבק על מקומו. ליגת התפתחות עוד לא היתה אז אפילו בתכנון, גם ליגות קיץ הס מלהזכיר. תהליך הקבלה ל-NBA היה קשה ומפרך יותר. ולא פחות חשוב, בארץ חיכתה לו הצעה מפתה ממכבי תל אביב. "הוא היה יכול להיות נכס לכל קבוצה ב-NBA", נזכר ג'ונס, שאחרי קריירה מקצוענית של 6 שנים חזר לקונטיקט לצוות המקצועי, לפני שעבר לנהל מרכז כדורסל קרוב לבית. "אבל חברים סיפרו לי שזו היתה הצעה שאי אפשר לסרב לה".

 

שפר לא היה מהיר כמו אלן אייברסון, אבל היה מנהיג טוב יותר ורכז טוב יותר וגם קלע טוב הרבה יותר, לדוגמה", אומר רשאמל ג'ונס, חברו לקונטיקט, "היו לו את הגובה, החוכמה והיכולת. המהירות, זו כבר היתה בעיה

 

זו לא היתה ה-NBA של בוננזת השכר הנוכחית - סביר להניח שחוזה בקליפרס היה מסדר לשפר כמה מאות אלפי דולרים בעונה; דריק מרטין, שהצטרף לאל.איי לבסוף כרכז, הרוויח 375 אלף בעונה שאחרי. לפי הערכות, החוזה של שפר במכבי עמד על 400 אלף דולר - קרוב לבית, עם פחות משחקים, והכי חשוב, מובטח. דורון שפר - כמו נדב הנפלד ומיקי ברקוביץ' לפניו, שלא נבחרו בדראפט אבל היו מועמדים ל-NBA - נדרש להגיע למחנה הסופי שלפני עונת ה-NBA באוקטובר. מכבי ת"א היתה האופציה היחידה הפתוחה עבור כוכבי על ישראלים, ולא הסכימה לחכות.

 

"קודם כל, מכבי היתה אז מכבי", מזכיר כהן מינץ ימים אחרים, "אבל גם לא היו את התנודות התכופות בין אירופה ל-NBA, שאתה הולך לפה, ואחרי חודש עובר לשם. היום יש הרבה חוזים חודשיים, זמניים, אפשרויות לזוז, הכדורסל הרבה יותר דומה, מי שמצליח כאן יכול גם להצליח שם. אז לא היתה מודעות לדברים כמו סעיפי יציאה, והתחושה היתה שברגע שאתה חוזר לכאן, כבר אי אפשר להגיע לשם". 

 

דורון שפר במדי מכבי תל אביב ב-1998
 

דורון שפר במדי מכבי תל אביב ב-1998 (רויטרס )

 


 

בעוד אלן ממשיך לקריירה מפוארת ב-NBA, וכמעט כל כוכבי קונטיקט באותה תקופה הולכים בעקבותיו לליגה של הגדולים, שפר נשאר בארץ. הוא הפך לחלק בלתי נפרד ממכבי תל אביב, בעודו יוצר עם עודד קטש את אחד הקווים האחוריים הטובים באירופה. ל-NBA הוא כבר לא הגיע לעולם. ב-2001, שנה לאחר שהודיע במפתיע על פרישה, הועברו הזכויות עליו לפורטלנד, שלא השתמשה בהן. ב-2002 הוא אובחן כחולה בסרטן, בהמשך החלים וחזר, זכה בגביע אירופי עם הפועל ירושלים, וכיום חי באמירים, עוסק בין היתר בטיפולים הוליסטיים ובאימון אישי. היום ההיסטורי של הכדורסל הישראלי הגיע בסופו של דבר רק כ-13 שנים לאחר מכן, כשעמרי כספי עלה למגרש באוקלהומה סיטי במדי סקרמנטו, ותקע את הדגל. 

 

כהן מינץ חזר לאחרונה מעמק יזרעאל לתל אביב. יש לו היום בית קפה בנווה צדק ("לורנס ומינץ"). הוא עוד זוכר את דורון בשיאו בקונטיקט. "הייתי שם איתו, ראיתי את הדרך שבה ספורטאי ברמה כזו חי ומתמודד עם הציפיות. הוא התמודד נגד אייברסון, נגד מארברי. המטרה שלו היתה NBA, נקודה. כל שלוש השנים שלו, הכל היה כדי להגיע לשם. הוא היה מוכוון מטרה. ברור שלא להגיע לשם, היתה אכזבה".

 

מיורסאפ מאמן ב-8 השנים האחרונות באסטוניה, מקווה להביא ביום מן הימים עוד אסטוני לליגה הטובה בעולם. הוא לא שרד באמריקה יותר מדי שנים, אבל דראפט 1996 הפך לאחד הגדולים בהיסטוריה, וייצר 11 שחקני אולסטאר, 7 שחקנים שנבחרו לחמישיית העונה ושניים שהמשיכו לזהב אולימפי. בדראפט אחר, בתקופה אחרת, כנראה ששפר היה נבחר מוקדם יותר. לעולם לא נדע.

 

"לפעמים", הוא אומר כשנזכר איך הוא הגיע ל-NBA ודורון שפר לא, "כל מה שצריך זה קצת מזל".