BETA

עודכן:

"קירבה פסולה, אך אין הטיית משפט": ההמלצה - דין משמעתי לשופטת

דוח חריף של נציב התלונות: הקשר הבעייתי בין פוזננסקי-כץ לחוקר תיק 4000 ברשות לני"ע החל עוד בטרם המסרונים, כשחזרה לדון בתיק לבקשתו. עם זאת, הנציב לא המליץ להדיחה

נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אליעזר ריבלין, המליץ היום (שלישי) לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ולשרת המשפטים איילת שקד להעמיד לדין משמעתי את השופטת רונית פוזננסקי-כץ, שהתכתבות ווטסאפ בעייתית בינה לבין מנהל חקירת תיק 4000 ברשות לניירות ערך נחשפה שלשום בחדשות עשר. בהחלטתו, ריבלין לא המליץ להדיח את השופטת ולא להעמידה לדין פלילי. 

 

עם זאת, דוח הנציב, שנפתח בכותרת "היוהרה, הכסילות ומסרוני הווטסאפ", חריף וחושף פרטים חדשים על הפרשה. הקשר "הפסול" בין פוזננסקי-כץ למנהל החקירה מטעם הרשות, עורך הדין ערן שחם שביט, החל עוד בטרם חילופי המסרונים. השופטת, בזמן שהייתה בשנת שבתון, קיבלה פנייה משחם-שביט שתשוב ותדון בתיק 4000. "כאן נזרעו הזרעים הנוספים של ההתנהלות השיפוטית הקלוקלת ושל הפרקטיקה המערכתית הפסולה", כתב ריבלין, שגם ביקר את הממונים עליה שאפשרו לה לשוב ולדון בתיק.

 

הדוח המלא של נציב הציבור על שופטים בבקשת הבירור על השופטת פוזננסקי-כץ

 

 

ריבלין חושף כי הקשר בין פוזננסקי-כץ לשחם-שביט נמשך על פני ימים רבים, קשר "שהדרדר במהרה לדיאלוג פסול": "במהלך החודשים יוני, יולי, דצמבר 2017, וינואר ופברואר 2018, פנה עו"ד שחם-שביט מספר פעמים ישירות לשופטת, בענייני הדיונים הקבועים במעמדו", כתב ריבלין. "כך למשל הוא מודיע לה על המועד בו יגיעו אליה לדיון נציגי הרשות, מוסר לה מראש מידע על עמדות נציגי הרשות כפי שתובאנה בביהמ"ש ופונה בשאלות לוגיסטיות אחרות אליה", הוסיף.

 

"טיב ההתכתבויות ביניהם מגלה כי נציג הרשות לניירות ערך, בהסכמת השופטת ובשיתוף פעולה שלה, 'עקף' את הדרך המנהלית בכל הנוגע לקשר בין שופט לבעלי דין", המשיך ריבלין וקבע כי "התנהלות זו פגומה מיסודה". בהמשך כתב על הקשר בין השניים: "Familiarity breeds contempt (היכרות מובילה לביזוי) אומר הפתגם, והביזוי התגשם במקרה זה".

 

השופטת רונית פוזננסקי כץ
 

השופטת רונית פוזננסקי-כץ (חדשות עשר)

 

 

אולם למרות הגילויים החדשים על הקשר בין פוזננסי-כץ לשחם-שביט, אותו כינה כאמור ריבלין "פסול", הנציב מדגיש כי אין מדובר בהטיית משפט. "אין זה המקרה בו השופט רוקם בסתר מזימה עם התביעה", כותב ריבלים. "בשום פנים לא הייתה כאן הטיית משפט או קנוניה".

 

הכדור כעת עובר לנשיאת העליון אסתר חיות והשרה שקד, שיצטרכו להחליט אם לקבל את המלצתו של ריבלין. בתגובה לפרסום הדוח מסרו השתיים כי הן מתכוונות ללמוד אותו על מנת לקבל החלטה מתאימה, והודו לריבלין "על שטיפל בבקשת הבירור ללא דיחוי ועל עבודתו היסודית".

