BETA

17.03.2018

07:30

התרחקות מהמערב והעלמת מתחרים: כך פוטין מבטיח ניצחון בבחירות

110 מיליון רוסים ילכו מחר לקלפי, ואם לא יהיו הפתעות - ולא יהיו - הנשיא יזכה בכהונה נוספת. כיצד גם המצב הכלכלי הקשה והביקורת הבינ"ל לא פוגעים בשליט הכל יכול?

בצל המתיחות מול המערב בגין מותו של המרגל הרוסי, תושבי רוסיה ילכו לקלפיות מחר (ראשון) על מנת לבחור בנשיא הבא שלהם. במדינה יש כ-110 מיליון אזרחים בעלי זכות הצבעה, מתוך כ-142 מיליון תושבים.

 

במקרה שבו אף אחד מהמועמדים העיקריים יזכה ברוב מוחלט, בשמונה באפריל יתרחש סיבוב שני. הסיכויים לתרחיש כזה קלושים כמובן. מתוך שש סבבי בחירות לנשיאות שנערכו ברוסיה, רק פעם אחת היה צורך בסיבוב שני - ב-1996 כשבוריס ילצין ניצח את גנאדי זיוגנוב.  

 

>> לכתבות נוספות בחדשות עשר

מחריפה את הטון: מיי קראה לקהילה הבינלאומית להתגייס נגד רוסיה

חבר הכנסת אורן חזן נפצע קל בתאונת דרכים בכביש 6

המעצמות הכריזו: הרעלת המרגל - מתקפה על ריבונות בריטניה

 

למעשה, נראה שאי אפשר באמת לקרוא לסיטואציה שתתרחש ברחבי המדינה מערכת בחירות תקינה, שכן ולדימיר פוטין צפוי לזכות בקדנציה שנייה ברציפות בקלות רבה. עד כמה בטוח פוטין בניצחונו בבחירות תעיד העובדה שהנשיא לא טרח להגיע לעימותים שהתרחשו בין המועמדים בטלוויזיה, שנראים יותר כחלק מהצגה בתיאטרון מאשר חלק ממערכה פוליטית.

 

 הנשיא פוטין
 

צפוי לזכות בקדנציה שנייה. הנשיא פוטין(רויטרס )

 

 

בין אותם מועמדים ניתן למצוא את פאבל גרודינין, איש עסקים שנתמך על ידי המפלגה הקומוניסטית, ולדימיר ז'ירינובסקי, מנהיג המפלגה הליברלית-דמוקרטית הימנית קיצונית, גריגורי יאבלינסקי, מייסד מפלגת האופוזיציה הליברלית וקסניה סובצ'ק, עיתונאית שמכונה "פריס הילטון" הרוסייה. מועמדים נוספים הם בוריס טיטוב, יו"ר מפלגת הימין הרוסית "צמיחה", הלאומן סרגיי בבורין ומקסים סורייקין הקומוניסט.

 

הסקרים מצביעים גם הם על ניצחון קל לנשיא. בסקר האחרון שנערך ב-4 במארס על ידי המרכז הרוסי למחקר ציבורי, זכה פוטין ב-69.7% מהקולות. סקרים קודמים חזו לנשיא אחוז קולות דומה.

 

מתנגדים שנעלמים וצבירת כוח

 

ההיסטוריה מלאה במתנגדים לפוטין שדאגו למנוע מהם מלצבור השפעה בצורה כזו או אחרת. ב-2015, למשל, בוצעה במוסקבה התנקשות בפוליטיקאי בוריס נמצוב, מבקר חריף של ממשל פוטין. על מבקר נוסף של פוטין, אלכסיי נבלני, נאסר לרוץ לנשיאות, והוא הורשע במעילה על ידי בית משפט ברוסיה. נבלני הכחיש את המיוחס לו וטען כי מאחורי המשפט עמדו מניעים פוליטיים.  

 

ככל שהשנים חלפו, פוטין רק הגדיל את כוחו יותר ויותר. הוא נבחר לראשונה לנשיא בשנת 2000 לאחר התפטרותו של ילצין. מאז הוא היה ראש המדינה עד היום, למעט השנים 2008-2012, שבהם שימש ראש ממשלה, זאת מכיוון שהחוק הרוסי מגביל את כהונת הנשיא לשתי קדנציות. ב-2012 בוצע שינוי חוקתי ברוסיה שמאריך את הכהונה מארבע לשש שנים. המשמעות היא שפוטין, כאשר יזכה בבחירות, יישאר בשלטון עד 2024.

 

 אלכסיי נבלני, מנהיג מאופוזיציה הרוסית
 

מתנגד חריף לפוטין. אלכסיי נבלני, מנהיג מאופוזיציה הרוסית (רויטרס)

 

 

הכוח של פוטין נשמר למרות אינפלציה גוהה וירידה בשכר במהלך השנים האחרונות. הסיבה לכך היא שהרבה רוסים רואים אותו כמנהיג חזק שהחזיר לרוסיה את מעמדה המרכזי בעולם על ידי התערבות במלחמה בסוריה והפלישה לחצי האי קרים.

