BETA

24.01.2018

12:58

עודכן:

דרעי הבטיח שפליטים לא יגורשו, אך יותר מ-7,000 בקשות לא נבדקו

שר הפנים קבע שרוב מבקשי המקלט הם "מסתנני עבודה", אך המדינה קבעה רק ל-10 אנשים מעמד פליט. סגן שרת החוץ של רואנדה: לא נסכים לקבל מהגרים בניגוד לרצונם

גירוש מבקשי המקלט: שר הפנים, אריה דרעי, הבטיח היום (רביעי) כי לא יגורשו פליטים מישראל, למרות שכ-7,000 בקשות להכרת המדינה במעמד פליט כלל לא נבדקו על ידי הרשויות.

 

"לא ארתע מול הפצת שקרים ונתונים מסולפים", כתב דרעי בחשבון הטוויטר שלו, "פליטי מלחמה - ישארו, מסתנני עבודה - יוחזרו". הוא טען כי "רובם מסתנני עבודה", אך 7,282 בקשות מתוך 13,764 כלל לא נבדקו. בנוסף הודה שר הפנים לראש הממשלה ולשרי הממשלה על "הגיבוי במאבק למען תושבי דרום תל אביב והשכונות".

 

>> לכתבות נוספות בחדשות עשר:

ניסיון דקירה של מנהל בית ספר בסמוך לשגב שלום

תעלומת ילדי תימן: התאחדה עם בני משפחתה הביולוגיים

תושב ירושלים נעצר בחשד ששלח תמונות מיניות לנערים בווטסאפ

 

בג"ץ קבע כי אפשר לגרש רק אזרחים זרים שלא קיבלו מעמד של פליט. עד שנת 2013 כלל לא התאפשר לאריתראים וסודנים להגיש בקשות מקלט. מאז ועד יולי 2017 רק 10 מהמבקשים הוכרו כפליטים, כאשר חלק בהמתנה כבר כבר שלוש שנים. לעומת זאת, כ-72% ממבקשי המקלט הסודנים קיבלו הגנה כלשהי ברחבי העולם.

 

בישראל חיים כ-35 אלף מהגרים מסודן ואריתריאה, 27 אלף מתוכם הגיעו מאריתריאה, שם שולט משטר דיקטטורי ודכאני. כל האזרחים, כולל קטינים, מחוייבים להתגייס לצבא לזמן שאינו מוגבל. ועדת חקירה של האו"ם קבעה שמדובר למעשה במערכת של עבודות כפייה ולא בשירות צבאי או לאומי לגיטימי. עוד 8,000 מתוכם הם סודנים, 2,200 מהם ברחו מחבל דרפור שבו נרצחו 300 אלף אנשים ועוד כ-2.7 נעקרו מבתיהם ברצח עם.

 

מוקדם יותר פרסמה שרת המשפטים איילת שקד פוסט בחשבון הפייסבוק שלה, בו היא מחזקת את טענתו של השר דרעי. "בימים האחרונים מתקיים קמפיין שקרי, שנועד לפגוע במאמצי הממשלה להוצאת מסתננים מישראל", כתבה והוסיפה, "לא משנה כמה פעמים יחזרו על השקר הזה, הוא לא יהפוך לאמת: ישראל לא מגרשת פליטים. מדובר במהגרי עבודה שנכנסו לכאן בניגוד לחוק. רובם גברים בגילאי 20-40".


עוד כתבה שקד כי הפליטים מביניהם שהגיעו מאזורי סכסוך, בעיקר מדרפור, זוכים בישראל להגנה ולמעמד של פליט. המתווה אושר רק לאחר שנבדק באופן קפדני שהמדינה השלישית בטוחה. המדינה יצרה מנגנונים לפיקוח ובקרה ודאגה לכך שיוענק למסתננים מענק כספי להתחלת חייהם החדשה.

 

לבסוף טענה שקד, "ראיתי ברשת ובתקשורת כל מיני הקבלות לשואה. זה עורר בי תחושת קבס, זו חרפה, זילות השואה. שום דבר כאן אינו תמים. יש גורמים עם הרבה אמצעים וכסף שמייצרים את הפייק ניוז. אל תאמינו להם".

 

הפגנת מבקשי מקלט מול בית הנשיא
 

הפגנת מבקשי מקלט מול בית הנשיא (ללא קרדיט)

 


במקביל סגן שרת החוץ של רואנדה, אוליביה נאדונגירה, הבהיר כי מדינתו לא תסכים לקלוט מהגרים בניגוד לרצונם. "שיהיה ברור - רואנדה לא תסכים לעולם לקבל אף מהגר אפריקני בניגוד לרצונו", כתב בטוויטר, "מדיניות הדלת הפתוחה שלנו נוגעת אך ורק לגבי אלה שבאים לרואנדה מרצונם, ללא כל סוג של כפיה. כל מניפולציה של גברים, נשים או ילדים במצוקה הינה דבר דוחה".

 

בשבועות האחרונים מרכזים ארגונים אזרחיים בישראל מאמץ למאבק נגד הגירוש. לפני יומיים הפגינו מאות מבקשי מקלט, מלווים בפעילים נגד הגירוש, מול בית הנשיא בירושלים ומול שגרירות רואנדה בישראל, בהרצליה. במקביל מתארגנים אנשים רבים, בהם ניצולי שואה, להסתיר מבקשי מקלט המיועדים לגירוש בבתיהם.

 

 ראש הממשלה נתניהו ונשיא רואנדה, פול קגאמה
 

ראש הממשלה נתניהו ונשיא רואנדה, פול קגאמה( חיים צח)

 

 

בד בבד ממשיכים מגעים מדיניים בנושא, כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו ייפגש עם נשיא רואנה, פול קגאמה, בשולי הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס שוויץ. הפגישה על רקע הכחשותיה של רואנדה על כך שחתמה עם ישראל על הסכם לקליטת מבקשי המקלט שיגורשו. סוגיית גירוש מבקשי המקלט צפויה להיות אחת המרכזיות בפגישה.

 

אתמול פרסמה רואנדה הודעה רשמית שבה הכחישה כי חתמה על הסכם עם ישראל בנושא. לפני כשבועיים הכחיש סגן שרת החוץ של רואנדה, וכן בכירים נוספים במדינה ובאוגנדה, על קיום ההסכם. לעומת זאת, שרת החוץ של רואנדה, לואיס מושיקיוואבו, אמרה בראיון לתקשורת המקומית, לפני כמה שבועות, כי ארצה הסכימה לקלוט 10,000 מבקשי מקלט מאריתריאה וסודאן שנמצאים כיום בישראל. 

 

על רקע החלטות הממשלה וההכחשות של רואנדה, ח"כ מיכל רוזין (מרצ) תעלה בשבוע הבא להצבעה במליאת הכנסת הצעה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא. "כנבחרי ונבחרות ציבור, מוטלת עלינו חובה להתנהל באופן תקין, שקוף וענייני אל מול הציבור שבחר בנו. התנהלות המדינה כפי שהיא מצטיירת עד כה, מטילה ספק במנהל התקין של מערכות השלטון. על ועדת החקירה לחקור את תהליך קביעת מעמדם של המועמדים לגירוש, את ההסכמים עם המדינות השלישיות שעתידות לקלוט את המגורשים ואת הקצאת משאבי המדינה לגירוש מבקשי המקלט", אמרה רוזין.