BETA

06.03.2018

04:14

חוק יום לימודים ארוך יידחה גם הפעם, אך האם הוא בכלל נחוץ?

לפני 21 שנים התקבל החוק, אך הוחל חלקית. המחקרים מראים כי הוספת שעות לימוד לתלמידים מרקע דומה לא משפרת את הציונים, אך לא כך במקרה של תלמידים חלשים • חשבון פשוט

21 שנים חלפו מאז חוקק חוק ים לימודים ארוך, שקובע כי מספר שעות הלימוד השבועיות לא יפחת מ-37, ושבלפחות ארבעה ימים בשבוע ילמדו התלמידים שבע שעות ביום. אבל החוק יושם רק חלקית ובכל שנה דוחים את החלתו, כך צפוי גם בחוק ההסדרים הקרוב, שיידחה אותו עד ל-2023 - צעד שחוסך למדינה מיליארדים.

 

שר החינוך בזמן החקיקה, זבולון המר, החיל את החוק במוסדות חינוך בשכונות שיקום, יישובי עדיפות לאומית א' או קו עימות, או בעלי שיעור גבוה של אבטלה. עשור מאוחר יותר, השרה יולי תמיר החילה את החוק גם על גני חובה. כיום ההגדרות האלו חלות על יותר מ-300 אלף ילדים בביתי ספר וגנים - אבל יש עוד מיליון ומאתיים ילדים וילדות שלא נהנים ממנו, האם הם זקוקים לו?

 

משינון להעמקה: הספרים בבגרות בהיסטוריה - על השולחן
 

תלמידים בבית ספר (חדשות עשר)

 

 

מחקר שנערך בשנת 2009, על גבי תוצאות מבחני המיצ"ב של תלמידים מאותו רקע סוציו-אקונומי, לא מצא הבדל בתוצאות בין תלמידים שלמדו ביום לימודים ארוך לבין אלה שלא. מהצד השני, בהשוואה מול תלמידים מרקע סוציו-אקונומי חזק, הוכח צמצום פערים בציונים. כלומר שהמחקר מסיק כי יום לימודים ארוך תורם לתלמידים ותלמידות מרקע חברתי חלש (אלו שכבר כעת החוק חל עליהם), אך לא השפיע על תלמידים ותלמידות מרקע חזק.

 

למרות הביצוע החלקי, ילדי וילדות ישראל כבר לומדים הרבה שעות ביחס לכמה מדינות מפותחות. לפי ה-OECD, בישראל לומדים 956 שעות בשנה - יותר מבגרמניה, נורווגיה ודרום קוריאה. אך אולי בכל זאת הגיע הזמן להחליט אם המדינה בעד החוק שנחקק כבר לפני שני עשורים.