BETA

03.01.2018

22:13

עודכן:

"מעולם לא היה קשר בין תרומה להשתלה": הרב ישעיהו הבר מדבר

המקור: לראשונה מאז מעצרו, הרב התייחס לחשד שעמותתו קיבלה כספים מחולים. גם כשמוצגת מולו עדות המעלה חשד שעובד דיבר עם מושתלים על כסף, הוא אומר: "אני שלם עם עצמי"

הרב ישעיהו הבר, ראש עמותת "מתנת חיים", דיבר הערב (רביעי) לראשונה מאז שנעצר לפני שלושה חודשים, בחשד שעובדי העמותה ביקשו לסחור באיברים. מעצרו של הבר, שנלקח לחקירה ביחד עם אשתו ומספר חברי העמותה, קומם ישראלים רבים שנחשפו לפעילותה של "מתנת חיים", שמקדמת תרומת כליות אלטרואיסטיות – פעולה שבה אדם תורם כליה למישהו שאינו מכיר כלל.

 

העמותה, שפועלת מאז שנת 2008, הצליחה בהדרגה בקרב הציבור הנזקק להשתלות כליה, ואף ביצעה מהפכה בתחום ההשתלות בישראל, כשגרמה לקיצור תורים ולגדילה של לפחות פי שלושה בכמות ההשתלות השנתית – נתונים שהשאירו מאחור את המרכז הלאומי להשתלות שפועל תחת משרד הבריאות.

 

כתבות נוספות בחדשות עשר:

מפקד משמרות המהפכה באיראן: דיכאנו את המחאה, המפגינים הובסו

בתום שבוע של חיפושים: גופת מטייל ישראלי אותרה בהודו

ארגון חמאס פרסם תיעוד חדש של גלעד שליט בשבי

 

הרב ישעיהו הבר
 

הרב ישעיהו הבר( חדשות עשר)

 

 

מנהל מערך ההשתלות בבית החולים בילינסון, פרופסור איתן מור, מתח ביקורת קשה על משרד הבריאות, וטען כי פעל נגד הרב הבר ו"מתנת חיים" מתוך שיקולים שאינם נקיים. "אין לי הסבר הגיוני למה שקרה – אגו, פרסטיז'ה. הנה, בן אדם אחד קם בבוקר בלי מנגנון שלם, ויום אחד מרים את עצמו ועושה לטובת הממתינים להשתלה, פחות או יותר, מה שמערכת שלמה עושה". עוד הוסיף פרופסור מור, "כנראה שהפעילות הזאת, שהראתה עלייה במספרים, מהווה תחרות לפעילות של המרכז הלאומי להשתלות".

 

למשרד הבריאות ולמשטרה שתי טענות עיקריות נגד "מתנת חיים". הטענה הראשונה היא כי העמותה מקבלת תרומות כספיות מהחולים, דבר שלטענת היועצים המשפטיים של משרד הבריאות, נוגד את חוק ההשתלות. לכך, כמו גם לעדות המוצגת מולה שממנה עולה החשד כי שעובד דיבר עם מושתלים על כסף, הגיב הרב הבר: "אני שלם עם עצמי במאה אחוז, שמעולם שום תרומה כספית לא שינתה כהוא זה את מקומו של אדם בתור להשתלה".

 

הטענה השנייה והחמורה יותר אותה טוענת המשטרה, היא שיש מתאם בין גובה התרומה לבין הקידום בתור של העמותה, דבר שמעיד על קיומו של סחר באיברים. הרב הבר הכחיש את הדברים: "מעולם לא היה קשר בין תרומה כספית להשתלה כליה".

 

תגובת משרד הבריאות:

 

ממוצע ההמתנה עומד על 5 שנים. בשילוב עם החולים בעלי הנוגדנים, שלהם קשה עוד יותר למצוא התאמה ולכן הם ממתינים יותר, אז הממוצע עומד על 6 וחצי שנים. בשנים האחרונות מספר הממתינים להשתלת כליה דומה ובכל מקרה איננו בעליה. שיעור התמותה של הממתינים בשנים האחרונות הוא 4% ונחשב לאחוז מאד נמוך. יש להדגיש כי חולים אלו הנם חולים מורכבים (עם בעיות לב כלי דם וסכרת בנוסף על אי ספיקת הכליות) ופעמים רבות התמותה נגרמת בשל מחלות הרקע.

