BETA

14.03.2018

16:00

המבקר קובע: מערכת הביטחון לא עומדת ביעדי הגיוס של החרדים

ברקע משבר הגיוס, יוסף שפירא פרסם את הדוח השנתי, המצביע על פגמים בהתנהלות של המדינה מול תלמידי הישיבות • כשלוש שנים לאחר חטיפת הנערים – המשטרה לא יישמה הלקחים

דוח מבקר המדינה חושף שורת ליקויים בגופים שונים במערכת הביטחון, ומצביע בין השאר על הזמן הארוך שנדרש להם לבצע שינויים ותיקונים הכרחיים: "עלול לפגוע באמון הציבור"

 

על רקע המשבר הפוליטי סביב חוק הגיוס - שכמעט הוביל את ישראל לבחירות - קובע מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, בדוח שפורסם היום (רביעי), כי בשנים 2016-2013 לא עמדה מערכת הביטחון ביעדי הגיוס לצה"ל של תלמידי ישיבות שנקבעו על ידי הממשלה. בנוסף, נמצאו ליקויים במנגנון הפיקוח והאכיפה אחרי היעדים. בשלוש השנים האלה, כך על פי הדוח, גדל הפער בין יעד הגיוס למגוייסים בפועל פי שמונה - מפער של 1.4% בשנת 2013 לפער של 11% בשנת 2016.

 

על פי הדוח, בינואר 2016 הקימה הממשלה צוות שיבחן את הנושא, שקבע כי שר הביטחון יגבש הצעה לתוכנית עמידה ביעדי הגיוס ויביאה לאישור הממשלה בתוך 40 ימים. על אף קביעה זו, שר הביטחון העלה את ההצעה רק בפברואר 2017. כמו כן, הממשלה טרם דנה בתוכנית, על כן, לפי המבקר, "יש בכך כדי לפגוע בעמידה ביעדי הגיוס שהיא עצמה קבעה".

 

בנוסף, לא הוקמה באכ"א מנהלת גיוס בני ישיבות - בניגוד להחלטה שהתקבלה ב-2015, על פיה יש להקימה בתחילת 2017. מדובר במנהלת שאמורה לעסוק במיון, בגיוס, בשיבוץ ובהשמה של החרדים בצה"ל. המבקר ממליץ להקימה את המנהלת בדחיפות.

 

 לוחמי גדוד הסיור המדברי באימון
 

לוחמי גדוד הסיור המדברי באימון( דובר צה"ל)

 

 

עוד עלה בנושא הגיוס כי סוגיות משמעותיות, שהטיפול בהן חיוני להגדלת שיעור ההתנדבות לגיוס לצה"ל במגזר הבדואי - כמו פערים בחינוך, אי-הסדרת סוגיית ההתיישבות, תחושת קיפוח והיעדר תחושת שייכות, אי-תגמול של מתגייסים, והקושי להשתלב בחברה הישראלית - אינן נמצאות בתחום אחריותה של מערכת הביטחון ואף אינן בשליטתה.

 

לפי הדוח, סוגיות אלה משפיעות על נכונותם של בני המגזר הבדואי להתנדב לשירות בצה"ל וכי 7%-6% בלבד מבני הנוער הבדואי בגיל גיוס מתנדבים לצה"ל. המבקר מציין כי אף שמשרד החינוך פועל לחיזוק הזיקה בין המגזר הבדואי לבין מדינת ישראל ולעידוד התנדבותם לצה"ל, הרי שחוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא לא מפרט דבר בנוגע לפעילות הנדרשת לעידוד התנדבותם לגיוס.

 

כמו כן, לפי הדוח, שנים רבות לא נבחנו לעומק סוגיות הנוגעות למהותו ולהצדקת קיומו של מסלול הנח"ל בצה"ל, ובייחוד סוגיית משימותיו האזרחיות, המתבצעות במסגרת השירות הצבאי. הרמטכ"ל, רב אלוף גדי איזנקוט, אף סבור שאין מקום לנח"ל: "המסלול סיים את תפקידו ההיסטורי במתכונתו הנוכחית ואינו רלוונטי עוד. יש להפסיק את פרק המשימה שבמסלול הנח"ל, ולעבור לשירות צבאי מלא של שלוש שנים". לפי המבקר, צה"ל כבר הודיע כי יוקם צוות בשיתוף נציגי משרד הביטחון לבחינת מסלול הנח"ל.