 

מנגד, מתנגדיו טוענים כי הוא אינו נלחם בשחיתות וכי פלש לקרים בצורה לא חוקית - דבר שגרם לכך שרוסיה גונתה בזירה הבינלאומית. בנוסף, הם משתמשים בעליית האינפלציה שחוותה רוסיה בשנים האחרונות כדי לתקוף את הנשיא המכהן. למרות זאת, ב-CNN  דווח כי הכלכלה הרוסית מתחילה להתאושש והפרלמנט אישר כי שכר המינימום יעלה ל-197 דולר בחודש.  

 

השפעת המשבר סביב מות המרגל הרוסי

 

הבחירות המדוברות יתקיימו גם בצל המתיחות הגוברת בין רוסיה למערב בגין הרעלת המרגל הרוסי ובתו, סרגיי ויוליה סקריפל. השניים הורעלו באמצעות גז עצבים, לפני כשבועיים בעיר סולסברי שבבריטניה. סקריפל בן ה-66 שירת בתפקיד קולונל במודיעין של צבא רוסיה עד 1999. עם זאת, כבר בשנת 1995 הוא החל למכור מידע על סוכנים רוסים באירופה לסוכנות הביון הבריטית MI6 ועל כך נעצר במוסקבה ב-2004. בית המשפט הרשיע אותו על בגידה במדינה, אך בשנת 2010 שוחרר מהכלא הרוסי במסגרת הסכם חילופי מרגלים בין ארה"ב לרוסיה, ועבר לבריטניה, שם הוא חי בשמונה השנים האחרונות.

 

 סרגיי סקריפל
 

הרעלתו הובילה למתיחות. סרגיי סקריפל ( ללא)

 

 

ראשת ממשלת בריטניה, תרזה מיי, הודיעה כי מוסקבה היא שאחראית להרעלת המרגל הרוסי בשטח הממלכה, וכי מדינתה מתעתדת, בתוך שבוע, לצנן את היחסים המדיניים עם הקרמלין ולגרש 23 דיפלומטים רוסים משטחה. מדובר בגירוש הגדול ביותר של נציגים זרים מהממלכה, זה 30 שנה.

 

ביום חמישי מנהיגי צרפת, גרמניה, ארה"ב ובריטניה הוציאו הצהרה משותפת והאשימו את מוסקבה באחריות למעשה: "השימוש בגז עצבים צבאי שפותח על ידי רוסיה מהווה את הפעם ראשונה שבה נערך שימוש בנשק שכזה באירופה מאז מלחמת העולם השנייה", נפתחת ההצהרה. "מדובר במתקפה על ריבונות בריטניה ובהפרה של אמנת הנשק הכימי והחוק הבין-לאומי. היא מאיימת על הביטחון של כולנו".

 

תרזה מיי
 

גינתה את רוסיה. תרזה מיי(רויטרס )

 

 

מריה זכארובה, דוברת משרד החוץ הרוסי, טענה מנגד כי בריטניה מסרבת לשתף פעולה עם רוסיה בחקירת הרעלת המרגל הרוסי לשעבר. לפי זכארובה, בריטניה לא העבירה למוסקבה פרטים או מידע קונקרטי בנוגע לחקירה. עוד הוסיפה זכארובה כי ההאשמות לפיהן רוסיה עומדת מאחורי ניסיון ההתנקשות הן "מטורפות". "אנו מאוד מודאגים ממה שהתרחש בבריטניה ומתייחסים לדיווחים על שימוש בנשק כימי ברצינות תהומית".

 

במקביל, סוכנות הידיעות הרוסית RIA ציטטה את שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, באומרו שההאשמות הבריטיות "לא מקובלות" וכי רוסיה תגרש דיפלומטים בריטים בתגובה להחלטת בריטניה לגרש דיפלומטים רוסים.

 

ההתפתחות האחרונה פועלת למעשה לטובתו של פוטין ומצטרפת למוניטין שקיים לנשיא בקרב תומכיו. "פוטין למעשה פונה לגאווה הלאומית שקיימת אצל בוחרים רוסים על ידי כך שהוא פועל להשיב לרוסיה כוח בינלאומי", הסבירה ל-CNBC אוטיליה דאנד, מומחית לסיכון פוליטי במרכז ומזרח אירופה.

 

זו כנראה אחת המשמעויות העיקריות לניצחון הצפוי של פוטין בבחירות הקרובות, כאשר מערכת היחסים בין הרוסים למערב רק תלך להידרדר. "הרצון של פוטין להמשיך להגדיל את ההשפעה הבינלאומית של רוסיה לאחר שיבחר, משמעותו שהמתיחות בין המערב לרוסיה תמשיך להתקיים בעתיד הנראה לעין".