 

משרד הבריאות מעולם לא התנגד לתרומות אלטרואיסטיות. הראייה שגם בחוק ההשתלות יש התייחסות ייחודית לתורמים אלה. בכל שנה מאושרים על ידי משרד הבריאות עשרות תרומות אלטרואיסטיות. מבקר המדינה בדו"ח שלו מיקד את הטענות שלו ביחס לעידוד השתלות בחו"ל ולא התייחס כלל לעידוד והקמת עמותות. בייחס לעידוד השתלות בחו"ל משרד הבריאות ביקר בזמנו המלצות ומסקנות אלו בטענה שבהמלצות ובמסקנות אלו, יש חשש שיגרמו במישרין או בעקיפין, למסד ולאפשר סחר באיברים במדינת ישראל ובכך להחזיר את מדינת ישראל אל ימיה האפלים, בהם היא הופיעה בראש הרשימה השחורה של המדינות המאפשרות סחר ותיווך באברים ובכלל זה, מדינה המאפשרת את יציאתם של חולים ישראלים לביצוע השתלות מעבר לים, במימון ציבורי, גם במדינות אשר היה ברור כי ההשתלות מתבצעות תוך סחר ותיווך באברים.

 

ביצוע ההשתלה בחו"ל, מקום שניתנה לבצעה בארץ, מעורר חשש טבעי כי היא נעשית כנגד תמורה הניתנת לתורם בגין תרומת האיבר בפרט שהקשר לרוב בין התורם לנתרם נעשה באמצעות חברות תיווך, ואין הכרות קודמת העושה את התרומה לסבירה בנסיבות.

 

לדעתנו, הפיתרון למצוקת האברים במדינת ישראל מצוי כאן בארץ, לא מעבר לים, ובהתאם פועל המרכז הארצי להשתלות באפיקים ומישורים שונים על מנת להגדיל את שיעור ההסכמות לתרומת אברים. עליה בשיעור ההסכמות לתרומת אברים בפועל בדומה לשיעורים הקיימים במדינות אחרות בעולם הייתה מקנה מזור ומרפא למרבית החולים הממתנים להשתלות בארץ.

 

עד כה משרד הבריאות אפשר את פעילות ארגון "מתנת חיים" ואף ועדות הערכה אישרו תרומות מן החי שהקשר בין התורם לנתרם נוצר דרך הארגון. עצם יצירת הפלטפורמה המפגישה בין תורם לנתרם שאין בניהם היכרות מוקדמת יוצרת חשש לסחר באברים ומעבר של כסף  מיד ליד בשלבים  מסוימים בין הנתרם לתורם, בעיקר במצב בו הפרמטרים לקביעת זהות הנתרם אינם שקופים.

 

הרושם הוא, כי בכל הקשור לתורמים שהגיעו באמצעות ארגון מתנת חיים, היוזמה לתרומה היא ממניעים אלטרואיסטיים כנים. רושם זה מתבסס הן על ראיונות מעמיקים שקיימה הועדה עם התורמים, והן על הפרופיל שלהם, שהינו בדרך כלל איכותי מאד, ערכי, וללא עדות לקשיים כלכליים. בסופו של דבר, משרד הבריאות  והעדה להשתלות מן החי נתנו משקל משמעותי להיבט הראשון (התרשמות מן התורמים ומניעיהם, חרף היעדר הכרות מוקדמת עם הנתרמים).

 

בכל העולם נהוג כך כי מבקשי כליה עוברים קודם לכן טיפולי דיאליזה. במדינה או שתיים בהן מכניסים חולים לפני דיאליזה לרשימה, נותנים להם ניקוד נמוך ללא סיכוי לקבל השתלה לפני כל האחרים עם הדיאליזה.

כליה המיועדת להיות מושתלת הנה "משאב מוגבל" ולכן רוצים לתת האיבר לאדם הזקוק ביותר מבחינה רפואית.