BETA

08.03.2018

23:34

בדרך לבחירות? המשברים שהובילו לסיום מוקדם של ממשלות ישראל

חקירות שמערערות את מעמדו של ראש הממשלה וחוק גיוס שמוביל למשבר - נשמע מוכר? חזרה אל הסיבות שבגינן הוחלט על הליכה לקלפיות מוכיחה שבמקרים רבים - ההיסטוריה חוזרת

בווידאו: כתבי חדשות עשר על משבר  חוק הגיוס והסיכוי לבחירות

 

משבר חוק הגיוס ממשיך להעסיק את המערכת הפוליטית ומאיים לפרק את הממשלה מוקדם מהצפוי. בכירי המפלגות הצהירו כי הם אינם מעוניינים בהקדמת הבחירות, וחלקם האשימו את נתניהו, שנמצא בשבוע האחרון בארה"ב, כי אינו עושה מספיק כדי לפתור את המשבר. הממשלה הנוכחית אמנם התמודדה עם מספר משברים במהלכה, כמו מתווה הגז, עבודות הרכבת בשבת וחוק המרכולים. עם זאת, נראה כי המשבר הנוכחי משמעותי יותר מקודמיו וכי ריח הבחירות שנישא באוויר חריף יותר.

 

בניגוד לדמוקרטיות שונות ברחבי העולם, שבהן הבחירות לעומד בראשות המדינה מתקיימות במועד קבוע, שיטת הבחירות הנהוגה בישראל הובילה לכך שבאופן מסורתי הבחירות נערכו במועד מוקדם יותר. הקשיים בניהול קואליציה והמשברים התכופים הובילו את ראשי הממשלה בתולדות המדינה להודיע על הקדמת הבחירות ועל פיזור הכנסת. נדמה כי המשבר הנוכחי עשוי להוביל את ישראל לבחירות, וזו הזדמנות לחזור לשלוש מערכות הבחירות האחרונות כדי להיזכר מה היה הגורם שהוביל להקדמתן.

 

עוד כתבות בחדשות עשר >>

ביום האישה: איראנית שהסירה את כיסוי הראש נשלחה לשנתיים בכלא

מרתון ירושלים יוזנק מחר: שיבושי תנועה צפויים ברחבי העיר

מפרץ חיפה: גבר כבן 50 נהרג משריפה במפעל

 

 נתניהו ודרעי בכנסת, 2015
 

המערכת הפוליטית מחכה להחלטתו של נתניהו לגבי הקדמת הבחירות (רויטרס)

 

 

פרופ' ראובן חזן, מומחה לפוליטיקה ישראלית באוניברסיטה העברית, סיפר בריאיון לחדשות עשר כי "מקום המדינה, כהונת ממשלה ממוצעת עומדת של שלוש שנים וחצי. לכן, דיבורים על הליכה לבחירות שלוש שנים לאחר שנערכו, אינם דבר חריג". חזן הסביר כי "הדבק שמחזיק את המפלגות בממשלה מתחיל להיפרד בשנה הרביעית. עניינים פנימיים הופכים למשברים פוליטיים שעלולים להוביל לבחירות. המפלגות מריחות את הבחירות ומעדיפות להתעלם מהלכידות הקואליציונית ולהתמקד בנושאים שמעניינים את קהל הבוחרים שלהן".

 

בחירות 2009 - מחיר אי -הכניעה לחרדים

 

האקלים הפוליטי שקדם למערכת הבחירות בשנת 2009 דומה למתרחש היום. גם במקרה ההוא ראש הממשלה המכהן היה שקוע בחקירות, וגם אז המפלגות החרדיות הקשו על יציבות המערכת הפוליטית.

 

אהוד אולמרט, שנבחר לראשות הממשלה ב-2006, היה נתון למספר חקירות פליליות, כשהמוכרות הן פרשת הבית ברחוב כרמיה ופרשת מעטפות הכסף. בניגוד לנתניהו, שנהנה מאחוזי תמיכה גבוהים בסקרי הבחירות שנערכו לאחרונה, אולמרט היה "ראש ממשלה לא פופולרי", כפי שחזר על כך פעמים רבות בנאומו המוכר, וסבל מקשיים עוד מראשית ימי כהונתו, שכן בחלוף ארבעה חודשים מהבחירות הוביל את ישראל למלחמת לבנון השנייה. המלחמה שגרמה לאבידות רבות בקרב חיילי צה"ל ותושבי הצפון התקבלה בציבור ככישלון מובהק, דבר שהעיב על תדמית הממשלה לאורך כל כהונתה.

