BETA

17.01.2012

22:21

עודכן:

פרקליטי ליברמן טענו בשימוע: "לא הייתה לו זיקה לכספים, עסקיו היו אמיתיים"

במהלך השימוע במשרד המשפטים לפני הגשת כתב אישום טענו עורכי דינו של שר החוץ כי לליברמן לא הייתה זיקה לכספים של חברות הקש בעת שהוא נשא בתפקידים ציבוריים. בהמשך התייחסו הפרקליטים לתקופה בה היה השר איש עסקים וטענו כי העסקים שניהל היו אמיתיים. בכך ניסו להסיר את החשד שליברמן קיבל כסף בעסקאות פיקטיביות

עורכי דינו של שר החוץ, אביגדור ליברמן, הגיעו היום (שלישי) ללשכת היועץ המשפטי לממשלה במסגרת השימוש שיקבע את גורלו הפלילי של שר החוץ והאם יוגש נגדו כתב אישום. במהלך השימוע התמקדו הפרקליטים בשתי נקודות עיקריות המתרכזות הן בתקופת היותו איש ציבור והן בתקופת היותו איש עסקים.

 

הפרקליטים טענו כי קיים חוסר זיקה בין ליברמן לבין הכספים שנכנסו לאותן חברות קש. לטענתם, לשר החוץ לא הייתה זיקה לכספים בתקופה שהוא נשא בתפקידים ציבוריים. באשר לתקופה בה היה ליברמן איש עסקים ולא עסק בפוליטיקה, הוא לא ניהל עסקים פיקטיביים אלא עסק בסחר ביין ובסחר בעץ.

 

נקודה זו של עורכי הדין היא חשובה שכן אמנם לליברמן לא יוחסה עבירת שוחד אך אם אכן בוצעו עסקאות פיקטיביות, הדבר מעלה את החשד שהאיש שאליו הכסף היה אמור להגיע הוא ליברמן עצמו. השימוע, בו רושמים אנשי משרד המשפטים את טענות הסנגורים, יימשך גם מחר ובכוונת היועץ המשפטי לקבל החלטה בנושא במהירות האפשרית. לפי ההערכה, ההחלטה האם להגיש נגד ליברמן כתב אישום תתקבל בתוך חודשיים עד שלושה חודשים.

העבירות: קיבל כספים מחברות כשכיהן כח"כ ושר

לליברמן מיוחסות עבירות של הלבנת הון, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים והטרדת עד.

על פי החשד, עבירות אלו נעברו בהתייחס לשליטה בחברות שאליהן הועברו כספים בהיקף של מיליוני דולרים, שמקורם באנשי עסקים פרטיים, ואשר התקבלו בין השנים 2001-2008 בתאגידים שהיו בשליטתו, במהלך כהונתו כחבר כנסת וכשר בממשלה.

 

לפי הודעת לשכתו של וינשטיין, לאחר פרישתו מתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה, החל ליברמן בפעילות עסקית בארץ ובעולם באמצעות שתי חברות שהקים. על פי החשד, הציג ליברמן מצג כוזב, לפיו מכר במלואן את כל זכויותיו בחברות ואין לו כל נגיעה אליהן, על אף שהמשיך לקיים את עסקיו על ידי אותם תאגידים, ונהנה מהזרמתם של אותם תקבולים לחברות שבשליטתו. 

 

עוד נטען כי את העבירות ביצע ליברמן באמצעות תאגידים שייסד או שרכש בישראל, בקפריסין ובאיי הבתולה הבריטיים, שנרשמו על שם אחרים, שחלקם שימשו אנשי קש עבורו. על פי החשד, חברות אלו עמדו בקשרים פיננסיים עם מעגל מצומצם של אנשי עסקים מחו"ל, בהם מרטין שלאף, מיכאל צ'רנוי, דן גרטלר ודניאל גיטנשטיין. אנשי העסקים אלה העבירו לחברות סכומי עתק בתשלומים חד-פעמיים או עתיים במשך תקופות ארוכות.

 

כמו כן נחשד ליברמן כי לאחר פרישתו מתפקיד ציבורי ב-2004, פעל להקמתה של חברה נוספת, כשבפועל היה בעל השליטה בחברה והנהנה העיקרי מהכספים שהגיעו לחשבונה. כבעלת המניות בחברה נרשמה בתו, מיכל ליברמן-גלון. לצורך הסוואת שליטתו בחברה, לפי החשד, גרם ליברמן להעברת דיווח כוזב לבנק. באמצעות חברה זו, טענו בפרקליטות, התקבלו תשלומים בסכום כולל של למעלה מ-2.5 מיליון דולרים, כשמתוך סכום זה יותר מ-1.2 מיליון דולרים התקבלו בחברה בתקופה בה כיהן בתפקידים ציבוריים.