BETA

13.03.2018

06:00

כמחצית מתביעות הרשלנות הרפואית נפסקות לטובת החולים
כמחצית מתביעות הרשלנות הרפואית נפסקות לטובת החולים,
fotolia

נתוני הרשלנות הרפואית בארץ: חצי מהתביעות נפסקות לטובת החולים

מחקר שבדק כיצד ביהמ"ש פוסק בתיקי רשלנות רפואית חשף לראשונה את הנתונים המלאים, ומצא בין השאר כי הטענה העיקרית של התובעים היא טיפול שבוצע ברשלנות או טעות באבחון

במחקר בו נבדקו כלל תיקי הרשלנות הרפואית שהוכרעו ב-5 השנים האחרונות בבתי המשפט, נמצא כי כמחצית מהתביעות נפסקות לטובת החולים. עוד נמצא כי מרבית מתביעות רשלנות רפואית בישראל מסתיימות בהסכם פשרה חסוי בטרם מגיעות לפסק דין משפטי.

 

המחקר בוצע על ידי המשפטן, עורך דין עומר פלד, לרגל כינוס ים המלח ה-18 של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות, במהלכו יבחנו נחיצותה של רפורמה בתחום הרשלנות הרפואית. לדברי פלד, ייתכן כי שיעור הפסיקות הגבוה לטובת החולים נובע מהטיה נגד הרופאים, זאת מאחר שרוב התיקים נסגרים בפשרה, ועל כן, הוא "לא בהכרח מעיד על נייטרליות של בית המשפט". כאשר בוחנים רק את פסקי הדין נגד גופים ציבוריים, כמו משרד הבריאות, קופות חולים ובתי חולים ממשלתיים, בתי המשפט פסקו לטובת החולים ב-54%.

 

>> כתבות נוספות בחדשות עשר:

נתניהו וליברמן ייפגשו הלילה לקראת ההצבעה על חוק הגיוס

אזריה ישוחרר במאי? התביעה לא מתנגדת לניכוי שליש מעונשו

כוכב הפוטבול לשעבר: כך רצחתי את גרושתי והחבר שלה - לכאורה

 

עוד נתון שעולה ממצאי המחקר מצביע על כך שטענתם העיקרית של התובעים היא שהטיפול הרפואי שקיבלו בוצע ברשלנות, או שהייתה טעות באבחון. 49% מכלל התיקים טענו לביצוע רשלני של פרוצדורה רפואית, 31% מהתיקים טענו להתרשלות באבחון, 16% טענו להתרשלות בבחירת הטיפול, 7.5% טענו להתרשלות בניטור מצב המטופל במחלקה ו-5.5% טענו להתרשלות בטיפול לאחר ניתוח.

 

הרופאים ניתחו את האדם הלא נכון - ארכיון
 

הטענה העיקרית של התובעים היא טיפול שבוצע ברשלנות - ארכיון ( רויטרס)

 

 

יש לציין כי בחלוקה לתחומים של התיקים, המחקר מצא כי כמעט ממחצית התיקים שמגיעים להכרעה בבית המשפט בתחום הם תיקי הלידה והגניקולוגיה (כ-46%). הסיבה לכך מסביר פלד, "נעוצה בעובדה שהרופאים מאמינים שפעלו כמו שצריך ולא התרשלו, ולכן אינם מוכנים להתפשר והתיקים מגיעים להכרעה של בית-המשפט". כאשר בוחנים את שיעור הפיצוי, תיקים אלה מהווים יותר מ-55% מסך התשלום ששולם לתובעים, מתוך כלל התיקים בהם נטען להתרשלות בטיפול.

 

לדברי פלד, "המחקר מלמד כיצד בתי המשפט פוסקים ביחס לתיקי הרשלנות הרפואית המופיעים מולם. בתיקים בתחום המיילדות מצאנו שהם פוסקים לרוב נגד הרופאים, וגובה הפיצוי רק עולה עם השנים, וכיום מגיע ל-10 מיליון שקלים ויותר. אם גובה הפיצוי הממוצע בתיקי רשלנות רפואית עומד על פחות מ-500 אלף שקלים, בתיקי המיילדות הממוצע עומד על כ-1.4 מיליון שקלים".

 

עוד נמצא כי בשיעור גבוה מתיקי הרשלנות הרפואית נטען שהרופאים הפרו את חובת הגילוי למטופל, המחייבת אותם על פי חוק זכויות החולה לקבל את הסכמתו של המטופל לטיפול הרפואי שניתן לו. בנוסף עולה כי כאשר מדובר בתיקים של "הולדה בעוולה" - מקרים בהם לא דווח לאמא במהלך ההריון על מום בילד, שאם היא היתה יודעת עליו היא היתה מבצעת הפלה - סכום הפיצוי יכול להגיע למיליוני שקלים. לדברי פלד, "מצאנו שהסכומים שנפסקים בתיקי הולדה בעוולה גדולים בשיעור ניכר למדי ממה שכיוון בית המשפט העליון במקור".

 

לדברי פרופסור זמיר הלפרן, המנהל המדעי של המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות: "רשלנות רפואית מטרתה להבטיח את איכות הטיפול ואת בטיחותו, על מנת שנזכה לטיפול הרפואי הטוב ביותר. אולם, ההוצאה של מדינת ישראל בגין רשלנות רפואית היא גבוהה ביותר, ובאה בסופו של דבר על חשבון הרפואה של כולנו. אולמות בית המשפט אינם הזירה האידאלית להתמודדות עם מקרים רפואיים מורכבים, ללימוד ולהפקת לקחים של המוסדות הרפואיים השונים. מכאן, שהגיע הזמן לרפורמה אמיתית בתחום הרשלנות הרפואית בישראל שתיטיב גם עם המטופל וגם עם מערכת הבריאות".