 

 אהוד אולמרט ואהוד ברק - שותפות שהסתיימה באי אמון
 

אהוד אולמרט ואהוד ברק - שותפות שהסתיימה באי אמון (רויטרס)

 

 

המערכת הפוליטית לא הייתה אדישה לחקירותיו של אולמרט. במאי 2008 קרא שר הביטחון אהוד ברק לרה"מ "לנתק עצמו מהניהול השוטף של הממשלה". חודש וחצי לאחר מכן, התקבלו בכנסת ברוב רגיל שלוש הצעות אי אמון בממשלה. ההצעות אמנם עברו, אך לא הייתה להן משמעות פורמלית, שכן יש צורך ברוב של 61 ח"כים כדי להפיל את הממשלה. הקואליציה המשיכה לאבד את כוחה ולנחול מפלות במליאת הכנסת, מה שהוביל את אולמרט להודיע ביולי כי אינו מתכוון להתמודד בבחירות לראשות מפלגת קדימה, ובכך לוותר על ההזדמנות להיבחר לכהונה נוספת.

 

חודשיים לאחר מכן, נערכו הבחירות לראשות קדימה, ושרת החוץ דאז ציפי לבני ניצחה בפער זעום את שאול מופז. בהמשך השבוע הודיע אולמרט על התפטרותו והנשיא שמעון פרס הטיל על לבני את מלאכת הרכבת הממשלה. לבני חתמה על הסכם קואליציוני עם מפלגת העבודה בראשות אהוד ברק ופנתה למפלגת ש"ס, שדרשה להגדיל את קצבאות הילדים. לבני הסכימה להגדיל את הקצבאות ב-800 מיליון שקלים, אך ש"ס התעקשה שההגדלה תהיה במיליארד שקלים. לבני סירבה והציבה אולטימטום לש"ס, לפיו אם הדרישות לא ימותנו היא תלך לבחירות.

 

המפלגה לא התקפלה ולבני הודיעה לנשיא כי לא הצליחה להקים ממשלה. בעקבות כך, הודיע פרס כי הבחירות יוקדמו ל-10 בפברואר 2009, פחות משלוש שנים לאחר הבחירות הקודמות. בבחירות עצמן הצליחה לבני לזכות ב-28 מנדטים ולהקדים את הליכוד בראשות נתניהו במנדט אחד, אך מרבית המפלגות הביעו תמיכה בנתניהו שנבחר להרכיב את הממשלה.

 

בחירות 2013 – הזיגזג של קדימה

 

לאחר מערכת הבחירות ב-2009 הקים נתניהו קואליציה רחבה שמנתה 74 ח"כים וכללה את מפלגות הימין, את החרדים ואת מפלגת העבודה. קדימה, שהייתה המפלגה הגדולה בכנסת, נותרה באופוזיציה. נתניהו נהנה מיציבות רבה, אך הקרע במפלגת העבודה, שהוביל לפרישת חמישה ח"כים והקמת מפלגת עצמאות בראשות אהוד ברק, הותירה את הקואליציה עם 66 ח"כים בלבד. למרות צמצום שורות הממשלה, נתניהו שמר על מעמדו בקרב הציבור והצליח להתגבר על קשיים פוליטיים.

 

עם זאת, ביולי 2011 אירועי המחאה החברתית פגעו בפופולאריות הציבורית של ראש הממשלה. המחאה, שהוציאה מאות אלפי אזרחים לרחובות וחרתה על דגלה את המאבק ביוקר המחיה בישראל, זכתה לתהודה רבה והאירה באור שלילי את תפקודו של ראש הממשלה. שלושה חודשים לאחר מכן חתם נתניהו על "עסקת שליט" והחזיר את החייל החטוף לישראל. בעקבות המהלך זכה נתניהו לתמיכה רחבה והשאיר את ההד הציבורי שהותירה המחאה החברתית מאחוריו.

 

 הפגנת המחאה החברתית בתל אביב
 

הפגנת המחאה החברתית בתל אביב (רויטרס)

 

 

נתניהו רצה לנצל את התמיכה בו והודיע בתחילת 2012 על הקדמת הבחירות לראשות הליכוד, מה שגרם למתח בין סיעות הקואליציה מחשש להקדמת בחירות. הממשלה התמודדה באותה תקופה עם שתי מחלוקות: מציאת חלופה ל"חוק טל" - חוק דחיית השירות לתלמידי ישיבות שנפסל בבג"ץ, ואישור תקציב המדינה. האופוזיציה דרשה להקדים את הבחירות וגם נתניהו הביע את תמיכתו למהלך.