 

משרד הביטחון מסר בתגובה: "בכל הקשור לגיוס בני המגזר הבדואי, משהב"ט הקים פורום 'שולחן עגול' בין-משרדי העוסק בהעצמת האוכלוסייה הבדואית בתחומים שונים. במסגרת זו הוקמו ארבעה צוותים העוסקים בתחומי הדיור, החינוך, ההכשרות והתעסוקה, והמכינות והאקדמיה. בהקשר זה התקיימו כבר שני מפגשי סטטוס בראשות מנכ"ל משהב"ט, המפקח אישית על פעילות הצוותים.  בהמשך השנה מתוכננים מפגשים נוספים. בכל הקשור לגיוס האוכלוסייה החרדית, העביר שר הביטחון עוד בתחילת 2017 'הצעת מחליטים' לטיפול בנושא בראייה רב שנתית, לרבות ביטול תיקון 21 לחוק. נושא זה נמצא בעצם ימים אלו על שולחן הממשלה ואנו מקווים כי יוסדר בתקופה הקרובה. כמו כן, לפני מספר חודשים הוקמה מנהלת תלמידי ישיבות בצה"ל לטיפול בהעצמת הגיוס והעמידה ביעדים שקבעה הממשלה, וכן נבנה מערך ההכרה, הפיקוח והאכיפה על תלמידי הישיבות באגף הביטחוני-חברתי".

 

צה"ל מסר בתגובה: "ייעודו של מסלול הנח"ל כיום הוא להוות מסגרת פיקודית השומרת על קיומם ושלמותם של גרעיני תנועות הנוער, כחלק מרצף תהליך חינוכי. במסגרת דיוני הוועדה לבחינת שינוי מסלול נח"ל הושם דגש על משמעותו של פרק המשימה במסלול הנח"ל ככלי לביצוע הכנה לצה"ל באופן רוחבי ומשמעותי, ועל כן נקבע כי נדרש לשמר את משך השירות בפרק זה. במארס 2018 מתוכננת לראשונה הכנסת גרעינים למגזר הבדואי לביצוע פעולות חברתיות - לימוד השפה העברית ועידוד הגיוס לצה"ל. מסלול הנח"ל מרכז את הפעולה הרוחבית שצה"ל מבצע בתחום ההכנה לצה"ל ומהווה כלי משמעותי בהשפעה על בני הנוער. צה"ל ייבחן ביצוע בדיקות אשר בוחנות את מידת ההשפעה של פעולותיו הנוגעות לעידוד הנוער לשירות משמעותי ואת האפקטיביות שלהן.
 
"בצה"ל משרתים כיום כ-7,000 חרדים. הצבא פועל לגיוס החיילים החרדים בדרך שתתאים לאורח חייהם ועל פי הנחיות הדרג המדיני, אלפי החיילים החרדים מקבלים כלים ויכולות תעסוקתיות להמשך חייהם תוך שמירה על אורח חייהם הייחודי, זאת מתוך הבנה כי שירותם הינו חיוני ומשמעותי בכלל המערכים בצה"ל. גיוס חרדים לצה"ל נמצא במגמת עלייה מתמדת, מנהלת החרדים הוקמה לפני כשלושה חודשים והינה אמונה על הטיפול באוכלוסיית החרדים כמשאב אנושי הכרחי להצלחת צבא העם במשימתו. בשנת הגיוס 2016 - עד 01.07.2017 - צה"ל ביצע עמידה של 90% ביעדי הממשלה בגיוס חרדים כלומר כ-2850 חיילים חרדים התגייסו. 
 

"מנהל האוכלוסיות פועל בשיתוף פעולה עם כלל הגורמים באכ"א והחל בהליכים להעצמת גיוס בני העדה הבדואית על מנת להגדיל את מספר המתגייסים".
 

