BETA

31.01.2018

07:40

המשורר ולוחם הפלמ"ח חיים גורי הלך לעולמו בגיל 94

גורי, מאחרוני משוררי תש"ח, חתן פרס ישראל ופרס ביאליק לספרות הותיר אחריו אישה, שלוש בנות ושישה נכדים. בתקופת שירותו הצבאי לחם בשלוש מלחמות ישראל במספר תפקידים

המשורר, הסופר ולוחם הפלמ"ח, חיים גורי, הלך הלילה (רביעי) לעולמו, והוא בן 94. גורי, חתן פרס ביאליק לספרות, פרס ישראל ופרס סוקולוב, נולד בתל אביב בשנת 1923, ונמנה עם אחרוני משוררי דור תש"ח. בין שיריו הידועים -
"שיר הרעות", "באב אל וואד" ו"פנס בודד".

 

גורי נולד בתל אביב בשם חיים גורפנקל, לגילה ולישראל גורי. הוא גדל בקיבוץ בית אלפא ולמד בבית הספר החקלאי כדורי. הוא הצטרף לפלמ"ח בשנת 1941, שם השתתף בפיצוץ תחנות הרדאר בסטלה מאריס, ולחם בשלוש מלחמות ישראל במספר תפקידים שונים - במלחמת העצמאות לחם כסגן מפקד פלוגה בגדוד השביעי של חטיבת הנגב, במלחמת ששת הימים השתתף בקרב על ירושלים כמפקד פלוגה ובמלחמת יום הכיפורים היה קצין חינוך לוחם בעוצבת שריון בחצי האי סיני.

 

>> כתבות נוספות בחדשות עשר:

הסיבה למות רבע מיליון אנטילופות בקזחסטן - ההתחממות הגלובלית

״גל חום חורפי״ בדרך: בשבוע הבא - כמעט 30 מעלות בחלק מהאזורים

העובדות חושפות: כך עוקצים לקוחות חסרי אונים באלפי שקלים

 

את ספר השירים הראשון "פרחי אש" פרסם שנה לאחר קום המדינה, ומאז הוציא יותר מ-12 ספרי שירה ועוד 10 סיפרי פרוזה. שיריו הם חלק בלתי נפרד מהאתוס הישראלי והפכו לסמלי מלחמה. "הנה מוטלות גופותינו" נכתב בתקופת מלחמת השחרור לזכר חבריו ממחלקת הל"ה. 

 

 חיים גורי בפעילותו הציבורית האחרונה נגד קריאת שער הגיא על שמו של גנדי
 

חיים גורי בפעילותו הציבורית האחרונה נגד קריאת שער הגיא על שמו של גנדי נאוה בת צור

 

 

 

בתו, חמוטל גורי, סיפרה בתוכנית "אורלי וגיא" כי הוא הלך לעולמו בביתו מזה 55 שנה. "הוא נפטר במיטה שלו, בחדר שלו, מוקף בכולנו, באנשים שאהבו אותו יותר מכל, בשנתו ללא סבל. הוא היה צלול כמעט עד הרגע האחרון", אמרה. לדבריה, "הורי זכו ל-70 שנות אהבה שלא פסקה מלהיות סוערת עד הרגע האחרון. מעטים הם הזוכים לאהבה גדולה כזאת".

 

היא הוסיפה וסיפרה: "אבא שלי היה איש מאוד פוליטי אבל הוא ממש לא היה פוליטיקאי. הוא היה אדם עם יושרה מדהימה ולכן הוא היה איש של מוסר. הייתה לו אהבה עצומה לארץ הזאת. לפעמים כאבו לו דברים והייתה לו ביקורת. הוא היה איש ציבור, גם משורר, וכשאיש רוח הוא הרגיש אחריות לדבר ולתת קול".

 

הסופר א.ב. יהושע, חברו של גורי, דיבר עליו גם הוא בתוכנית "אורלי וגיא" ואמר כי "מותו היה צפוי. הוא נפטר שבע ימים ומעשים". לדבריו, גורי הוא אחת מהדמויות הספרותיות המיוחדות במינן כיוון שהוא "חצה את כל הדורות, למרות שהוא משיוך באופן ספציפי לדור לוחמי מלחמת השחרור. הוא היה איש מאושר במהותו וזה הודות לנישואיו המופלאים. הזוג הזה עבד יחד מבחינת היכולת שלהם להקרין אל העולם ולהיות ביחד בדיאלוג עם העולם".

