BETA

25.12.2017

20:11

עודכן:

ישראל וקובה ניהלו שיחות חשאיות על אפשרות לחימום היחסים

פרסום ראשון: נציגי המדינות קיימו פגישות בבירה הוואנה לאחר תיווך קנדי בין הצדדים. המהלך נכנס להקפאה לאחר בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב

ישראל וקובה קיימו לפני כשנה וחצי שיחות חשאיות בהוואנה בניסיון להביא לחימום היחסים בין המדינות שנותקו ב-1973. פקידים ישראלים בכירים, שביקשו לשמור על עילום שם בשל הרגישות המדינית, ציינו כי כמה חודשים לאחר מכן, בעקבות ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב ושינוי המדיניות האמריקאית כלפי קובה, המהלך נכנס להקפאה.

 

ב-17 באוגוסט 2014 הודיע נשיא ארה"ב דאז ברק אובמה על שינוי המדיניות כלפי קובה ועל תחילת מגעים לחידוש היחסים הדיפלומטיים. חרף העובדה שבמשך שנים היא הייתה המדינה היחידה בעולם שיישרה קו עם מדיניות האמברגו של ארה"ב נגד קובה - ישראל לא עודכנה מראש לגבי המהלך האמריקאי. הכעס הישראלי על המידור וכן החשש מתגובתם של אוהדי ישראל בקונגרס שהחזיקו בעמדות ניציות כלפי קובה הביאה לכך שישראל הייתה אחת המדינות היחידות בעולם שלא בירכו על המהלך.

 

לכתבות נוספות בחדשות עשר >>

קשר משפחתי: הבורר פסק בסכסוך לטובת לקוח שיוצג על ידי גרושתו

הוארך מעצרה של עהד תמימי עד ליום חמישי

בנט על חוק ההמלצות: לא נכון דמוקרטית שמשטרה תחליט על בחירות

 

 בנימין נתניהו
 

נתן "אור ירוק" ראש הממשלה נתניהו רויטרס

 

 

אלא שכעבור כמה חודשים החליטו בירושלים לבדוק האם נוצרה הזדמנות לחימום היחסים הדיפלומטים בין קובה לבין ישראל. לקראת אמצע 2015 גובשה באגף אמריקה הלטינית במשרד החוץ יוזמה מדינית, שנועדה לבדוק האם המשטר הקובני פתוח לדיאלוג עם ישראל. מנכ"ל משרד החוץ דאז, דורי גולד, אישר את התכנית, וראש הממשלה ושר החוץ נתניהו נתן את "האור הירוק".

 

ישראל פנתה לקנדה כדי שתתווך בינה לבין קובה. הקנדים, שמייצגים את האינטרסים הישראלים בקובה, התגייסו והעבירו את המסר להוואנה. במקביל המשיכו היחסים בין ארה"ב וקובה להתחמם – קובה פתחה שגרירות בוושינגטון וארה"ב פתחה שגרירות בהוואנה.

 

 עצרת 1 במאי 2014 בקובה בהשתתפות ראול קסטרו
 

עצרת 1 במאי 2014 בקובה בהשתתפות ראול קסטרו( רויטרס)

 

 

אחרי כמה חודשים של חילופי מסרים עקיפים בין ישראל לקובה באמצעות קנדה הגיעה ההזמנה מהוואנה. השליח הישראלי לנושא היה ראש אגף אמריקה הלטינית במשרד החוץ, מודי אפרים. באמצע 2016 הגיע אפרים לשיחות חשאיות עם בכירים במשרד החוץ בהוואנה.

 

פקידים ישראלים בכירים סיפרו כי אפרים ביקש שקובה תפסיק להוביל יוזמות אנטי-ישראליות באו"ם. הקובנים מצדם ביקשו שישראל תפסיק לתמוך באמברגו האמריקני. ישראל הציעה לקובה לקדם נושא שישרת את שתי המדינות – תיירות. 5000 ישראלים מבקרים מדי שנה בקובה ומכניסים לא מעט כסף לכלכלה המקומית. המשמעות: יותר תיירים ישראלים – יותר הכנסות לקובה.

 

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ
 

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ( רויטרס)

 

 

הפקידים הישראלים הבכירים ציינו כי השיחות עם הקובנים היו טובות וחיוביות ועמדו להימשך, אלא שכמה חודשים לאחר מכן בעקבות ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב ושינוי המדיניות האמריקאית כלפי קובה המהלך נכנס להקפאה.