 

נפתלי פרנקל, גיל-עד שער, איל יפרח
 

נפתלי פרנקל, גיל-עד שער, איל יפרח (חדשות עשר)

 

 

המבקר מצא שורת ליקויים במחוז יהודה ושומרון של המשטרה, "שיש בהם כדי לפגוע בבניין הכוח, בהפעלתו, ברמתו המקצועית ובכשירותו המבצעית". בראש ובראשונה, נמצאו ליקויים לגבי פעילותו של מוקד 100, ועלה כי במועד סיום הביקורת, למעלה משלוש שנים לאחר אירוע "שובו אחים" – חטיפת שלושת הנערים גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואיל יפרח – עדיין לא השלימה המשטרה את יישום כל הלקחים שעלו אז.

 

כזכור, ב-12 ביוני 2014 נחטפו מצומת גוש עציון שלושת הנערים ולאחר מכן נרצחו. במהלך האירוע התקשר אחד החטופים למוקד 100 והודיע על החטיפה, אך המוקד התייחס לשיחה כאל שיחת הטרדה. לפי דוח המבקר, אי יישום הלקחים מהאירוע "עלול לפגוע ביכולת כוחות המחוז להגיב ביעילות על אירועי חירום ובכך לפגוע באמון הציבור במשטרה".

שנים לאחר שהתרחש אירוע "שובו אחים", משטרת ישראל עדיין לא השלימה את יישום כל הלקחים מהאירוע

עוד עולה מהדוח כי זה שנים רבות חוקר המחוז בעצמו את שוטרי מג"ב במקרים של אירועי ירי שבהם נפגעו פלסטינים באזור יהודה ושומרון. חקירות אלה נערכו משנת 2007, בניגוד לפקודת המשטרה ובקצב אטי במיוחד. לפי הדוח, מאז שנת 2007 פעלו גורמים רבים להעברת החקירה לגורם אחר, אך רק בנובמבר 2017 החליט ראש הממשלה כי הטיפול בתלונות נגד שוטרי מג"ב יועבר לידי מח"ש. "מצב דברים זה פוגע קשות בטיפול בתלונות ובאירועים המחייבים חקירה מהירה, יעילה ומקצועית, וכן באמון הציבור ברשויות האכיפה, ועלולות להיות לכך השלכות במישור הבינלאומי", נכתב בדוח.

 

כמו כן, נמצאו ליקויים בכל הנוגע לקשר ולשיתוף הפעולה בין המחוז לבין צה"ל ושב"כ. בין השאר, היעדר נוהל המסדיר את אופן חלוקת התפקידים בין המשטרה ובין צה"ל לאחר הגעת הכוח המשטרתי לזירה, עלול לפגוע ביכולת לאסוף ראיות מהזירה וביכולת להבטיח את שלומם של הכוחות הפועלים בשטח.

 

המשטרה מסרה בתגובה: "חלק ניכר מההערות שעלו בדוח נבחנו ואומצו ע"י המשטרה עוד בטרם פרסומו. לגבי משל״ט מחוז ש״י - בוצעו ועוד צפויים שינויים ארגוניים משמעותיים במחוז, בהם הקמת שתי תחנות חדשות ותוספת תקנים וכח אדם להתמודדות מיטבית מול האתגרים השונים. לגבי חקירת שוטרי מג״ב - מדובר במשימה שאיננה תחת אחריות משטרת ישראל ומאידך, המשטרה מעולם לא תוקצבה לגביה. עקב ואקום שנוצר בפונקציה זו של חקירת מקרים של אירועי ירי בהם גרמו שוטרי מג"ב לפציעה או למוות של פלסטינים באיו"ש, נכנס מחוז ש״י לתחום זה. מאז שנת 2007, פעלו גורמים רבים להעברת האחריות על החקירות לגורם אחר ורק לאחרונה בנובמבר 2017 החליט ראש הממשלה כי הטיפול בתלונות נגד שוטרי מג"ב ביחס להפרות של כללי המשפט הבין-לאומי במסגרת פעילות משטרתית, שנעשתה תחת פיקוד צה"ל באיו"ש, תועבר לידי מצ"ח".