 

במידה ויוחלט לקבל את המלצתו של הנציב ולהעמיד את פוזננסקי-כץ לדין משמעתי, חיות תמנה הרכב מיוחד של שופטים מכהנים או בדימוס. לרוב, בראש ההרכב עומד שופט עליון מכהן. קיימת אפשרות שחיות ושקד ינסו להדיח את השופטת דרך הוועדה לבחירת שופטים או שירמזו לה כי כדאי לה לפרוש מרצונה.

 

 שרת המשפטים איילת שקד ונשיאת העליון חיות
 

שרת המשפטים איילת שקד ונשיאת העליון חיות (דוברות שרת המשפטים)

 

 

סנגורה של פוזננסקי-כץ, עו״ד אופיר סטרשנוב, מסר בתגובה להחלטת הנציב: "הוכח באופן חד משמעי שהשופטת לא פגעה בזכויות החשודים ועורכי דינם, ולחלופת המסרונים יש הסבר פשוט שפרטיו הובאו בפני הנציב. מדובר בהתכתבות טכנית שנגעה למערכת היחסים בינו לבין נציג המשטרה בנוגע לדיון שהיה אמור להתקיים בלשכתה במעמד צד אחד, ולא לדיון המעצר שהיה אמור להתקיים באולם המשפט במעמד שני הצדדים. בפרשה זו, כמו גם בכל דיוני המעצר בהם דנה, שקלה השופטת פוזננסקי-כץ כל בקשת מעצר בקפידה והחלטותיה נבעו תמיד משיקולים משפטיים טהורים, ללא כל הטיה או דעה קדומה, ותוך מתן משקל בכורה וחרדת קודש לכבוד האדם וחירותו".

 

סנגורו של שחם-שביט, עו"ד עודד סבוראי, מסר בתגובה: ״דו״ח השופט ריבלין מצייר תמונה ברורה שהתנאים והנורמות הקיימים בבימ"ש השלום בת״א לא נתנו בידי עו״ד שחם-שביט ברירה אלא לנהל עם השופטת פוזננסקי-כץ התכתבות באמצעות מסרונים בכל הנוגע לענייני הלוגיסטיקה של דיוני המעצרים בתיק בזק ותיק 4000. לאחר שהובהרו ההקשר והתוכן של חליפת המסרונים בין עו"ד שחם-שביט והשופטת, ברור כעת כי הפרשנות הראשונה שניתנה היתה מוטעית ומוטה".

 

 עורכי הדין של השופטת פוזננסקי
 

עורכי הדין של השופטת פוזננסקי (ללא קרדיט)

 

 

פוזננסקי-כץ כיהנה כשופטת בדיוני הארכות המעצר בפרשת 4000. התכתבות הווטסאפ שנחשפה בחדשות עשר בינה לבין שחם-שביט, מעידה על תיאום לכאורה בין השניים. בעקבות החשיפה, היא הושעתה מתפקידה, וחיות ושקד הגישו בקשת בירור לנציב תלונות הציבור על שופטים, שכאמור המליץ היום על העמדה לדין משמעתי. 

 

מוקדם יותר הודתה שקד כי "לאחר שפורסמו כל העובדות בפרשת המסרונים, התמונה בה השתנתה". שרת המשפטים התכוונה בין השאר לפרסום התכתבות הווטסאפ המלאה בין פוזננסקי-כץ לשחם-שביט. "כל השופטים שדיברתי איתם אמרו לי שבוודאי שמסתמסים על מנת לתאם, גם השופטת הזו וגם אחרים שאין להם עוזרים והם עושים בעצמם את התיאומים", אמרה, "אבל לדבר על מספר ימי המעצר זה דבר שלא צריך לעשות".

