BETA

06.03.2018

12:34

פאבים כשרים ובתי קפה ללא תעודה: מהי ההגדרה האמיתית ל"כשרות"?

ב"ברקוד" הציגו אמש את הנשים החדשות שמשגיחות על הכשר המוצרים בארגון צהר. אבל מה בעצם יכול להגדיר את העסק ככשר - האם רק ההלכות היבשות על האוכל או גם אופי המקום?

מהפך הכשרות בישראל.

 

אם אתם לא מכירים את הגולה, תרל"ח, ארץעיר, שפירא ועוד שלל פאבים וברים שהם בעלי תעודת כשרות של הרבנות, כנראה שאין לכם חברים דתיים או קרובי משפחה בפתח תקווה וירושלים.

 

בשנים האחרונות עוד ועוד מקומות בילוי לצעירים נפתחים באישור המוצהר של הרבנות הראשית, עם תעודות כשרות. בתחקיר "ברקוד" ששודר אתמול נאמר כי לרבנות יש בלעדיות על המילה "כשרות" ולכן אף עסק לא יכול להגדיר עצמו ככשר אם אין לו תעודה.

 

>> כתבות נוספות בחדשות עשר:

שמאלה בג'נה ג'יימסון: רחובות נקראו בווייז על שם כוכבות פורנו

תמונות לוויין חושפות: קוריאה הצפונית שבה להפיק פלוטניום

היסטוריה בקוריאה: קים ג'ונג און נפגש עם משלחת מהדרום

 

מעניין האם ההגדרה "כשר" תקפה אך ורק על האוכל עצמו או גם על האווירה השוררת במקום. בסדרת הכתבות של עקיבא נוביק, "הדתל"שים", ציין בעלים של פאב "השוקה" בירושלים, שמחזיק גם בתעודת כשרות כי אם הוא היה רב – לא היה נותן למקום הכשר. אני מנחשת שזה כנראה בגלל אווירה מינית ומתירנית שאופפת את הלקוחות שמגיעים לבלות במקום.

 

 בחורות דתיות בפאב התרל"ח בפתח תקווה
 

בחורות דתיות בפאב התרל"ח בפתח תקווה (אפרת קרסנר)

 

 

לעומת זאת, בכתבת "ברקוד" על מונופול הכשרות, ציין בעל בית הקפה הירושלמי "קרוסלה", שכל מוצריו בו כשרים מבחינה הלכתית, כי אינו יכול להתמודד עם חוסר המקצועיות של המשגיח ועבודתו המינורית בעבור התשלום העצום. לכן הוא בחר לוותר על הכשרות, למרות שאין שום דבר לא "כשר" במוצרים.

 

וזה קרה לי לא מעט, שהגעתי אל מסעדות ועסקים שבהם נטען כי כל המוצרים כשרים אך אין בהם תעודה. בחלק מהמקרים אמרו לי שהתעודה תגיע בהמשך, ויש אפילו מקרים שבהם אמרו לי שהאוכל מגיע עם הכשר אבל הם לא רוצים את התעודה של הרבנות.

 

הרב רפי פויירשטיין, יו"ר ארגון רבני "צהר" סיפר לחדשות עשר מה דחף למיזם הכשרות החדש: "יש עשרות בתי עסק שאין להם כשרות, שהם פנו אלינו ואמרו לנו 'בואו תנו לנו אתם את הכשרות". הרב פויירשטיין ציין כי אינו מעוניין להוסיף מדוע עוד ועוד בתי עסק דוחים את הכשרות של הרבנות, אבל כולנו יודעים שזה בגלל שחיתות.

 

ההגדרה ל"כשרות" כיום אינה מהווה בהכרח אישור לכך שבית העסק יפעל על פי הנהלים הכשרים מבחינת ההלכה היהודית, אלא אך ורק תוקף לכך שהרבנות הראשית משגיחה על המקום. וכך משגיח יכול לעשות עבודה גרועה מאוד מבלי שמישהו יתן על כך את הדין.

 

כך או כך נראה שאין זה משנה לאוכלוסייה הדתית, שבוחרת ללכת ולאכול בבתי עסק שלאו דווקא מחזיקים באישור הרשמי של הרבנות. הצעירים הדתיים למשל גם יכולים לצאת ולשתות במקומות לא כשרים שאין להם תעודה.

 

אז אולי מבחינת התקנון והמכרזים הרשמיים של משרדי הממשלה, רק לרבנות הראשית יש בעלות על המילה "כשרות", אבל מבחינת התהליכים שמתרחשים בשטח – זה כבר מזמן לא בעיה.