 

שר הביטחון ליברמן בפגישה עם מתגייסים בבקום
 

שר הביטחון ליברמן בפגישה עם מתגייסים בבקום (אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

 

 

בנוסף, בחן מבקר המדינה את הוועדות הרפואיות לקביעת זכויותיהם של נכי צה"ל, וקבע כי אגף שיקום נכים עדיין לא פעל לתיקון הליקויים שהועלו בביקורת קודמת. התברר כי לא רק שלא חל שיפור בהיבט זה, אלא משכי הטיפול בתביעות של הנכים התארכו. בסקר שערך משרד מבקר המדינה בקרב נכי צה"ל עלה חוסר שביעות רצון מהתהליך המתקיים בוועדות הרפואיות, בעיקר באשר ליחס הניתן להם. "המענה של הזכאים על הסקר, משקף חוסר שביעות רצון מהתהליך המתקיים בוועדות ותחושות וחוויות מטרידות, הדורשות בדק בית משמעותי", נכתב.

 

משרד הביטחון מסר בתגובה: "בכדי לקצר את לוחות הזמנים של תהליך קביעת דרגת הנכות בוועדות הרפואיות המחוזיות והעליונות, גיבש אגף שיקום נכים במשהב"ט תוכנית התייעלות ומדדי זמן אשר יבוקרו מדי חודש בחודשו. נורמות שירות אלו הועברו לכלל עובדי היחידה לוועדות רפואיות. אגף שיקום נכים פועל למתן שירות רגיש, מקצועי, אישי וייחודי, מתוך כבוד, הוקרה ומחויבות לנכים. עבודת האגף מעוגנת באמנת שירות, מועברת ומוטמעת באופן שיטתי וסדור לכלל העובדים".

 

המענה של נכי צה"ל על הסקר משקף חוסר שביעות רצון מהתהליך המתקיים בוועדות ותחושות וחוויות מטרידות, הדורשות בדק בית משמעותי

 

המבקר מצביע גם על ליקויים בדרך הטיפול בחיילים בודדים במהלך שירותם הצבאי ולאחר שחרורם. מהתשובות לשאלון שהפיץ משרד מבקר המדינה לחיילים הבודדים בנושא שביעות רצונם מהסיוע שצה"ל מעניק להם, עלה כי 43% דיווחו על שביעות רצון גבוהה וגבוהה מאוד, 32% דיווחו על שביעות רצון בינונית ו-25% דיווחו על שביעות רצון נמוכה ונמוכה מאוד.

 

"על צה"ל לבצע בחינה של צורכי הקיום של החיילים הבודדים וכן לבחון את האפשרות לספק להם הטבות ייחודיות. מבקר המדינה רואה בקליטתם של חיילים בודדים בחברה הישראלית אתגר לאומי", נכתב בדוח, "רוב החיילים הבודדים אינם בוחרים בפתרונות הדיור הצה"ליים, אלא מעדיפים קבלת השתתפות בשכר דירה, בשל הצורך שלהם בפרטיות במקום מגוריהם".

 

עוד מוסיף המבקר כי "הפער שנוצר בין העדפות המגורים של החיילים הבודדים לפתרונות הדיור הצה"ליים המוצעים להם, הביא לכניסת עמותות למרחב זה, המספקות לחיילים הבודדים, בעידוד צה"ל, פתרונות דיור המספקים את צורכיהם באופן טוב יותר. אולם בשל מספרן הנמוך של הדירות המצויות ברשות העמותות, בשילוב תנאי הסף שהעמותות מציבות כתנאי למגורים בדירותיהן, לא ניתן לספק לכלל החיילים הבודדים המעוניינים בכך פתרון דיור כזה".

 

משרד הביטחון מסר בתגובה: "חיילים העומדים לפני שחרור מצה"ל, בהם גם חיילים בודדים, משתתפים בסדנאות הכנה לקראת שחרור וכן בכנסי משתחררים. בעמוד הבית של אתר האגף והקרן לחיילים משוחררים יוחדה לשונית ייעודית לנושא הזכויות וההטבות לחיילים בודדים משוחררים. האגף עוסק גם בייעוץ והכוונה - ללא כל עלות. לחיילים בודדים ניתנת הטבה במענק עבור שכר דירה לבודדים משוחררים, כולל הלנה בבתי חייל. האגף והקרן לחיילים משוחררים יוודא במהלך 2018 שהיקף הסכום הכולל לסיוע בשכ"ד שאושר על ידי הכנסת אכן מספק את כלל הצרכים של החיילים הבודדים המשוחררים".