 

המשורר ולוחם הפלמ"ח חיים גורי
 

המשורר ולוחם הפלמ"ח חיים גורי נאוה בת צור

 

 

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, אמר עם היוודע דבר מותו של חיים גורי כי "בור נפער בלב. נחמה ואני מבכים הבוקר את לכתו של חיים גורי, המשורר הלאומי בן ימינו. איש שהיה לסמל. משורר העצמאות, משורר הרעות, לוחם ואיש רוח. מורה של חיים ומורה דרך. בן דור המייסדים שהיה למייסד של פרקי השירה והיצירה הגדולים שלנו ודרכם חיזק את המסדים הערכיים והמהותיים של קיומנו כאן כעם, כאומה. גורי היה גאוותינו. רוח שנשבה בגוף, בקיום היומיומי והשמיעה מילים של תבונה. של עוצמה. של מוסר. אהבנו אותו מאד. את חוכמתו וישראליותו. אליקה אחותנו, אנו מחבקים באהבה אותך, את הבנות, את הנכדים. נישא את מילותיו תמיד."

 

שרת התרבות והספורט, מירי רגב, התייחסה למותו של גורי ואמרה: "נעצב ליבי לשמע הידיעה המרה על פטירתו של חיים גורי. חיים גורי ז"ל היה מגדולי משוררי דור תש"ח וליווה את תקומת עמנו בארצו. השורה האלמותית משירו, 'הרעות' - 'מה רבים שאינם כבר בינינו' מהדהדת בי, עת אנו נפרדים מרבים מאותם יפי הבלורית והתואר, אשר טביעות אצבעותיהן חקוקות בקרקע  וברוח של עמנו. גורי ז"ל היה וישאר לעד מ'פרחי האש' של תקומתנו הלאומית במדינת ישראל.  יהי זכרו ברוך."

 

ראש האופוזיציה, ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג, אמר כי הוא "עצוב על לכתו של חיים גורי ז"ל, מנפילי דור תש"ח, משורר הפלמ"ח, מגדולי אנשי הרוח שלנו. הביוגרפיה של גורי שזורה בזו של מדינת ישראל, ויצירותיו הפכו לנכסי צאן ברזל של תרבותינו. עם ישראל יזכרהו לתמיד כמשורר העצמאות וכמוכיח בשער."

 

  חיים גורי בפעילותו הציבורית האחרונה נגד קריאת שער הגיא על שמו של גנדי
 

חיים גורי בפעילותו הציבורית האחרונה נגד קריאת שער הגיא על שמו של גנדי נאוה בת צור

 

 

שר החינוך, נפתלי בנט, כתב בחשבון הטוויטר שלו כי "חיים גורי, איש פלמ״ח ומשורר דור התקומה, נדם, אך שיריו ימשיכו להרעיד את לבבות נוער ישראל. מערכת החינוך מבכה את לכתו של איש הבלורית והתואר, שהוריש לנו את תפיסת ה'אנחנו' ולא רק ה'אני'. תחסר לכולנו".

 

הבוקר, ט"ו בשבט, ויום הולדתה ה-69 של הכנסת, קיימה הכנסת נטיעות באיזור הגן הארכיאולוגי שסמוך לכניסת פולומבו. יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, הודיע כי מעתה ייקרא אזור זה "הגן ע"ש חיים גורי".

 

גורי היה מעורב בפעילות פוליטית, ודאג לומר את דעתו על בנושאים שנויים במחלוקת. המאבק האחרון בו הוא היה מעורב היה מאבקם של חבריו לפלמ"ח נגד הנצחת שמו של האלוף רחבעם זאבי במחלף הראל בדרך לירושלים. המפגינים מחו נגד ההחלטה כיוון שגנדי לא לחם במלחמת העצמאות בחטיבת הראל ולדבריהם אין לו שום קשר לפריצת הדרך לירושלים. 

 

"הוא הרי לא לחם שם. זו הייתה חטיבה שהובילה את מספר הקורבנות הגדול והקשה ביותר. האנשים האלה לחומי בלי הרף. מה העניין של ההנצחה? זה עניין פוליטי בכלל? זה גיחוך ופגיעה במורשת" , ציין גורי בראיון והוסיף "יש בזה ריח פוליטי גועלי".

 

הוא הותיר אחריו אישה, שלוש בנות, ושישה נכדים. הלוויתו של חיים גורי תתקיים מחר בשעה 13:30, בחלקת יקירי העיר ירושלים, בהר המנוחות בעיר.