 

ב-7 במאי עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק ממשלתית להקדמת הבחירות, אך מאחורי הקלעים פעל נתניהו כדי להאריך את כהונתו ולמנוע בחירות. המערכת הפוליטית הופתעה שלמחרת הודיע נתניהו על צירופה לממשלה של מפלגת קדימה בראשות שאול מופז, במטרה לקדם תחליף ל"חוק טל". עם זאת, ההרמוניה בין שתי המפלגות לא החזיקה מעמד, וחודשיים לאחר מכן פרשה קדימה מהממשלה במחאה על פירוק הוועדה לקידום השוויון בנטל. לאור הפרישה החליט נתניהו לתמוך בהקדמת הבחירות ובפיזור הכנסת. הבחירות נקבעו ל-22 בינואר 2013, עשרה חודשים לפני המועד שתוכנן. בבחירות עצמן נתניהו התאחד עם ישראל ביתנו וזכה בפער גדול בבחירות.

 

בחירות 2015 - החשש מהפלת הממשלה:

 

לאחר מערכת הבחירות ב-2013 הקים נתניהו ממשלה שכללה את יש עתיד, ישראל ביתנו, הבית היהודי והתנועה בראשות ציפי לבני. לראשונה זה עשר שנים הסיעות החרדיות נותרו מחוץ לממשלה. עוד מראשיתה בלטו המחלוקות בין מספר גורמים בקואליציה, כשבמרכזם תהליך השלום ושינוי מתווה גיוס החרדים לצה"ל.

 

למרות המחלוקות, הקואליציה הצליחה לתפקד ולהעביר את החוקים שעמדו על סדר יומה, כשמבצע "צוק איתן" שהתנהל ביולי 2014 הוביל לאיחוד שורותיה. עם זאת, המתח בין הסיעות הגיע לשיאו כשהוגשה הצעת חוק "ישראל היום", שנועדה לאסור חלוקת עיתונים בחינם. הצעת החוק עברה בניגוד לעמדת נתניהו והוא האשים את שותפותיו בחתרנות. הסיעות השונות העלו האשמות על ניסיונות להפלת הממשלה והרכבת ממשלת חלופית, ונתניהו ביקש לקיים הצבעה שמית על הצעות אי האמון שהגישה האופוזיציה.

 

 יאיר לפיד
 

יאיר לפיד - נתניהו האשים אותו בחתירה להפלתו (ללא קרדיט)

 

 

ב-1 בדצמבר נפגש נתניהו עם יאיר לפיד, שר האוצר ויו"ר יש עתיד, בניסיון לפתור את המחלוקת הפוליטית, אך הצדדים לא הגיעו להבנות. למחרת הודיע נתניהו על פיטוריהם של לפיד ושל שרת המשפטים ציפי לבני, בטענה שפעלו יחדיו בסתר כדי להקים ממשלה חלופית ולהוביל להפסקת שלטונו. באותו יום פרשו שתי הסיעות מהקואליציה, ונתניהו הודיע על הקדמת הבחירות לתאריך 17 במרץ 2015, שנתיים בלבד לאחר הבחירות הקודמות. לטענתו של פרופ' חזן "כישלון הממשלה היה ידוע מראש, שכן הקואליציה עם יאיר לפיד לא הייתה טבעית". בבחירות עצמן, הליכוד בראשות נתניהו גברה על המחנה הציוני וזכתה ב-30 מנדטים, במה שהוציא לדרך את כהונתו הרביעית של נתניהו והשלישית ברציפות.

 

בחזרה ל-2018

 

פרופ' חזן מעריך כי "המשבר הפוליטי הנוכחי פתיר ואינו שונה מקודמיו, אך השאלה שצריכה להישאל היא האם הגורמים המעורבים רוצים לפתור אותו". לטענתו, "המפלגה הגדולה הפכה למיעוט בתוך הקואליציה מבחינת יכולת השפעתה והמפלגות האחרות מריחות שבתוך שנה יתקיימו בחירות. נתניהו הפך לחלש וללחיץ, והשאלה באילו נסיבות הוא יהיה מוכן ללכת לבחירות".

 

המועד שנקבע בחוק לקיום הבחירות לכנסת ה-21 הוא נובמבר 2019. לטענת פרופ' חזן, "גם אם ראש הממשלה יצלח את המשבר הנוכחי, זה רק עניין של זמן עד שהממשלה תגיע לסיומה. בכל מקרה הבחירות לא יתקיימו במועד המתוכנן". חזן אמר כי "לממשלה יש שתי אופציות: להחליט על בחירות כעת או להמשיך לקרטע תקופה נוספת כשברקע יצוצו משברים בין חברות הקואליציה".

 

פרופ' חזן מעריך כי בחירות בעת הנוכחית לא תיטיב עם אף אחת מהמפלגות, מלבד הליכוד ויש עתיד: "החרדים לא רוצים ללכת לבחירת על חוק הגיוס כיוון שזה עשוי לחזק את לפיד, כחלון רוצה להישאר שר האוצר ומפלגת העבודה נמצאת במצב בעייתי. עם זאת, נתניהו נמצא במצב הטוב ביותר והבחירות יכולות להיות מפלט מעולה מעננת החקירות".