BETA

23.12.2017

21:07

עודכן:

"המפצח": כמה כסף צריך על מנת להתקיים בכבוד בישראל?

קו העוני בוחן את ההכנסות אבל לא את ההוצאות ולכן לעתים, הגדרת העוני אינה רלבנטית לאנשים רבים. אז איך עובדת השיטה שמגדירה כמה כסף כל אחד צריך כדי להתקיים בכבוד?

אדם עני בישראל הוא מי שמרוויח חצי מההכנסה החציונית, שעומדת כיום על כ-7000 שקלים. להגדרה שרלבנטית לכמעט רבע מהישראלים אין שום קשר לכמה כסף הם באמת זקוקים כדי להתקיים - להוצאות שלהם. "קו העוני לא שואל את עצמו את השאלה 'מה הצרכים של האדם?'", אומרת ד"ר קינן, ראש התכנית לאחריות חברתית מהמרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה. "הוא בודק בכלל רק הכנסות. הוא לא בודק הוצאות".

 

זו אחת הסיבות שבגינן ד"ר קינן ביצעה קבוצות מיקוד בניסיון להבין מהו הסף לקיום בתנאים בסיסיים. היא כימתה את התשובות שקיבלה כדי לבחון מהן ההוצאות. מבחינתה, קיום בכבוד הוא לא רק מזון, דיור, חשמל ומים. "חשוב שאנשים יבקרו מספר מוגבל של פעמים בשנה במוזיאון או בספרייה או בתיאטרון", אומרת ד"ר קינן. לאחר בדיקה, מדד המחיה בכבוד למשפחה בת שני מבוגרים ושלושה ילדים הוצב על סכום של 13,717 ש"ח נטו. גם אם מדובר בצורך כמו יציאה משפחתית לפיקניק או אירועי תרבות.

 

לכתבות נוספות של "המפצח" >>

למה אי אפשר לרכוש תרופות מרשם בכל בית מרקחת?

האם בקרוב חשבון החשמל יוזל באלפי שקלים?

האוצר האבוד - כך הבנקים סיכלו את הרפורמה

 

 עני מקבץ נדבות
 

עני מקבץ נדבות(חדשות עשר )

 

 

הוויכוח סביב הסוגיה מהו קיום בכבוד מעסיק את קובעי המדיניות בישראל כבר קרוב ל-15 שנים. אחרי שבנימין נתניהו כשר אוצר חתך ב-2003 את הקצבאות ב-30%, עתרו לבג"צ אמהות חד-הוריות בטענה שהקיצוץ פוגע ביכולת שלהן להתקיים בכבוד. נשיא ביהמ"ש העליון דאז אהרון ברק דחה את העתירה בטענה שמדינת ישראל מעולם לא הגדירה מהו קיום בכבוד.

 

עשר שנים לאחר מכן הוקמה ועדת אלאלוף למלחמה בעוני אבל חבריה לא דנו בסוגיה. ושוב - נשים חד-הוריות פנו לבג"ץ, הפעם בשל שלילת קצבה. הרכב מורכב בראשות הנשיאה דאז דורית בייניש פסק לטובתן וקבע שקיום בכבוד היא זכות יסוד חוקתית שכוללת לא רק צרכים קיומיים אלא גם ניידות. זו הייתה הפעם הראשונה שבה מדינת ישראל התחילה להכיר בזכות לקיום מינימלי בכבוד ולא רק בקו העוני.

 

 הוצאות משפחה בישראל
 

הוצאות משפחה בישראל חדשות עשר

 

 

פרופ' דניאל גוטליב, סמנכ"ל מחקר ותכנון בביטוח הלאומי, מציג את הסימולטור שהמוסד לביטוח לאומי יצר לפני שנתיים על מנת להגדיר כמה משפחה או בן אדם צריכים בשביל לחיות בכבוד. "הקצבאות בישראל הן נמוכות בהשוואה בין-לאומית והן נמוכות גם בהשוואה היסטורית", אומר פרופ' גוטליב שתומך בהעלאת קצבאות. לדבריו, המדינה מעניקה לתושבים בערך שליש ממה שצריך מבחינת מינימום מחיה בכבוד. פרופ' גוטליב מספר שכשהנתונים הוצגו בפני מומחה בין-לאומי בתחום מיצוי והבטחת הכנסה, המומחה היה בטוח שמדובר בקצבה שבועית ולא בקצבה חודשית.

 

המהלך להגדרת קיום בכבוד התקדם השבוע - ח"כ דב חנין מבקש לייצר מנגנון שיפתור את הבעיה. ח"כ חנין מסביר שהמדינה לא יודעת מהו קיום בכבוד. "בסופו של דבר, השאלה היא מה סדר העדיפויות שלנו, כחברה". "החברה צריכה להציב מצפן", מוסיפה ד"ר קינן.

 

מנגד, שר העבודה והרווחה חיים כץ טוען: "בדור של 2018 לא יהיה אף אזרח ותיק מתחת לקו העוני". עם זאת, הוא מתייחס לקו העוני ולא לקיום בכבוד. "אם אני אלך על הכול, אני לא אגיע לשום מקום. מדינת ישראל לא יכולה לייצר תזרים מזומנים שיוכל לתת לכל אזרחיה לחיות בכבוד", הוא מסכם.