BETA

29.12.2017

18:36

עודכן:

אקזיט שיתופי: הסטארט-אפים כובשים את הקיבוצים

בעשרות קיבוצים ברחבי הארץ הבינו שהדרך היחידה להשאיר את החברים הצעירים באזור ולמשוך נוספים היא להפוך את המבנים הישנים למשרדים של חברות הזנק. אז איך זה עובד?

במרוצת השנים הקיבוצים נפרדו מהסממנים הכי בולטים שלהם והסמל האחרון, כמעט, שנותר היה חדר האוכל. כעת, בקיבוץ ניר-עם בדרום נפרדים גם מהסמל הזה ומחליפים אותו בחממת סטארט-אפים שרבים מעובדיה יהיו חברי הקיבוץ עצמו. "זה עדיין חדר אוכל, אבל פשוט לא אוכלים בו. נשאר החדר", אומר אלון אלשיך, מנכ"ל ומייסד Scenaric.

 

הדבר הזה קורה בקיבוצים בכל רחבי הארץ והחברים לא רואים בכך סטייה מהדרך הקיבוצית, אלא פשוט ענף נוסף במשק שיצעיד אותם אל העתיד. "קיבוץ זה סטארט-אפ: קהילה שנרתמת למטרה מסוימת שנראית חסרת סיכוי. זה לוקח הרבה מאוד מהדברים שטובים בקיבוץ: קהילתיות, יוזמה וחלוציות ורותם את זה לרוחות הזמן", מוסיף אלשיך.

 

לכתבות נוספות בחדשות עשר >>

מחאה ברחבי איראן נגד השלטון, 50 בני אדם נעצרו

סל התרופות 2018: מדבקה לחולי סוכרת ותרופה לילדים חולי SMA

בעת אירוע לזכר אורון שאול - מטח רקטות מעזה; רקטה נפלה בקיבוץ

 

 עובדי סטארט אפ בקיבוץ רביבים
 

עובדי סטארט אפ בקיבוץ רביבים(חדשות עשר )

 

 

ברגע הראשון זה נשמע כמו סטארט-אפ שסופו נועד לכישלון, אבל אנשי איגוד התעשייה הקיבוצית לא הרימו ידיים שהרי המבנים קיימים והאנשים רוצים לעבוד. מתוך הבנה שהשקעה בחדשנות עשויה להביא תשואה מכובדת וגם עשרות מקומות תעסוקה, הם עברו מקיבוץ לקיבוץ ושינעו כמה מהם בצפון ובדרום, להעניק מגורים חינם לסטארט-אפיסטים ולהסב לולים ורפתות שננטשו לחללי עבודה. בתמורה יזכו הקיבוצים לדמי שכירות וגם לרוח צעירה שכל כך חסרה בקיבוצים המזדקנים.

 

"צריך לראות את זה כחלק מאבולוציה. צריך להסתכל על זה כתהליך אבולוציוני שאם פעם חדר האוכל היה באמת מקום מפגש שהבסיס שלו הוא אוכל, אז היום הוא חדר אוכל הוא מקום מפגש שהבסיס שלו עסקים", מספר אלעד יאורי, מנכ"ל ומייסד עמותת South Up, ומוסיף שהרעיון נולד מרצון לספק עבודה קרובה לבני הקיבוצים.

 

 חממת סטארט אפ בקיבוץ
 

חממת סטארט אפ בקיבוץ חדשות עשר

 

 

לא רחוק מניר עם, באזור התעשייה של שער הנגב הוקמה לפני שלושה חודשים חממת סטארט־אפים שבה כבר עובדים שישה סטארט-אפים קיבוציים. עד לפני כמה חודשים כמה מהם עוד ישבו במרכז הארץ, אבל עכשיו הם בדרום. "בהתחלה זה נשמע מוזר. להגיע לפה בבוקר, פתאום להריח את הריח של הרפת, אז אתה מקבל בהתחלה שוק. אתה מבין שאתה כנראה פרובנציאלי במהות שלך. אבל מתרגלים מהר מאוד", מספר דניאל חייט, סמנכ"ל פיתוח עסקי ב-Paidit שעשה רילוקיישן לקיבוץ רביבים. חלק מעובדיו אף מתנדבים בחדר האוכל.

 

אלה לא רק הנוף וחיי הקהילה שהביאו עד מעיין ברוך למשל את עשרות הסטארט-אפיסטים. זו גם העובדה שמהצפון אפשר להרוויח משכורות של הייטק כמעט כמו במרכז, ולהוציא הרבה פחות.

 

בשנים האחרונות היה מי שמיהר להספיד את הקיבוצים אבל נראה שזה היה מוקדם מדי. הקיבוצים מחפשים דרכים יצירתיות כל הזמן להתקדם אל העתיד ולשנות צורה. במקום לדחות את השינויים, הם מזמינים אותם פנימה אל חדר האוכל - ואולי דווקא על הקו המחבר בין חדשנות ומסורת - נמצא העתיד שהם כל כך זקוקים לו.