BETA

מדינה באוברדראפט: מדוע איש אינו מפקח על הריבית שאנו משלמים?

בעשור האחרון גדל מספרן של משפחות שהגיעו לפשיטת רגל ב-750%. איך עובדת שיטת ההלוואות שמנפחת את בועת האשראי שלנו ליותר מ-200 אלף שקלים לכל משפחה? • "המפצח"

"המפצח" עם חובות משקי הבית בארץ שהולכים ותופחים: תוך 3 שנים היה גידול של 80% באי החזר הלוואות לבנקים. שיטת ההלוואות החדשה לכל דורש מנפחת את בועת האשראי של אזרחי המדינה, ונכון להיום הציבור בישראל חייב 534 מיליארד שקלים.


"אם אני מסתכל על 2016-2013, קצב הגידול של האשראי בכל שנה היה בערך 6%, במצטבר 25%. מדובר ב-40 מיליארד שקלים", אמר פרופסור נתן זוסמן, שעד לפני שלושה חודשים היה ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל. בתוך עשור הוכפל היקף החוב של כל משק בית בישראל.

 

>> כתבות נוספות בחדשות עשר:

מועצת התלמידים הארצית ביטלה את השביתה שתוכננה בתיכונים

תוצאות הליכודיאדה: השרה גמליאל קטפה את המקום הראשון

בשל ההתנגדות לחוק המרכולים: הפגנות באשדוד

 

שר האוצר משה כחלון, שרצה לצמצם את השליטה של הבנקים, החליט כי שני הבנקים הגדולים יצטרכו למכור את הבעלות שלהם על חברות כרטיסי האשראי. כמו כן, לפני חצי שנה נפתח שוק האשראי לתחרות וכולם הצטרפו - חברות ביטוח, צ'יינגים, גופים מוסדיים, חברות מימון חוץ בנקאיות - בסך הכל 970 בקשות לרישיון לתת אשראי הוגשו לרשות שוק ההון במשרד האוצר. "כולם רוצים לחלק כסף. ברגע שפותחים את השוק הזה לתחרות, יש הרבה מאוד ספקים שנכנסים ורוצים לתת לך אשראי", אמר פרופסור זוסמן.

 

 פרופסור נתן זוסמן, לשעבר ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל
 

פרופסור נתן זוסמן, לשעבר ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל חדשות עשר

 

 

לדברי כונסת הנכסים הרשמית, עו"ד סיגל יעקובי, "על פי הנתונים ישנו גידול של 750% בהיקפי הליכי פשיטת הרגל של יחידים בארץ בשנת 2005 ועד שנת 2016". מה שמטריד עוד יותר, הוא מה שקרה בשנה האחרונה מאז נפתח שוק האשראי לתחרות. "אני רואה קשר ברור בין הגדלת האשראי למשקי הבית לבין הגידול בהליכי פשיטת רגל". אכן המספרים מראים על עליה של 20% בבקשות לפשיטת רגל.

 

נכון להיום אף אחד לא מגביל את גובה הריבית שמותר לכל אותם שחקנים חדשים לגבות, וגם לא מחייב אותם לספר לנו כמה באמת תעלה ההלוואה – וכמה נחזיר בפועל. "מי שצריך לפקח עליהם זה רשות ההון שקמה באוצר. כרגע הפיקוח על הדברים האלה הוא יחסית רופף. יש פרצה", כך לדברי פרופ' זוסמן.

 

בבנק ישראל לא מוטרדים בינתיים. התשובה לדבריהם היא שאין סכנה ליציבות. לטענתם, אי החזר ההלוואות אינו מעמיד את הבנקים וחברות כרטיסי האשראי בסכנה.

 

מבנק ישראל נמסר בתגובה: הפעולות שנקט בנק ישראל הביאו לכך שבשלושת הרבעונים הראשונים של 2017 הואט קצב הגידול האשראי הצרכני הבנקאי ל 1.3%-בלבד. בעקבות הגידול באשראי הצרכני ביצע הבנק ביקורת מקיפה וננקטו צעדים שמקטינים  את התמריץ הכלכלי במתן אשראי צרכני. הבנקים נדרשו להפחית סיכון ולחזק בחינת צורכי הלקוח ויכולת ההחזר. בנק ישראל קורא ללקוחות לוודא שכשהם נוטלים אשראי יוכלו להחזיר אותו.

 

מרשות שוק ההון והביטחון נמסר בתגובה: גובה הריבית המקסימלי לאשראי חוץ בנקאי נקבע בחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות ועומד היום על 7.92%. לפני כמה חודשים תוקן חוק אשראי הוגן ונקבעו בו מגבלות ריבית זהות לבנקים ולגופים חוץ בנקאיים. כאשר החוק ייכנס לתוקף רשות שוק ההון תהיה אמונה על אכיפתו לגבי גופים חוץ בנקאיים שיחויבו לכלול בהסכם הלוואה את סכום ההלוואה, גובה הריבית ותקופת ההחזר. בכוונת הרשות לקבוע פרטי גילוי זהים במבנה אחיד ופשוט שיקלו על הצרכנים להבין את ההתחייבות שנטלו ויאפשרו להם להשוות בין הצעות אשראי שונות.