BETA

23.02.2018

12:18

כששמורת החולה נפתחה, נפתח גם עידן חדש בין הישראלי לטבע

ב-1964 הוכרזו שמורות הטבע הראשונות בישראל, שנים ספורות לאחר שהפרויקט הציוני הגדול - ייבוש החולה - התברר כטעות שעלולה להוביל לאסון אקולוגי • 70/70, פרויקט מיוחד

כיום ישראל מלאה שמורות טבע, מתל דן ועד חוף האלמוגים באילת, מים המלח ועד חוף אשקלון, אבל בספטמבר 1964, פורסם כי שמורת החולה וחוף דור יהיו הראשונות שיזכו לכבוד.

 

שבע שנים קודם, הושלם ייבושו של אגם החולה - ואז, התברר שהמשימה אמנם הושלמה בהצלחה, אבל זו לא היתה המשימה הנכונה אלא טעות כמעט פטאלית. פרופ' גונן שרון, מהתוכנית לתואר שני בלימודי גליל במכללה האקדמית תל-חי, מסביר לחדשות עשר במאמר מיוחד מה השתבש.

 

 

 

"ניסיונות לייבוש אגם החולה התחילו כבר במחצית המאה ה-19. טורקים, לבנונים, גרמנים, ויהודים הציעו תוכניות שונות וניסו להניע את פרויקט הייבוש אבל לא הגיעו לידי ביצוע. הקמת המדינה הביאה משבר ברעיון הציוני, ככל אידיאל שמתגשם. משבר חמור עוד יותר העיב על הקרן הקיימת לישראל, שמטרתה הרשמית והמוגדרת, רכישת אדמה לעם היהודי בארצו, הפכה למיותרת. הקק"ל הייתה זקוקה אם כן לצידוק לעצם קיומה וייבוש החולה הוכרז כתכנית החגיגית ליובלה.

 

"המטרות המוגדרות של התכנית לייבוש החולה היו מניעת מלריה, תוספת קרקע לחקלאות, סילוק מכשול לתחבורה, הגדלת פוטנציאל המים של המדינה על ידי הפחתת ההתאיידות, וניצול אדמת הכבול, שבקרקעית האגם והביצות, לדישון, לתעשייה ולאנרגיה. בהקשר למניעת המלריה, חשוב לציין שהמלריה הודברה בעמק החולה עוד לפני שהחל מפעל הייבוש, בעקבות השימוש ב-DDT להדברתה. 

 

"היום יודעים כי הייבוש היה טעות. המלריה הוכחדה עוד לפניו. אדמות הכבול לא היו פוריות ומתאימות לחקלאות ונוצרו בהן בולענים. האגם תפקד כפילטר, והחומרים המזיקים הגיעו לכנרת והזיקו משמעותית לאיכות המים

 

"עבודות הייבוש החלו בחודש מארס 1951. יקשה כיום להבין את ההרגשה החגיגית וההתלהבות הציבורית העצומה שליוותה את העבודות באותם ימים. מדינת ישראל הצעירה ראתה בייבוש החולה אידאולוגיה ומבצע של יוקרה. פעולות ייבוש החולה כונו 'פרויקט' והיוו את פסגת המאמץ הציוני באותם ימים. הצגת פרויקט ייבוש החולה כסמל לאידאולוגית כיבוש השממה נעשתה באמצעות תערוכות, ספרי לימוד, סרטים, מפות, ביקורים וטקסים. גם בפרסומות הישראליות למרבית החברות במשק העברי של אותם ימים, כמו תנובה, אסם, אגד ואחרות, תמונות ואיורים על ייבוש החולה וכיבוש השממה הופיע על מוצרי צריכה יומיומיים לא מעטים. בין המבקרים הרבים בפרויקט היה גם נשיא המדינה, מר יצחק בן-צבי, אשר בדבריו ברך את הקרן הקיימת על הישגה האדיר במפעל ייבוש החולה, 'ההופך 60,000 דונם אדמה של ביצות קדחת, לאזור חקלאי פורה ומשגשג'.

 

מפת שמורת החולה בשנת 1939

 

מפת שמורת החולה בשנת 1939(ארכיון המפות בספריית המכללה האקדמית תל-חי )

 

"הפרויקט בוצע על ידי קק"ל שגייסה לעבודה תושבים מעמק החולה, מהקיבוצים ומעיירות הפיתוח. הייבוש התבצע על ידי מכונות חפירה צפות על אסדות שהובאו מארה"ב. הוקם סכר בגשר הפקק, הועמק ערוץ הירדן ונחפרו תעלות ניקוז בשטח האגם והביצות. הידיעה על סיום העבודות ופתיחת הסכר על האגם, ביום חמישי ה-31.10.1957, הופיעה בעמודם הראשון של כל העיתונים, ברובם ככותרת הראשית. ביום זה נפתח גשר הפקק בטקס חגיגי ומי האגם זרמו לכנרת והאגם יבש. 


"היום אנחנו יודעים כי הייבוש היה טעות, לא הגשים את המטרות שלשמן בוצע וגרם לאסון אקולוגי למקורות המים בצפון. המלריה הוכחדה עוד לפני הייבוש. אדמות הכבול לא היו פוריות ומתאימות לחקלאות וסבלו מבעירה פנימית שיצרה סופות אבק בקיץ ועשן בחורף ונוצרו בולענים. התברר כי האגם תפקד כפילטר שסינן את החומרים המזיקים שאחרי הייבוש הגיעו לכנרת וגרמו נזקים משמעותיים לאיכות המים. והנזק לסביבה תוקן במידת מה רק עם הצפת אגמון החולה בשנות התשעים.

 

הידיעה על הפיכתה של שמורת החולה לשמורת טבע

הידיעה על הפיכתה של שמורת החולה לשמורת טבע (עיתון הצפה )

 

 

"ייבוש החולה הביא גם להקמתה של החברה להגנת הטבע ולהקמתה של שמורת הטבע הראשונה בארץ. יחידים שהבינו את הנזקים ואת הצורך לשימור ולהגנה על נכסי טבע ונוף לחמו כדי שחלק קטן מהאגם יישמר למען הדורות הבאים, ובזכותם נשמר חלק קטן מהמגוון הביולוגי העצום ששכן באגם החולה ובביצות".