BETA

עודכן:

משה דיין עם ועדת שביתת הנשק עם מצרים
משה דיין עם ועדת שביתת הנשק עם מצרים,
וויקיפדיה, נחלת הכלל

"ריח של שלום באוויר": חזרה להסכמי רודוס

לאחר מלחמת העצמאות, חתמה ישראל עם מדינות ערב על שביתת נשק. ההסכמים זכו לביקורת רבה, גם בימין וגם בשמאל. 70/70 – פרויקט מיוחד: אירוע אחד מכל שנה בתולדות ישראל

ב-70 שנותיה, הספיקה מדינת ישראל לצבור אירועים מכוננים שיכולים לאכלס 1,000 שנות חיים של מדינה אחרת: מלחמות, רציחות, מגיפות, עליות, מהפכים פוליטיים. אבל לא רק. 


בפרויקט 70/70 באתר 10TV, אנחנו חוזרים בכל יום אל אירוע אחר משנה אחרת מתולדות המדינה – לעתים משעשע, לעתים ראשוני או ייחודי. חלקם, כך התברר, מעצבים את חיינו עד היום.


 

הימים הם הימים שלאחר מלחמת העצמאות. ישראל הצעירה חותמת עם מצרים, לבנון, ירדן וסוריה על הסכמי שביתות נשק, המוכרים כהסכמי רודוס. ההסכמים יצרו מציאות חדשה בנוגע למעמדה הבינלאומי של ישראל, בנוגע לשטחים שבהם היא שולטת, ואף זכו לביקורות רבות, גם בקרב מפלגות שמאל וגם בקרב מפלגות ימין.

 

>> לכתבות נוספות בחדשות עשר

למרות תוכנית הפיטורים: מניית טבע ממשיכה להתרסק

מקורות בחיזבאללה: ייתכן שעבודות ישראל על הגדר - הכנה לעימות

בשל עבודות תשתית: שיבושים בסוף השבוע בכביש 6 וברכבת ישראל

 

"אני זוכרת שהורי נסעו לשם וחזרו עם חפצים מקרמיקה שעושים ברודוס עם שמות של שלושת הילדים", סיפרה לחדשות עשר יעל דיין, בתו של משה דיין, שהיה מעורב בשיחות, "הייתי אז ילדה, אבל אני זוכרת את ההתרגשות סביב המאורע. היה ריח של שלום באוויר וסוף של מלחמה. אנשים מטעם האומות המאוחדות ביקרו אצלנו בבית. אני זוכרת במיוחד את המתווך ראלף באנץ', שהיה איש מאוד נחמד. הנסיעה ההיא הרשימה אותנו גם כי אז נסיעות לחו"ל היו נדירות וילדים לא ידעו מה זה חוץ לארץ".

 

 

ב-24 בפברואר 1949 נחתם ההסכם עם מצרים, במסגרתו נאלצה ישראל להסכים לנוכחות מצרית ברצועת עזה ולסגת מאזור בית חנון. בתוך כך, הצליחה ישראל בין השאר חופש בניוד כוחות בנגב הצפונית. בנוסף, ההסכם אף הבטיח לישראל חופש פעולה בנגב הדרומי.


במארס של אותה שנה הוחלט, לאחר משא ומתן שנמשך קרוב לחודש, לחתום על הסכם עם לבנון. במסגרת ההסכם הוחלט בין השאר כי ישראל תיסוג מתחומי לבנון. הסיבה לעיכוב בחתימה היה דרישת ישראל כי סוריה תיסוג משטחים שהחזיקה לאורך הירדן ומזרחית לכינרת. בסופו של דבר הסתפקה המדינה בהסדר בין ראש משקיפי האו"ם, הגנרל ויליאם אדוארד ריילי, לבין ממשלת לבנון בדבר הרחקת הסורים עד לקו טריפולי-חלב ולחילופי איגרות בין ריילי לבין רמטכ"ל לבנון על הסדר לגבי כביש מטולה-עדיסה. 

 

העתק של הסכמי שביתות הנשק. באדיבות ארכיון המדינה

 

 

כחודש היה גם פרק הזמן שלקח לחתום על ההסכם מול ירדן. במסגרת ההסכם הבטיחה ישראל את שליטתה על מרחב הנגב, אבל משמעות החתימה עליו הייתה סיפוח הגדה לירדן. סיעת חירות העבירה ביקורת על ההסכם ואחד ממייסדה, מנחם בגין, טען כי אסור לממשלה להסכים לוותר על חלקים בישראל והגיש הצעת אי אמון בממשלה בעקבות ההסכם - הצעת אי האמון הראשונה בתולדות הכנסת. גם במפלגת מפ"ם הצטרפו לביקורת וטענו כי מדובר בכניעה לאימפריאליזם הבריטי.


חתימת ההסכם עם סוריה הייתה כנראה הקשה ביותר. קרוב לשלושה חודשים נמשכו השיחות כאשר בתחילה הסורים דרשו בין השאר נסיגה ישראלית מהגליל העליון, אבל דרישתם נדחתה. בסופו של דבר הושגה פרשה בעזרת המתווך מהאו"ם ראלף באנץ', במסגרתה הסורים נסוגו ממשמר הירדן וחזרו לגבול הבינלאומי. השטחים שהוחזקו על ידי הסורים ממערב לגבול הבינלאומי הפכו לאזורים מפורזים.

 

 הצוות הצבאי לשיחות הפסקות הנשק
 

הצוות הצבאי לשיחות הפסקות הנשק( וויקיפדיה, נחלת הכלל)

 


באופוזיציה לא חסכו ביקורת גם מהסכם זה וטענו כי הוא יוביל למלחמה - ואכן, החוסר בהירות בנוגע לשטחים המפורזים גרם לתקריות אש רבות.

 

 האלוף יגאל ידין ערב ההמראה לרודוס
 

ההסכמים זכו לביקורת. האלוף יגאל ידין ערב ההמראה לרודוס (Hugo Mendelson, ארכיון המדינה)