BETA

מרמון ועד המסרונים – היסטוריה של מעידות בחקירות אנשי ציבור

כמעט בכול פרשה משפטית גדולה, החוקרים והפרקליטים נבחנים על כל פעולה, כל אמירה וכל כתם בעבר שלהם. בפרשות של אישי ציבור, הדבר האחרון שמותר להם הוא למעוד • פרשנות

זו אינה הפעם הראשונה שפרשות הקשורות למערכת אכיפת החוק מעיבות, לעיתים אפילו מאפילות על החקירות והחשדות בתיקים ציבוריים בולטים. כמעט בכול פרשה משפטית משמעותית, החוקרים והפרקליטים שעובדים על תיק נגד איש ציבור נסרקים ב-MRI - כל פעולה ואמירה שלהם נבחנים תחת זכוכית מגדלת. 

 

בשלב זה, כמעט תמיד, מגיעה המעידה. לעיתים היא משמעותית, לעיתים היא קטנה, אבל היא תמיד מעוררת רעש גדול, זאת מאחר ומדובר בנציגי החוק. זה קרה בפרשת רמון והאזנות הסתר שלא דווחו, זה קרה בהתבטאויות שהוקלטו של התובע בתיק אולמרט, זה קרה בעוד תיקים רבים. 

 

>> כתבות נוספות בחדשות עשר:

פרסום ראשון: ניר חפץ חשוד שמחק מסרונים מפלילים

חשד: אב רצח את בנו בן ה-4 - והתאבד

בזכות הגיבוי מרוסיה ואיראן - אסד לא בוחל באמצעים באל-רוטה

 

בפרשות נתניהו, בכירי מערכת המשפט ורשויות אכיפת החוק תחת ארטילריה מיומן הראשון. בפרשות האלה, הדבר האחרון באמת שמותר להם הוא למעוד. תחילה ישנו המפכ"ל, רב ניצב רוני אלשיך, שמתקשה לספק לציבור הסברים, וודאי לא ראיות לרמז שלפיו אנשי נתניהו מפעילים חוקרים פרטיים נגד חוקרי משטרה. 

 

 השופטת פוזננסקי כץ ועו"ד שחם-שביט
 

השופטת פוזננסקי כץ ועו"ד שחם-שביט( חדשות עשר, צילום מסך ביוטיוב)

 

 

שנית, הצעת שוחד, לכאורה, שמקבלת נשיאת בית משפט מחוזי לשעבר ולא מדווחת עליה ונשיאת בית המשפט העליון, שאמנם שומעת ממנה גרסה מעומעמת ומבולבלת, אבל בכל זאת שומעת.

 

חשיפת חדשות עשר אתמול על המסרונים בין השופטת לחוקר הייתה השיא. במקרה הזה לא מדובר באיזה גורם אינטרסנטי שתיווך את המידע, אלא בחליפת מסרונים שנקלטה, תכתובת שיכולה להתקיים רק במקום שבו שורות תחושת היבריס ותחושת ביטחון מופרז כאילו לנו, לאנשי החוק, מותר הכול, כי אנחנו הרי הטובים בסרט הזה. 

 

רק בסרטים מותר לאנשי חוק לעשות מה שהם רוצים. ראשי מערכות המשפט ואכיפת החוק חייבים להפיק את הלקח. מלבד הפגיעה בזכויות החשודים והעצורים, יש פה גם פגיעה בשיח הציבורי ובאמון הציבור. ההוכחה לכך היא שכבר 24 שעות עוסקים בתפקוד אנשי המערכות במקום בחשד לשוחד תמורת מאות מיליוני דולרים.