BETA

05.03.2018

10:01

השופטת פוזננסקי כץ ועו"ד שחם-שביט
השופטת פוזננסקי כץ ועו"ד שחם-שביט
,חדשות עשר וצילום מסך ביוטיוב

"קשה להאמין שזה המקרה היחיד": הכנסת דנה בפרשת המסרונים

ועדת החוקה דנה בדפוסי העבודה בין השופטים לגורמי אכיפת החוק, בעקבות חשיפת חדשות עשר. פרקליט המדינה: "זה היה מקרה חריג"

ועדת החוקה של הכנסת התכנסה הבוקר (שני) לדיון על דפוסי העבודה בין השופטים לבין גורמי אכיפת החוק בעקבות חשיפת פרשת המסרונים בחדשות עשר, שכללה התכתבות בעייתית בין השופטת רונית פוזננסקי-כץ ומנהל החקירה ערן שחם-שביט.

 

בדיון משתתפים פרקליט המדינה שי ניצן, השופט בדימוס נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין, נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות השופט בדימוס דוד רוזן, מנהל בתי המשפט השופט מיכאל שפיצר, ראש חטיבת החקירות במשטרה תנ"צ ערן קמין, הסניגור הארצי הראשי יואב ספיר, יו"ר רשות ניירות ערך ענת גואטה וראש לשכת עורכי הדין אפי נווה.

 

>> עוד כתבות בחדשות עשר: 

יועץ נתניהו לשעבר חפץ מנהל מגעים לחתימה על הסכם עד מדינה

מבן גוריון ועד יעלון: מת יועץ שרי הביטחון אורי לוברני

החשוד שנחקר בתיק 4000: ראש המטה לשעבר של נתניהו במש' התקשורת

 

 ניסן סלומינסקי
 

ניסן סלומינסקי (דוברות הכנסת)

 

 

יו"ר ועדת החוקה ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) פתח את הדיון: "קשה להאמין שזה המקרה היחיד. צריכה להיות חקירה בדיקה של כל המערכת של קשר בין תובעים לשופטים. אני חושב שחוק המעצרים זה פגיעה אנושה בחירותו של אדם".

 

פרקליט המדינה שי ניצן אמר מנגד כי: "יש שאלה מה קרה במקרה ספציפי אחד. שאלה נפרדת היא האם מדובר במקרה שמלמד על נורמה ולמיטב ידיעתי הוא חריג. אני לא מכיר מקרה דומה. אכן היתה פה התנהלות לא ראויה, אבל לא נמצאה ראייה לפגיעה בזכויות העצורים. היו קריאות לפתוח בחקירה פלילית, חקירה כזו נפתחת כשיש חשד למעשה פלילי. הגענו למסקנה שאין פה מעשה פלילי ולא נפתח חקירה כזו כדי לרצות מישהו. גם ריבלין לא מצא חשד למעשה פלילי".

 

"יש הכרח לעיתים בדיון במעמד צד אחד כדי להציג חומר חסוי לשופט", הבהיר ניצן. "אני מניח שבמעמד צד אחד היא (השופטת פוזננסקי-כץ) אמרה במקרה הזה להוריד את ימי המעצר, אבל ההחלטה היא שלה. השאלה אם מדובר בשגרה. אני לא חושב ששופטים צריכים להסתמס עם תובעים, נפל פה כשל ספציפי. התשובה חד משמעית לא – לא מדובר בשגרה".

 

עוד התייחס ניצן לדברי לסלומיאנסקי על חוק המעצרים:"חוק זה נחקק ב-1996 והוא יחסית עידכן את הנורמות לפני כן, שופט מעצר מאריך ככלל עד 30 יום, ולהערכתי ב-%99 אין מעצר יותר מזה אלא אם הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים ויש הליך. הרוב נעצרים לימים בודדים עד שבוע, מעבר ל30 יום צריך אישור מיוחדים ממשנה לפקרליט המדינה בשביל בכלל לפנות לשופט שלום ועל כל החלטה אפשר לערור למחוזי. בחוק יש מערכת איזונים טובה".

 

פרקליט המדינה שי ניצן
 

פרקליט המדינה שי ניצן (ארן דולב)

 

 

נציב תלונות הציבור ריבלין שיבח את מענה הרשויות לחשיפת הפרשה: "הצד החיובי בפרשה הוא המענה שנתנו כל הרשויות", ציין. "זה התחיל בתקשורת שחשפה את הכשל והציפה את הבעיה, וכבר באותו ערב קיבלתי פניה משקד וחיות, פניה משותפת נדירה, שממחישה את החשיבות והחומרה של הדברים. שתיהן ביקשו שהבירור יעשה בדחיפות ובמהירות".

 

עוד הוסיף ריבלין: "הכשל נבע מהקשר הפסול בין נציג התביעה והשופטת. בהיבט האישי נוצר פגם אסתטי ואתי - פמיליאריות לא ראויה וגם הפרת כללי אתיקה. זה יצר כשל מהותי בקיום הליכים טרם משפט, הוצאת צווי חיפוש ומעצר ודיונים בהארכות מעצר.

 

ראש הרשות לני"ע ענת גואטה אמרה בדיון: "מדובר היה בטעות בשיקול דעת ומקרה חריג. העובד מצוי כרגע בעיצומו של הליך משמעתי. גם החקירה עדיין במהלכה. לאחר מכן נקיים הליכים שיבטיחו שהמקרים לא יישנו בעתיד".