 

צה"ל מסר בתגובה: "בצה"ל משרתים כ-6,800 חיילים בודדים אשר משתלבים בכלל מערכי צה"ל בתפקידים משמעותיים, החיילים זכאים למעטפת הטבות נרחבת על מנת לאפשר להם לבצע שירות משמעותי. בשבע השנים האחרונות, ההשקעה הכוללת בכל חייל בודד עלתה בכ-20 אלף ש"ח. בפני החיילים הבודדים ניצבים שלושה פתרונות דיור: דירות יחד למען החייל, בתי חייל ואימוץ בקיבוץ. בימים אלו מתנהלת עבודת מטה העוסקת בשיפור מענה הדיור לחייל הבודד".
 

"הודעות דוברות משרד הביטחון עלולות לפגוע בתדמית המשרד"

 

המבקר עסק גם בדוברות משרד הביטחון ומצא שלוש הודעות שלה שגרמו לפרסומים שליליים. הראשונה היא הודעה סביב ניסוי טיל החץ, שיצאה בסוף 2014. המבקר קובע שאי דיוקים בהודעה הציגו את הניסוי כהצלחה - בעוד שבפועל הוא לא הצליח.

 

הודעה נוספת יצאה בדצמבר 2016 סביב פרשת הצוללות, במסגרתו הודיע משרד הביטחון לתקשורת שאינו מכיר מעורבות איראנית בתאגיד תיסנקרופ. מנגד, כמה ימים לאחר מכן אמר שר הביטחון אביגדור ליברמן שגורמים במשרד הביטחון ידעו כבר מ-2004 על מעורבות של חברה איראנית בתאגיד. "המידע שמוסר האגף לכלי התקשורת מועבר מהם לציבור כהבעות עמדה של משרד הביטחון, ולכן אי דיוקים בהודעות עלולים להשפיע, גם אם באופן זמני ונקודתי, על תדמית המשרד".

 

ההודעה השלישית פורסמה באוגוסט 2016 ותקפה בחריפות את דברי נשיא ארצות הברית ברק אובמה על הסכם הגרעין עם איראן. הודעה זו השוותה בין הסכם הגרעין עם איראן להסכם מינכן מלפני מלחמת העולם השנייה, ונטען בה כי בדומה להסכם מינכן, גם הסכם הגרעין עם איראן יתברר כטעות. כעבור ימים מספר פרסם האגף הודעת התנצלות, שבה חזר בו מתוכן הודעתו הראשונה. בעקבות פרסום ההודעה הראשונה נאלצה לשכת ראש הממשלה לפעול כדי "למזער נזקים מול הבית הלבן", ואף ליזום שיחה עם השגריר האמריקני.

 

סחבת, היעדר הסכם עם הממשלה והתכנסות בתדירות נמוכה בחברת נת"ע

 

מלבד מערכת הביטחון, הדוח העלה גם ליקויים משמעותיים בחברת נתיבי תחבורה עירוניים בע"מ (נת"ע), שקשורים להימשכות מכרזים על פני משך זמן של 4-3 שנים. זאת, למרות הגידול הניכר בתקציב הפרויקטים. בנוסף, הועלתה ביקורת על תפקוד ועדת ההיגוי, שהתכנסה מעט מדי וגרמה לעיכוב בהתקדמות פרויקטים.

 

ליקוי נוסף בחברה הוא היעדר הסכם עם הממשלה, שיסדיר את משימות החברה וסמכויותיה, את מנגנון העברת הכספים מהממשלה ואת היחסים בין הצדדים. זאת, למרות החלטת הממשלה בנושא מ-2010. כמו כן עלו תהיות לגבי התקשרויות החברה עם גופים חיצוניים.