 

 התכתבות בין שופטת השלום פוזננסקי כץ לנציג רנ"ע
 

ההתכתבות בין שופטת המעצרים פוזננסקי-כץ לנציג רנ"ע (חדשות עשר)

 

 

על רקע הדוח, תקף השר לביטחון פנים גלעד ארדן את המעורבים בפרשה: "כבר שנים יש לי ביקורת קשה על הנורמות של השופטים", אמר, "כשמדובר בנבחרי ציבור כל הזמן דורשים חקירה פלילית, אך כשמדובר בשופטים שאמורים להוות את הדוגמא האישית הכי קיצונית עושים הנחות".

 

אמש הבהירה השופטת באמצעות מקורביה כי לא תפרוש מתפקידה. אחד מהם אמר לחדשות עשר כי השופטת התנסחה באופן בלתי מוצלח – אך לא חרגה משמירה על טוהר המידות. "השופטת התבקשה להגיע מחופשה ארכה שנטלה במהלך חודש אבל על אסון כבד במשפחתה, ונאלצה לתאם את מועדי הדיונים ממכשיר הטלפון שלה ללא עוזר משפטי מתמחה או מזכירות", הסביר המקורב את הסיבה לשימוש בטלפון הנייד להתקשרות עם עו"ד ערן שחם-שביט מהרשות לניירות הערך.

 

למרות בקשת הסנגורים של יועץ התקשורת, ניר חפץ, ובעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ', לשחררם על רקע הפרשה, השופט שהחליף את פוזננסקי-כץ, עלאא מסארווה, החליט אתמול להאריך את מעצרם של החשודים בפרשת 4000. מעצרם של אלוביץ' וחפץ הוארך בשבעה ימים ומעצרו של אלי קמיר בשלושה ימים. שני הראשונים ערערו על ההחלטה לבית המשפט המחוזי, שדחה את ערעורם, והם מתכוונים לערער על כך לעליון.

 

 עו"ד שחם שביט והשופטת פוזננסקי
 

עו"ד שחם-שביט והשופטת פוזננסקי-כץ (חדשות עשר וצילום מסך ביוטיוב)

 

 

בדיון הארכת המעצר חזר השופט מסארווה על בקשת הסנגורים בעקבות חשיפת ההתכתבות בין השופטת לנציג הרשות ניירות ערך, בטענה לתיאום מוקדם. על כן, לדבריו, "לאור הנסיבות החריגות בחנתי בעצמי את התשתית הראייתית, עיינתי בה וכן בחומרים שהוגשו לבית המשפט. מדובר בחומרי חקירה רבים". לטענתו, "קשה להמעיט בחומרת הפרשה, אבל החשש הסביר משיבוש חקירה עלה לפני גל המעצרים הנוכחי".

 

עוד הוסיף השופט מסארווה כי "כידוע, בעבירות מסוג זה קיים חשש מותנה לשיבוש, דבר שיצא אל הפועל. החשודים שנותרו במעצר הם המרכזיים שנמצאים בלב הפרשה. איני מתעלם מטענות החשודים מתנאי מעצר קשים, אולם האינטרס הציבורי מול האמת. שחרור החשודים עלול לפגוע בחקירה. בסופו של יום, אם נפלו פגמים בהליך המשפטי, על בית המשפט לקבוע אם ניתן לשחררם לחלופת מעצר. כרגע לא ניתן לעשות זאת".

 

בנוסף, מנכ"לית בזק סטלה הנדלר וחברת הדירקטוריון ורעייתו של בעל השליטה, איריס אלוביץ', השתחררו למעצר בית בתנאים מגבילים - הראשונה לשבעה ימים והאחרונה לעשרה ימים. זאת, בעקבות הסכמות בין המשטרה והרשות ני"ע טרם הדיון. בהודעות שנחשפו אמש בין השופטת לחוקר הרשות לניירות ערך, עורך הדין ערן שחם-שביט, תיאמו השניים לכאורה להאריך את מעצרן של הנדלר ואלוביץ' ביומיים, לאחר שהמשטרה תבקש להאריכו בשלושה ימים.

 

 חפץ ואלוביץ'
 

חפץ ואלוביץ' (ללא קרדיט)