BETA

16.02.2018

22:38

"ריססו אותנו במשך 10 דקות": ניצולי "אוטובוס הדמים" נזכרים

40 שנה עברו מאז הפיגוע בו חטפו מחבלים פלסטינים אוטובוס ורצחו 35 ישראלים. אלה ששרדו ובני משפחותיהם עדיין מתמודדים עם הפצעים: "הדעת לא תפסה את מה שהתרחש"

מחר (שבת) יצוינו 40 שנה לפיגוע הרצחני בכביש החוף, פיגוע "אוטובוס הדמים", מהקשים שידעה ישראל. בשיאו של הפיגוע, לאחר שחוליית המחבלים שעלתה מהחוף הצליחה להשתלט על אוטובוס מטיילים שעשה דרכו ממערת הנטיפים לחיפה, אמו של אחד הילדים נורתה לנגד עיניו. הפיגוע הסתיים בפיצוץ האוטובוס על יושביו -  35בני אדם נהרגו ועשרות נפצעו.

 

"המחבלים היו מצוידים מכף רגל ועד ראש עם חגורות, סכינים כלי נשק וגרזנים שהיו להם. הם לא בחלו בשום דבר", סיפר שימי גלאון, שבתו ליאת נרצחה בפיגוע. "כשמישהו צעק כי כאב לו – ירו בו במקום והרגו אותו". אברהם שמיר, שנפצע בפיגוע, הסביר שהירי היה כה מסיבי, עד שהדעת לא תפסה את מה שהתרחש. "ראיתי שהאוטובוס מתפוצץ ונשרף", סיפר רנ"צ אסף חפץ, שהיה מפקד הימ"מ בזמן הפיגוע ולימים מפכ"ל המשטרה. "בתוך האוטובוס לא יכול היה להישאר אף אחד חי".

 

>> כתבות נוספות בחדשות עשר:

התקיפה בסוריה: הפלת המטוס בצפון - תקלה

הוקפאה פעילות ועדת הערר של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים

משרד התרבות: אביב גפן לא יופיע בטקס המשואות

 

אוטובוס הדמים, 40 שנה אחרי
 

אוטובוס הדמים, 40 שנה אחרי( חדשות עשר)

 

 

13 מחבלים יצאו דרך הים עם אמצעי לחימה. המחבלים נוחתים בסירות גומי סמוך לחוף מעגן מיכאל, כשהם משוכנעים שנחתו ליד חופי תל אביב. אחרי שהמחבלים אכלו בשר, שתו וויסקי ועישנו, הם יצאו לכביש החוף. האוטובוס של חברי אגד עשה דרכו צפונה לחיפה. "זה שירה את הצרור ראשון עמד בין שני הנתיבים על הכביש. הוא ריסס את האוטובוס שהיה בנסיעה צפונה. מי שישב בצידו השמאלי של האוטובוס 'אכל אותה' והנהג חטף בכתף, ועצר אחרי 300 מטר. המחבל לבש מדי צה"ל. חשבו בהתחלה שמישהו פלט כדור".

 

דני בושקניץ בן ה-11, היה באוטובוס עם אמא, אבא ואחיו אורן בן התשע. אביו היה מדריך טיולים. "אמא שלי ישבה לידי ואני נרדמתי ושמתי את הראש על הברכיים שלה. היא קיבלה שני כדורים שבאו מבחוץ והתעוררתי מהיריות והדם. היא נפלה עלי ואיבדה את ההכרה. כולי התמלאתי בדם וניסיתי לקום ולא הצלחתי כי היא הייתה רכונה עלי".

 

נוסעי האוטובוס המומים, אין להם מושג שנקלעו למארב מחבלים. "ירדתי מהאוטובוס לראות מה קורה. פתאום מצד שמאל הופיע לי בחור שהוא היה, לדעתי, ראש החוליה. הוא היה עם מדי צה"ל. אז חשבתי לתומי שזה חייל שבא להציל אותנו", סיפרה שוש גילאון, שבתה ליאת נרצחה בפיגוע. המחבלים מכוונים לעברם נשק ומעלים אותם חזרה לאוטובוס, על הדרך מחסלים כמה נוסעים. "ליד מעגן מיכאל היה בחור בשם אמנון דרורי שנרצח, שהוא יוצא סיירת מטכ"ל והוא כנראה ניסה לעשות משהו וירו בו במקום". סיפר יוסי הוכמן, שאשתו וילדיו נפצעו בפיגוע.

 

 שימי ושוש גילאון, שבתם נרצחה בפיגוע אוטובוס הדמים
 

שימי ושוש גילאון, שבתם נרצחה בפיגוע אוטובוס הדמים( חדשות עשר)

 

 

האוטובוס שעט לכיוון תל אביב עם כמאה בני ערובה ו-11 מחבלים חמושים. בדרך, הוא פרץ מחסומים ולא עצר. מפקד מחוז תל אביב נתן הוראה שלא לאפשר לאוטובוס להיכנס אל העיר, וכך מול תחנת הדלק בגלילות ירו כוחות הביטחון אל גלגלי האוטובוס והוא נעצר. לדברי שמיר, "מרגע זה, היה ירי כזה מסיבי על האוטובוס. כל מי שהיה לו כלי נשק, מטאטא, או כל דבר אחר ירה". גם שימי גילאון אמר: "ריססו אותנו במשך עשר דקות. היינו כמו ברווזים במטווח. רבים מהנוסעים של האוטובוס נפגעו בכלל מהירי הזה".

 

יוסי הוכמן, עם אשתו ושני בניו הקטנים, צנחן במילואים, ניצל את האנדרלמוסיה וחוטף נשק של אחד המחבלים. "קמתי באופן אינסטינקטיבי וחטפתי נשק מהמחבל. יריתי בו ובמחבל השני. רציתי להחליף את המחסנית, אבל כנראה שלמחבל היה רימון עם נצרה פתוחה, ואז חל פיצוץ", תיאר.

 

מפקד החוליה, אבו ג’יהאד, חוסל והמחבל שנשאר בחיים שוחרר. למרות התופת והטראומה הבלתי נתפסת הם קמו איש איש בדרכו. "אני הייתי פצוע קשה, 3 חודשים ניסו להציל את חיי והשתקמתי, הבראתי", סיפר יוסי הוכמן, "נישאתי שוב ואחרי שנתיים-שלוש נולדה בתי. לפני חודש היא הביאה לי נכדה שנייה".