BETA

25.01.2018

21:54

המאובן האנושי העתיק ביותר שאותר מחוץ לאפריקה – התגלה בישראל

לסת בת יותר מ-170 אלף שנה, הזהה למבנה הפנים של האדם המודרני, נמצאה במערת מיסליה שבכרמל. הממצא מקדים משמעותית את לוח הזמנים המשוער ליציאת האדם המודרני מאפריקה

אחת התגליות האנתרופולוגיות החשובות של השנים האחרונות – התגלתה בישראל: לסת הזהה אנטומית ללסתם של בני אדם מודרניים, שגילה עומד על יותר מ-170 אלף שנה, נמצאה במערת מיסליה שבכרמל. הממצא החדש מקדים באופן משמעותי את לוח הזמנים המשוער בו מעריכים אנתרופולוגים שהאדם המודרני יצא מאפריקה.

 

המאובן שנמצא הוא עצם הלסת העליונה של אדם מבוגר, הכוללת מספר שיניים. באמצעות שיטות מחקר מתקדמות הראו החוקרים שללסת ולשיניים מאפיינים שמזכירים בצורתם את בני אדם המודרניים. שיטות תיארוך שונות הראו שגילו של המאובן נע בין 177,000 ל-194,000 שנה. החוקרים טוענים כי התגלית החדשה פורצת דרך בכל הקשור להבנת האופן שבה התגבשה האוכלוסייה האנושית - מאוסף של קבוצות מקומיות לאוכלוסייה הומוגנית אחת.

 

לכתבות נוספות בחדשות עשר >>

האם טקס שקוריאה הצפונית מתכננת מסכן את האיחוד באולימפיאדה?

בזכות הוואטסאפ: עשרה גורי כלבים נטושים נמצאו בצפון רמת הגולן

לקראת שיבוט בני אדם? לראשונה - מדענים הצליחו לשבט קופים

 

 הלסת ממיסליה
 

הלסת ממיסליה( ללא קרדיט)

 

 

ממצאי התגלית החדשה מפורסמים היום על ידי צוות בינלאומי של חוקרים, בראשותם של פרופ' ישראל הרשקוביץ מהמחלקה לאנטומיה ואנתרופולוגיה, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, באוניברסיטת תל אביב ופרופ' מינה וינשטיין-עברון מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה.

 

"אור חדש מואר על שאלת האדם המודרני, מתי הופיע ומתי יצא מאפריקה" אומר פרופ' הרשקוביץ, "הממצא מערער את התיאוריה הקלאסית של היציאה מאפריקה, הוא משנה את לוח הזמנים ואת ההגדרה של מהו אדם מודרני".

 

 תמונה של פרופ' ישראל הרשקוביץ (אוניברסיטת תל אביב) ופרופ' מינה וינשטיין עברון (האוניברסיטה של חיפה) שהובילו את הפרויקט
 

פרופ' ישראל הרשקוביץ ופרופ' מינה וינשטיין עברון שהובילו את הפרויקט (ללא קרדיט)

 

על פי פרופ' מינה וינשטיין-עברון, הממצאים הארכיאולוגיים מלמדים שתושבי מערת מיסליה היו קבוצה מיומנת של ציידים-לקטים, שצדו יונקים גדולים, שלטו באש, השתמשו במגוון צמחים וייצרו כלי-אבן, בדומה לבני האדם המודרניים באפריקה.

 

 שטח החפירה בכרמל בו אותרה הלסת הקדומה
 

שטח החפירה בכרמל בו אותרה הלסת הקדומה ללא קרדיט

 

 

"תעשיית הכלים של האנשים במיסליה הייתה שונה מאוד מזו של קודמיהם בלבנט ומעידה על תחכום רב ועל חדשנות", אומרת פרופ' וינשטיין-עברון. "הימצאות ערכת-כלים כזו במערת מיסליה לצד מאובן אנושי בן כמעט 200,000 שנה, מרמזת על כך שהשינוי התרבותי במעבר בין התקופות השונות באזורנו היה מלווה הפעם בחילופים בין אוכלוסיות שונות", סיכמה החוקרת. ממצאי התגלית ההיסטורית יתפרסמו במלואם בכתב העת "Science".

 

 הלסת ממיסליה
 

הלסת ממיסליה ללא קרדיט