BETA

07.03.2018

22:49

יצא למסע אופניים לזכר חבריו – 33 שנים לאחר שנפצע אנוש בלבנון

יהודה כהן היה חייל צעיר כאשר כמעט קיפח את חייו ב"אסון הספארי", שבו נהרגו 12 חיילי צה"ל. עשרות שנים לאחר מכן הוא רכב לזכרם במשך 12 ימים, ממטולה עד אילת. צפו

יהודה כהן, שנפצע אנושות ב"אסון הספארי", ליד העיירה מארג' עיון בלבנון בשנת 1985, ארגן מסע אופני יד לזכרם של 12 חללי צה"ל שנפלו באסון. 14 חיילים נוספים נפצעו בתקרית, שבה מחבל מתאבד שנהג בטנדר אדום פוצץ עצמו ליד שיירה של משאיות מסוג "ספארי", עם מטען של 150 ק"ג חומר נפץ.

 

"בכניסה ללבנון וביציאה היה פחד מאוד גדול", סיפר כהן על המצב טרם נסיגת צה"ל מהמדינה, "יושבים גב אל גב כדי שנוכל לצפות לאחור כדי שלא ניתקל. אתה מרגיש את השנאה של התושבים בעיניים, המבטים שלהם אומרים 'אתם לא שייכים לפה'".

 

לכתבות נוספות בחדשות עשר >>

מבוכה לקואליציה: חוק חזקת הגיל הרך עבר במליאה - אך נפסל

המשטרה הבריטית: הרעלת המרגל הרוסי לשעבר - ניסיון חיסול

זעם במשפחת היועץ הביטחוני הבכיר: אף נציג ממשלה לא בא להלוויה

 

 יהודה כבן, שנפצע אנוש באסון הספארי
 

יהודה כהן, שנפצע אנוש באסון הספארי (חדשות עשר)

 

 

את היום המר כהן לא שכח. "עפתי באוויר, נפלתי על הקרקע. הדבר הראשון שעשיתי זה התחלתי לרוץ", נזכר כהן באירוע הקשה, "כולי בערתי, ממש כמו לפיד. התגלגלתי והצלחתי לכבות את עצמי. שמעתי צעקות ובכי".

 

"אני זוכר בבית החולים שהייתי במצב קשה מאוד, והחלטתי שאם זה היה בשבילי, אני יכול לוותר על החיים", הוסיף כהן, "אני חושב שאם לא המשפחה הקרובה והחברים לא הייתי שורד את התקופה הזו, כי הייתה תקופה מאוד קשה".

 

 אסון הספארי
 

אסון הספארי (חדשות עשר, באדיבות ערוץ 1)

 

 

"האירוע נשכח מכמה סיבות. גם בגלל שעברו 33 שנה, וגם בגלל שהיו, לצערנו הרב, המון אירועים טראגיים במדינה שלנו", מסביר יהודה, "אבל בשביל זה אנחנו פה, בשביל לזכור את הנופלים, ולהזכיר לכולם שהיה אירוע כזה ו-12 משפחות בחיים לא יחזרו להיות אותן משפחות".

 

כהן החליט לשלב את תחביב רכיבת אופני היד שלו יחד עם הצורך להנציח את זכר הנופלים. את המסע מצפון הארץ לדרומה, עשה ב-12 ימים, שבהם עשה עצירה בכל יום. כל עצירה לזכר נופל אחר, בהשתתפות קרוביו.

 

 טקס זיכרון במסע אופניים לזכר הרוגי אסון הספארי
 

טקס זיכרון במסע האופניים לזכר הרוגי אסון הספארי (חדשות עשר)

 

 

"הייתי כל יום יוצא לחלון של הסלון ומסתכל על העננים", סיפר בעצב ניסים דהן, אביו של טוראי משה דהן שנהרג באסון, "אולי מאיזשהו ענן הוא ירים לי את היד ויגיד לי: 'אבא, הנה, אני פה. הכול בסדר'".

 

במהלך העצירות הוציאו המשתתפים תמונות, הקריאו שירים או פשוט ישבו במעגל והעלו זיכרונות מחבריהם שמתו בגיל צעיר. "המסע הזה בא להגיד בעיקר להורים ולמשפחות השכולות, שאנחנו את היקירים שלהם גם אחרי 33 שנים - לא נשכח", חתם כהן את המאורע.